בשנים 2005 עד 2009 חל גידול בשיעור מצטבר של כ-31.2% בהוצאות השכר הכוללות של עובדי משרד מבקר המדינה. הגידול בהוצאות השכר בתקופה זו נבע מגידול בשיעור מצטבר של כ-10% במספר העובדים הממוצע לשנה, ומגידול בעלות השכר הממוצעת לעובד בתקופה זו בשיעור ממוצע של 19.3%.
כך עולה מניתוח תקציב הביצוע של משרד מבקר המדינה לשנת 2009, שהוכן על ידי הכלכלן תמיר אגמון ממרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי בכנסת. הדו"ח הוגש לפני כשבועיים ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, שיקיים מחר (ב') דיון באישור תקציב המבקר.
מהנתונים עולה כי השכר הממוצע של עובדי משרד מבקר המדינה בשנת 2009 גבוה בשיעור של כ-165% לעומת השכר הממוצע במשק, ובשיעור של כ-73% ביחס לשכר הממוצע של עובדי המדינה. יש לציין כי לדיון מחר לא הוזמנו הממונה על השכר ואנשי אגף התקציבים באוצר. עם זאת, הממונה על השכר, אילן לוין, כבר שלח מכתב ובו דרישה לקיים פיקוח על שכר עובדי המדינה.
"המצב הנוכחי של מידור הממונה על השכר מתחום שכר עובדי משרד מבקר המדינה אינו תקין ולא צריך להימשך...", כותב לוין ובד בבד נותן אסמכתא חוקית לדרישה: "לא בכדי נקבע בסעיף 22 לחוק מבקר המדינה 1958 כי עובדי משרד מבקר המדינה דינם כדין שאר עובדי המדינה...". לכך מתווספת חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, שטיפל בנושא ב-1994 והכריע חד-משמעית שקביעת השכר, עדכונו והמעקב אחריו חייב להיעשות בתיאום מלא עם הממונה על השכר.
פערים בין התקציב לביצוע
למרות כל זאת, מתברר כי יו"ר הוועדה יואל חסון אינו מתכוון לשנות את המצב הקיים. על כך הגיב חסון: "אני באופן עקרוני מתנגד לפיקוח משרד האוצר, באמצעות הממונה על השכר, על שכר עובדי מבקר המדינה, כיוון שראוי שמשרד המבקר יישמר כגוף עצמאי, ללא יכולת שליטה של המבוקרים על המבקר. אני בטוח שמבקר המדינה מבצע במשרדו ביקורות פנימיות תמידיות כדי לוודא שאין פזרנות יתר בתנאי השכר. אני מציע לכולם לסמוך גם על מבקר המדינה וגם על ועדת הכספים והוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שלהן המחויבות והסמכות לאשר ולפקח על תקציב משרד מבקר המדינה".
עוד עולה מדו"ח מרכז המידע בכנסת כי קיימים פערים מתמשכים בין התקציב בפועל של המשרד לבין הביצוע שלו. סך התקציב המאושר של המבקר לשנת 2009 עמד על כ-352 מיליון שקל, ואילו תקציב הביצוע לאותה שנה היה 229 מיליון שקל, כלומר שיעור ניצול של 65%. בשנת 2008 עמד התקציב המאושר של המבקר על 325 מיליון שקל, ותקציב הביצוע על כ-209 מיליון שקל, שיעור ניצול של 64% בלבד. העודפים הנותרים בתקציב מועברים, באישור מבקר המדינה, לשימוש בשנה העוקבת, מה שמביא לגידול בעודפי התקציב, הנגררים משנה לשנה; להגדלת התקציב המאושר; ולהקטנת שיעור הניצול התקציבי. זאת בשונה משאר המשרדים, שם העודפים נמחקים, כך נכתב בדו"ח הכלכלי של מרכז המחקר והמידע בכנסת.
עוד מצוין כי משרד המבקר מתכנן בנייה של בית המבקר בקריית הלאום. המשרד איתר שטח סמוך לכיכר הלאום, ומתוכנן להעביר לגביו שינוי ייעוד בתב"ע - ממלונאות למשרדי ממשלה. עלות הקמת המבנה עומדת על 160 מ' שקל. בתקציב 2005 אושרה הקצאת 28 מ' שקל להעברת משרדי המבקר בחיפה למבנה לשימור "והחלטה זו הביאה להליכי תכנון ובנייה ארוכים ויקרים יותר" נכתב בדו"ח הכלכלי. המשרד עבר למשכנו החדש בחיפה ביוני 2010. למשרד המבקר מבנה נוסף בתל אביב, ברחוב הארבעה, אחד האתרים המרכזיים והיקרים למשרדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
