יו"ר הכנסת רובי ריבלין: "בצבא יש קצינים בלי תפקיד, שיושבים במשרדים עם מיזוג ומסביבם שלוש חיילות"

בעבור יו''ר הכנסת ראובן ריבלין תקופת הגיבוש של תקציב המדינה וחוק ההסדרים רגישה במיוחד - המוסד שהוא עומד בראשו ניצב בפני אחד ממבחניו הראשיים, ומוטל עליו תפקיד מרכזי בתהליך. חרף הרגישות, ריבלין מהסס לתקוף את אבני היסוד של מדיניותם הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ, שניהם חבריו למפלגת הליכוד.

"הממשלה הזו נכשלה ולא העבירה בכנסת את 'תוכנית ויסקונסין' - למרות שהתקיים סביבה דיון ציבורי ממדרגה ראשונה בכנסת. עכשיו הממשלה מבקשת לעקוף את כישלונה ואת אי-יכולתה לשלוט ולהעביר חוקים בכנסת על ידי הכנסתם לחוק ההסדרים; לא אתן לזה יד", אמר ריבלין, אחד מחברי הליכוד הוותיקים, בשיחה עם "גלובס". "אין לתוכנית הזו שום קשר לתקציב, ובצדק פוצלה בחוק ההסדרים הקודם. כישלון הממשלה בהעברת החוק בהליך חקיקה רגיל ומקובל אינו מצדיק את הכנסתו לחוק ההסדרים".

על אף הטענות הרבות שלפיהן חוק ההסדרים שוחק את מעמדה של הכנסת, ההתנגדות של ריבלין לחוק אינה גורפת. "כאשר חברי הכנסת פוגעים באינטרס הציבורי במקום להכריע בסוגיות המובאות לפתחם, ובוחרים למשוך את הדיונים תוך קריצה לבעלי הון, אז האינטרס הציבורי ושל הכנסת - ולא רק של הממשלה - מחייב שימוש בחוק ההסדרים", אמר ריבלין.

יו"ר הכנסת לא מדבר על דוגמאות ערטילאיות; "בסוגיה של הפחתת דמי הקישוריות אנו מזהים כוחות אנטי-פרלמנטרים אשר אינם מאפשרים לכנסת לקבל הכרעה", גרס ריבלין. "אז חברי הכנסת יכולים לבוא ולומר: 'אנו מבינים יותר טוב מכולם, ולכן אנו קובעים שיש לשלם עוד כמה מיליארדי שקלים לחברות הסלולר, כדי לקיים כאן מערכת סלולרית. אז שיצביעו ויראו לעם. שיכריעו בצורה פומבית".

"חרד לפערים"

ריבלין - אשר בילה לא מעט שנים מהקריירה הפוליטית שלו בוועדת הכספים - לא היסס לבקר גם חלקים נוספים וחשובים לא פחות במדיניות הכלכלית מבית נתניהו ושטייניץ. "אני לא סוציאליסט - אבל כן סוציאלי. כאדם חרד לפערים ההולכים ונפערים בחברה הישראלית, ברור שהעלאת כל מס רגרסיבי (מע''מ) תורמת להרחבת הפערים. הליכוד, אשר בוחריו מתפרסים על כלל שכבות העם, צריך לדאוג לאותם אנשים שבחרו בו", תקף היו"ר את מדיניות המסים, שלפיה מס הכנסה ימשיך לרדת, בה בעת שמסים עקיפים יעלו.

לשאלתנו האם הליכוד נהפך גוף קפיטליסטי השיב יו''ר הכנסת: "החברה שלנו נהייתה יותר צרכנית וחומרנית, ופחות סולידרית".

גם בעניין התקציב הדו-שנתי יש לריבלין הסתייגויות. "הייתי מייעץ לממשלה שאם הנחות היסוד הכלכליות המהוות בסיס לתקציב משתנות ביותר מ-20%, התקציב יבוטל - ותוך 90 יום יאושר תקציב חדש", פירגן ריבלין לעמיתו, יו"ר מרצ חיים (ג'ומס) אורון, יוזם הרעיון. "ייתכן שלא 20%, אולי 50% או 40%", המשיך ריבלין, "אבל בהחלט דבר כזה היה עומד לצד החוסן של התקציב הדו-שנתי אשר זכה לשבחים של מזכ''ל ה-OECD".

"אבטלה סמויה"

סוגיה תקציבית נוספת שזכתה לכותרות רבות היא ההתייעלות במערכת הביטחון. בעניין זה ריבלין יעמוד איתן לצדו של שר האוצר. "אין לי כל ספק שניתן לקצץ בתקציב הביטחון, שכן צורך אסטרטגי זה לא יכול לבוא במקום צורך אסטרטגי של הענקת חינוך והשכלה לצעירים, ותרופות לחולים".

ריבלין מיקד את הביקורת ואמר כי "אם משלחות של משרד הביטחון בחו''ל עולות כל כך הרבה כסף, סימן שיש מאיפה לקצץ. יש קצינים בצבא שאין להם תפקיד, והמשכורת שלהם היא ההוצאה הקטנה - שכן הם יושבים במשרדים עם מיזוג אוויר שצורך חשמל רב, ועוד ישנם סביבם 3 חיילות. יש כאן אבטלה סמויה שצריך לטפל בה. אני מציע שהאנשים הללו יישארו בבית בחופשה בתשלום, כי המשאבים הנדרשים להעסקתם הפורמלית עולים בהרבה על המשכורות שלהם".

המהלכים המרכזיים של חוק ההסדרים:

1. הפחתת דמי הקישוריות.

2. תוכנית מקיפה בענף נדל''ן.

3. העלאת גיל הפרישה של אנשי הקבע.

4. ביטול המסלולים בחוק עידוד השקעות הון.

5. תוכנית תעסוקה ארצית, בדגש על חרדים וערבים.

6. תוכנית עידוד תעשיות היי-טק.

7. הקשחת תנאי קבלת דמי אבטלה והבטחת הכנסה.

8. הרחבת הסמכויות של הממונה על שוק ההון, הממונה על השכר והממונה על ההגבלים העסקיים.