בירת הביומד של ישראל: ירושלים רואה בתחום כמנוף כלכלי לעיר

הנה כמה עובדות שייתכן שלא ידעתם על ירושלים: 43% מהמחקר הביוטכנולוגי בישראל נערך בעיר הבירה; 3,250 איש מועסקים בתעשיית מדעי החיים בעיר; ושתי תרופות שנמכרות היום בהיקף שנתי של 1.6 מיליארד דולר החלו את דרכן במעבדות בירושלים.

בירושלים כנראה הבינו את הפוטנציאל הטמון בעיר, ולכן בתקופה האחרונה הם העמידו לנגד עיניהם את המטרה להפוך את העיר לבירת הביומד של ישראל. כדי לעמוד ביעד, הקימה הרשות לפיתוח ירושלים, בניהולו של מוטי חזן, את מיזם ביו-ירושלים. "המטרה שלנו היא לקדם את תחום הביומד בירושלים כמנוף כלכלי לעיר ועל-מנת למשוך אוכלוסייה חזקה", מסבירה מנהלת ביו-ירושלים, חן לוין, בראיון ראשון ל"גלובס".

לדברי לוין, יש בירושלים שילוב של ארבעה גורמים שהופכים אותה לאטרקטיבית עבור תעשיית הביומד. הגורם הראשון, לדבריה, הוא הבסיס המדעי החזק. "האוניברסיטה העברית היא מספר 12 בעולם בפטנטים בתחום הביומד, ויש פה כמות גדולה של דוקטורנטים בתחומי הביולוגיה, רפואה, פרמקולוגיה וכימיה", אומרת לוין.

הגורם השני הוא תשתית כוח האדם בירושלים. לדבריה, "12% מהעובדים בירושלים מועסקים בתחומי הביומד והבריאות, אם כוללים גם את האקדמיה". לוין מציינת בהקשר זה את תוכנית המתמחים של ארגון הסטודנטים "רוח חדשה", במסגרתו סטודנטים לקראת סיום הלימודים משתלבים בתעשייה בירושלים.

גורם שלישי עליו מדברת לוין הוא התשתית למחקר ופיתוח. "חממת ביוליין בירושלים היא היחידה בארץ שייעודית לביוטכנולוגיה, והיא מקבלת 1.5 מיליון דולר לפרויקט מהמדען הראשי, לעומת 600 אלף דולר בחממה רגילה", אומרת לוין, שבעבר כיהנה כמנהלת כספים בחממה.

"ישנה גם חממת ון-ליר, שאינה ייעודית לתחום אך יש בה ריכוז גבוה של חברות מכשור רפואי. בנוסף, בית הספר לרוקחות באוניברסיטה עבר ארגון מחדש והיום האוריינטציה שלו היא לפיתוח תרופות. במקביל, בבית החולים הדסה הוקם מרכז לניסויים קליניים", היא מוסיפה.

הגורם האחרון הוא התעשייה הקיימת. "בירושלים נמצאות חברות כמו טבע, מדינול ובריינסוויי, ויש כאן חברות גדולות לצד מספר סטארט-אפים", אומרת לוין. "בסה"כ יש בירושלים 130 חברות בתחום, 35% מכלל החברות בארץ. זהו הריכוז השני בארץ אחרי רחובות".

למנף את היתרון היחסי

המשפט האחרון גם מבהיר למה, למרות כל הגורמים שמנתה לוין, צריך בכלל את ביו-ירושלים. "אנחנו עדיין לא מספר 1", אומרת לוין. "המטרה היא לקחת את הסקטור ולמנף אותו כדי להביא לצמיחה כלכלית, ותחום הביומד זוהה כתחום שבו יש לירושלים יתרון יחסי. העירייה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה נרתמו לעניין ואישרו ב-2006 תוכנית צמיחה של 305 מיליון שקל בחמש שנים לירושלים. מתוך זה, מגיעים כמה עשרות מיליונים לביומד".

בימים אלה נמצאת על שולחן הדיונים של הרשות המקומית ושל הממשלה תוכנית הצמיחה של ירושלים לשנים 2011-2015, המשך ישיר לתוכנית הקודמת שאושרה ב-2006. להערכת לוין, התוכנית, שבה סכומים גבוהים יותר מהקודמת, תאושר.

* רגע לפני הדיונים בתוכנית החדשה, מה היו התוצאות עד כה?

לוין: "בשלוש השנים האחרונות הייתה צמיחה של 27% במספר החברות ושל 40% במקומות העבודה. תחזיות הצמיחה לעתיד הן ליצירת עוד 2,000 מקומות עבודה".

* איך זה בא לידי ביטוי? נניח שהקמתי חברת ביומד ואני שוקלת איפה למקם אותה. למה לעשות זאת דווקא ירושלים?

"יש לנו שני סוגי תמריצים: קודם כל, ירושלים היא אזור פיתוח א', שמעניק הנחות במס הכנסה. היה ספק אם הסיווג הזה יישאר, אבל האריכו אותו לאחרונה. תמריץ נוסף הוא מענקים בסכומים שנעים בין 600 אלף שקל ל-2.5 מיליון שקל, שניתנים לחברות.

"בשנה האחרונה ראינו יוזמות של חיפה ובאר שבע, אבל אני חושבת שאנחנו ייחודיים כי יש לנו מחויבות ממשלתית. גם ראש העירייה שלנו, ניר ברקת, שבעצמו מגיע מההיי-טק, מחויב מאוד ומעורב בנושא אישית".

* מעבר לסיוע הפיננסי, אתם עוזרים גם בייעוץ?

"מגיעות אלינו הרבה פניות, ואחת המטרות הייתה שנהיה צומת מרכזי של מידע עבור התעשייה. הפניות הן במגוון נושאים - מדוקטור בחו"ל שרוצה לעלות לארץ ומחפש עבודה, וכלה בחברה שמעוניינת לגייס עובדי ייצור. בעבר היה לנו פיילוט של כתיבת תוכניות עסקיות, אבל הגענו למסקנה שעדיף שניתן מענק והחברה תשתמש בכסף לקחת יועץ ייעודי לבניית תוכנית".

למשוך חברות מבחוץ

אחת המטרות של ביו-ירושלים היא למשוך עוד חברות לעיר, בין אם חברות חדשות ובין אם כאלה שפעילות מחוץ לעיר. אחת ההצלחות בינתיים הייתה של חברת אומריקס, שעברה מתל-השומר לירושלים ונרכשה בהמשך על-ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון העולמית. מטרה נוספת בדרך לבירת הביומד של ישראל היא לבסס את פעילות החברות הבינלאומיות - בין אם בשיתופי פעולה ובין אם בהקמת מתקני מו"פ.

* אין התנגדות מצד החברות הבינלאומיות, ברמה הפוליטית, להגיע לירושלים?

"הפוליטיקה יפה לכותרות, אבל היא לא נכנסת לשיקולים. אם חברות כמו אינטל, לדוגמה, לא היו מרוויחות מכך שהן בירושלים, הן פשוט לא היו שם. הכלכלה מנצחת את הפוליטיקה".

* מהם האתגרים המרכזיים של ביו-ירושלים?

"בנושא משאבי אנוש האתגר הוא לשמר על כוח האדם האיכותי בעיר, ובתחום התשתיות זה שדרוג ונגישות של התשתית. מעבר לכך, שיווק הוא לא פחות חשוב. אנחנו רוצים ליצור מודעות שיש פה תעשייה חזקה, ולא כשיגידו ביומד יחשבו אוטומטית על רחובות".