"המשקיעים יודעים שהכסף במקום טוב, האקזיט יחזיר ההשקעה"

במסיבת העיתונאים השנתית של אינטל בפברואר השנה, סיפקה ענקית השבבים סדרת מספרים מרשימים לגבי פעילותה בישראל. אחד מהצנועים שבהם, נגע להזמנות ציוד לביקורת תהליכי הייצור שנרכש למפעלי השבבים FAB 28 בקרית גת בהיקף של 103 מיליון דולר. מתברר שאינטל רכשה ציוד למפעל ממספר חברות שפעילות בישראל - רובן חברות בינלאומיות גדולות. אבל שם נוסף הצטרף לרשימה הזו, קטן ופחות מוכר, חברת ג'ורדן ואלי, שמספקת מערכות לבקרת איכות ומדידה (מטרולוגיה) בתהליך הייצור.

באינטל מיהרו להתחמק מאישור חד-משמעי, ובג'ורדן ואלי לא הסכימו להתייחס, אבל המנכ"ל, יצחק (איציק) מזור, מגיב כך: "רוב החברות המובילות בעולם משתמשות בציוד שלנו כיום".

אופטימיות היא לא תחושה טריוויאלית בשוק הציוד למפעלי יצור השבבים (WFE). השוק ידע ב-2009 את אחת השנים הקשות ולפי חברת המחקר גרטנר, צנחו הביקושים אשתקד ב-47% ל-12.7 מיליארד דולר. בשוק הזה יש מספר חברות ענק, כמו אפלייד מטיריאלס, ASML, KLA וטוקיו אלקטרון. כולן איבדו עשרות אחוזים בשנה שעברה.

ג'ורדן ואלי, כך לפחות לפי מזור, נמצאת במקום אחר. "צמחנו ב-10% ב-2009", הוא אומר, "ואנחנו מעריכים שנגדל השנה בכ-300%", הרבה מעבר להערכות הצמיחה של 113% בשוק כולו.

המספרים המוחלטים של ג'ורדן ואלי עדיין אינם מרשימים כל-כך ולפי שיעורי הגידול האלה, היא מצפה למכירות של קרוב ל-40 מיליון דולר ב-2010. הפוטנציאל מגולם בהודעה שפורסמה לפני שבוע ובו דווחה החברה על הזמנה של כ-10 מיליון דולר למערכות מדידה מתוצרתה עבור "יצרן מוביל בשוק המוליכים למחצה", כלומר חברות כגון סמסונג, אינטל, TSMC וטושיבה.

"בשוק שלנו", מספר מזור, "הראשון לוקח את הקופה, לשני נשאר הרבה פחות והשלישי כמעט שלא קיים. לכן, לדבריו, "בשוק הזה אתה לא דופק על דלתות, אתה שובר אותן בשביל להיכנס".

המורכבות הטכנולוגית בתעשיית השבבים מתבטאת במחירי המכונות שמשולבות בפסי הייצור, שמתחילים במאות אלפי דולרים ומגיעים לעשרות מיליוני דולרים, מה שמביא את עלות הקמת פס ייצור שכזה למיליארדי דולרים. מחירי המכונות של ג'ורדן ואלי נעים בין מיליון דולר ל-2.5 מיליון דולר.

"לא שוללים הנפקה"

השפעה אחרת של השוק הקשה, היא קונסולידציה בין הפעילות בשוק, שמואצת על רקע הצמצום בהוצאות ההצטיידות בתעשיית השבבים בשנים 2008-2009. "יש רף כניסה גבוה לתחום, וקשה לעשות כסף", קובע אדווין מוק, אנליסט מבנק ההשקעות Needham, "אם אתה חברה קטנה, אתה יכול להילחם ולגנוב נתח שוק קטן או להירכש".

בג'ורדן ואלי מכירים במצב. "יש הצעות רכש שאנחנו מקבלים ואנחנו לא שוללים גם אפשרות של הנפקה", אומר מזור, "בכל מקרה, נצטרך להחליט בשנה הקרובה. אין לנו דחף להנפקה או למכירה, מאחר שאנו מייצרים מזומנים לצורכי צמיחה ואפילו לקניה של חברות אחרות.

"מעבר לזה, בזמנים של צמיחה מואצת, יש קושי לסגור עסקת רכישה, מאחר שהמוכר מעוניין לתמחר את החברה לפי מכפילים של השנה הבאה, ואילו הקונים מעוניינים לתמחר לפי השנה הקודמת". לג'ורדן ואלי, מאשר מזור, יש הצעת רכש "על השולחן", אולם הוא אינו מתייחס לצד השני. מי שבא בחשבון אלו חברות כמו ננומטריקס, KLA ו-Rudolph, שפעילות בתחום.

היסטוריית ההשקעות בחברה התחילה עם קן לוי, מייסד KLA, שהיה המשקיע הראשון ולאחריו כלל תעשיות (32%), אלרון שהצטרפה להשקעה בחברה בשנת 2004 (20%), ואינטל קפיטל, שהצטרפה בסוף 2007 (29%) עם השקעה של 11 מיליון דולר. את מזור לא מטרידה מכירת החיסול שמבצעת אלרון בנכסים שהיא מחזיקה ולדבריו "יודעים שם שהכסף יושב במקום טוב, והאקזיט שלנו יחזיר את ההשקעה".

ההשקעה של אינטל קפיטל לא הייתה לחינם. לדברי מזור, הקרן דחפה את ג'ורדן ואלי לרכישת החברה האנגלית Bede, שהייתה ספקית של אינטל, מתוך הבנה כי ג'ורדן ואלי תשפר את הביצועים בטכנולוגיה של החברה הנרכשת.

בעקיפין, מועמדת המכונה, שנקראת JVX7200, לזכייה בפרס מוצר השנה בתחרות "Best of The west" בתערוכת Semicon, שתתקיים בשבוע הבא בסאן פרנסיסקו. בג'ורדן ואלי ביצעו לאחרונה רכישה נוספת, של חברת מטרוסול האמריקנית, שמספקת טכנולוגיה בתחום האור, ותאפשר לדברי מזור להיכנס לשוק חדש של אפיון חומרים.

היתרון באורך הגל

את החברה, ששוכנת באזור ההיי-טק של מגדל העמק, הקים ב-1995 מזור, שרכש את "קרינה שימושית עמק הירדן", ושינה את שוק היעד לתעשיית המיקרואלקטרוניקה. ג'ורדן ואלי מתמחה בתחום ספציפי - מטרולוגיה המבוססת על קרני רנטגן (X-ray). בשנים האחרונות הפכה טכנולוגיה זו לשימושית יחסית בתעשיית השבבים, בעקבות המעבר לייצור עם סדרי גודל שקטנים מ-45 ננומטר (כלומר מיליארדרית המטר), והמורכבות הנגזרת מכך.

המורכבות הזו מאפשרת הדפסת מיליארדי מעגלים אלקטרוניים בתוך שבב, המיוצר בתהליך עם מאות שלבים ועשרות שכבות הבנויות על פרוסת סיליקון דקה. המערכות שמייצרת ג'ורדן ואלי, משתלבות במספר מקומות לאורך פס הייצור. היתרון במערכות החברה נובע מאורך הגל של קרני הרנטגן, שהוא קצר מאוד (אנגסטרום בודד - יחידת מידה ששווה לעשירית הננומטר) ומאפשר לאבחן ולאמוד מרחקים בין אטומים, או עובי וצפיפות של שכבות דקות במיוחד.

"הטכנולוגיה שלנו יושבת היום בצמתים הבעייתיים ביותר של ייצור ב-45 ננומטר", משוכנע מזור ומכוון לכך שהקשיים בייצור עתידים להתעצם. הסיבה היא שההתקדמות בטכנולוגית הייצור דורשת כמות גדולה יותר של בדיקות ודיוק כדי להבטיח ביצועים טובים של השבב. זה גם מה שהניע את הגידול בביקושים לטכנולוגיות חדשניות, ביניהן טכנולוגיות אופטיות (OCD), כמו שמספקת חברה ישראלית אחרת, נובה, ששווי השוק שלה זינק ב-250% בשנה האחרונה - וקרני רנטגן, כפי שמציעה ג'ורדן ואלי.