"השקעתי בשל הציונות; אמרו לי לא להשקיע כי יאכלו אותי חי"

"עבדו עלינו. חשבנו בנאיביות להשקיע בחברה, ואני חושב שהפסדנו את כל הכסף - 26 מיליון שקל", כך פתח את דבריו יאיר בן משה, יו"ר ומבעלי השליטה בחברת ליטו גרופ , באסיפת אג"ח סוערת במיוחד שהתקיימה היום (ג') בעכו.

בן משה ודוד מימון, שני אנשי עסקים מארה"ב, רכשו בסוף 2007 את השליטה בליטו גרופ מידי דורון שורר וצפריר בכנר, וחשבו שיצליחו לשקם את החברה המקרטעת, העוסקת בתחום הרכב, הקירור והנדל"ן. אולם המציאות טפחה על פניהם, מצב החברה הלך והידרדר, והשניים נאלצו להיכנס למו"מ עם הנושים על הסדר חוב.

מצב החברה המשיך להחמיר עד כדי שמתווה הסדר החוב עליו סיכמו עם מחזיקי האג"ח בשנה שעברה, אינו רלוונטי היום, והחברה אינה מסוגלת לעמוד בו. היקף החוב לשתי סדרות האג"ח של החברה הינו 50 מיליון שקל, ואיגרות נוספות בהיקף של 40 מיליון שקל מוחזקות על ידי החברה ובעלי השליטה.

ליטו גרופ (לשעבר קיש קירור) עדיין לא פרסמה את דו"חות הרבעון השני של השנה, אך את הרבעון הראשון סיימה עם גירעון של 162 מיליון שקל בהון העצמי והתחייבויות של 262 מיליון שקל. הכנסותיה צנחו ב-27% לרמה של כ-156 מיליון שקל, ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 8 מיליון שקל בהמשך להפסד של 73 מיליון שקל ב-2009 כולה.

"מה שתחליטו - תבורכו"

בחזרה לאסיפה היום: אשר אלפרין, מחזיק אג"ח פרטי, אמר: "תלינו במימון ובבן משה תקוות גדולות שיגאלו אותנו, אך זה לא הגיע. הם מושכים את הסדר החוב כבר שנתיים, ובטח גם לא ישלמו את התשלום הבא".

בן משה השיב: "השקעתי הרבה כסף ועשיתי טעות. אין לי יותר כסף להכניס לחברה. לקחתי הלוואות בארה"ב ואני משלם על זה ריבית. גם אני רוצה כמוכם את הכסף - אני לא הכנסתי את החברה לצרות.

"אפשר יהיה לדחוף את החברה קדימה, אבל אני גם מוכן לפרק את החברה ושנלך לבית משפט. אתם לא מפחידים אותי בפירעון מיידי. דוד מנהל את החברה, והוא כבר נהיה חולה. נתנו את הנשמה בחברה. יש לנו עבודות והזמנות, אבל אין אשראי בנקאי. ההשקעה שלי נבעה מציונות ורצון לעשות כסף. אמרו לי לא להשקיע בישראל כי יאכלו אותי חי".

"אין לחברה אפילו לשלם 17 אלף שקל לחלקי חילוף", הסביר בן משה. מימון, המשמש כמנכ"ל, חידד את הנקודה: "המלחמה שלנו היא יומיומית. זה נס שהחברה שומרת היום על השערים פתוחים. יש בעיות עם ספקים מכאן ועד לים המלח. זה המצב של החברה, ומה שתחליטו - תבורכו. לדעתי צריך להשאיר את החברה". החברה מעסיקה 120 עובדים בעכו וביבנה.

עו"ד ד"ר יוסי כהן, שייצג את מרבית המשקיעים שגילו עניין בחברה, כולל דוד ברקוביץ', אמר: "הצענו 8 מיליון שקל נטו ונטילת התחייבויות בגובה של 3 מיליון שקל, אך נתקלנו בחוסר תום לב. ברקוביץ' התייאש מכם. הרגתם אותו".

בתום אסיפת האג"ח הוחלט להסמיך את הנציגות לדון עם החברה בייעוד של התמורה הצפויה ממכירת החברה הבת טרמוביל. מחזיקי האג"ח רוצים שירכשו מהם 25 מיליון שקל ערך נקוב (כ-5.5 מיליון שקל), ואת היתרה הם מסכימים להשאיר לתפעול השוטף של החברה.

מחזיקי האג"ח המשיכו להטיח בבעלי השליטה האשמות קשות, למרות שאלו ירשו מקודמיהם את מרבית הצרות, והעבירו לרשות דו"ח הכולל ממצאים שונים על התנהלות החברה בעבר. מימון: "הידיים שלנו נקיות ב-100%. לא משכנו משכורת, והחברה אף חייבת לנו 750 אלף שקל.

"הוכחנו את היושר שלנו מעל ומעבר. כדי לקבל סחורה אנו חייבים לשלם מראש, ומצד שני הלקוחות חוששים לשלם לנו שמא לא יקבלו את הסחורה. יש בעיה של תזרים מזומנים, ואין לנו כסף לממן עסקאות. החברה טובה - חבל לפרק אותה".