מסקנותי מהמונדיאל

לערים יוהנסבורג אשר בדרום אפריקה ולבת ים, אשר לחוף הים התיכון בישראל, יש מכנה משותף

לכו שנה אחורה ותזכרו כמה הזהירו אותנו שאפריקה בחיים לא תהיה מוכנה למונדיאל. האצטדיונים לא יושלמו, הכבישים לא ייסללו, והגשרים לא יוקמו. 3 שנים אחורה תמצאו אותן אזהרות בדיוק על סין ועל האולימפיאדה. בסוף, מתברר תמיד שאם באמת רוצים - גם הפרויקטים הגרנדיוזיים ביותר לא נבהלים מלו"ז קצר.

מי שמבין את החשיבות - הלאומית והבינלאומית - של פרויקטי תשתיות, מגלה שניתן להוציא אותם אל הפועל כמעט בכל זמן - לידיעת ממשלות ישראל לדורותיהן, שממשיכות להבטיח לנו ללא שום תאריך יעד אמיתי רכבת קלה בירושלים ובתל-אביב / כבישי רוחב בכל אזור המרכז / רכבת לכרמיאל ולאילת ועוד.

אלימות ופשע הם לא גזירת גורל. תשאלו את שלומי לחיאני מבת-ים. תשאלו את קברניטי המונדיאל שמסתיים הערב (א') בדרום אפריקה - בלי חטיפות, בלי הפיכה פוליטית, ובלי שום זכר לאיומים מבית מדרשו של בן-לאדן שמתחבא עמוק בתוך מערות אפגניסטן.

חשוב שנפנים את הפער הזה. לא מעט ערים ושכונות בישראל סובלות מתדמית שלילית וחסרת תקווה של עוני, אלימות ופשע. העיר לוד ושכונת דורה בנתניה מסתובבות שנים במעגל הקסמים שלא מאפשר להן להתרומם ולצאת לדרך חדשה.

יוהנסבורג (ובת-ים) הוכיחו להן שניתן להצטחצח, להשתדרג ולארח בבטחה את מלכי ונשיאי אירופה.