שומות לא מנומקות של הוועדות

בנוסף טענו נציגי הבעלים, כי התנהלותה של הוועדה המקומית גרמה לגישתם לעיכובים ולהוצאות כספיות מיותרות, ולאור זאת יש לחייב את הוועדה בכל שכ"ט השמאי המכריע.

השמאית המכריעה דחתה את דרישת הבעלים וקבעה, כי אין זה מסמכותו של שמאי מכריע לפסול שומת צד בטענה לפגמים אתיים/מקצועיים. עם זאת, מצאה לנכון אשד להביע את הסתייגותה מתופעה הרווחת בין שמאי ועדות, המתבטאת בכתיבת שומה מינימלית, ללא הנמקות ואסמכתאות, כאשר רק לאחר קבלת שומת הבעלים מוגש על ידם מסמך עב כרס הכולל את מלוא הנתונים והמסמכים שמקומם היה בשומה המקורית. לדעתה מצב זה אינו מאפשר לבעלים קבלת תמונה מלאה של דרישות הוועדה ולהיערך בהתאם.

במקרה אחר שנדון בפני השמאית פריאל, הגיש שמאי הוועדה מסמך תגובה הכולל תחשיב השבחה שונה לחלוטין מהמפורט בשומתו המקורית. התחשיב הנוסף אמנם תאם את התוצאה בחיוב המקורי, אולם ברכיבים מסוימים סתר אותו. למרות זאת קבעה פריאל, כי אין מקום לדחות על הסף את התחשיב הנוסף כפי שדרשו הבעלים, ויש להתייחס למפורט בו בהיבט המקצועי.

לחייב הוועדות בשומות מלאות

בדומה לשמאית אשד, הביעה פריאל את מורת רוחה מאופן ההתנהלות של הוועדה, קבעה כי מדובר במעשה שאינו ראוי ואף החליטה להטיל על הוועדה 75% משכר הטרחה, ולא מחצית כמקובל.

לדעתנו, על הוועדות המקומיות המבקשות סכומים לא מבוטלים מבעלי הקרקע כהיטל השבחה, לבסס את דרישתן כבר בשלב הצגת החיוב. לאור הפרקטיקה הבעייתית שהתפתחה, יש מקום לעדכן את התקנות בנושא זה ולחייב את הוועדות בהגשת שומות ותחשיבים מלאים, כולל אסמכתאות, כבר בשלב הראשוני.

הכותבים הם חברי לשכת שמאי מקרקעין. צביקל הוא נציג לשכת השמאים במועצת השמאים, בעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל.