גרמניה החליטה: לא נממן צוללת "דולפין" לחיל הים הישראלי

גרמניה החליטה לא להשתתף במימון צוללת "דולפין" שישית לחיל הים, וכן סוללות טורפדו כבדות ושתי אוניות קרב ממשפחת מקו-100 במשקל 2,700 טון. מדובר בחבילת סיוע בשווי 400 מיליון אירו, שהיתה אמורה לממן כשליש מהעסקה בשווי 1.2 מיליארד אירו. חבילת הסיוע שימשה נושא לדיונים ממושכים בין ירושלים לברלין והיתה אמורה להיות מקור המימון המרכזי של תנופת מודרניזציה בחיל הים. כך מוסר "דיפנס ניוז" בגיליונו החדש.

ב-7 ביולי, לאחר שנה של מו"מ בין שתי המדינות, ולמרות פניות אישיות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיעה הקנצלרית אנגלה מרקל למשלחת בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, שהיא משעה את הדיונים על חבילת הסיוע לחיל הים.

‏"גרמניה מתמודדת עתה עם מצב כלכלי קשה", אמר שני, לפי "דיפנס ניוז". "אנו מבינים שהגרמנים אינם יכולים לעזור לנו, והמשמעות היא שנצטרך לעשות הערכה מחדש".

השבועון מציין, שקריסתה של חבילת הסיוע מותירה לחיל הים אופציות מצומצמות למודרניזציה של צי האוניות המזדקנות שלו. הקריסה אף הלהיטה את המחלוקת בין מעצבי מדיניות במטכ"ל, שמצדדים ברכישת אוניות חדשות לחיל הים, לבין מנהיגים פוליטיים המעדיפים לרכוש צוללת שישית לחיל הים כדי להגביר את יכולת ההרתעה של ישראל.

‏"אם היינו צריכים לבחור בין אפשרות אחת (אוניות) לבין האפשרות האחרת (צוללת), צה"ל אינו מעוניין בצוללת", אמר ל"דיפנס ניוז" קצין בכיר במטכ"ל. "אבל הפוליטיקאים כופים את הצוללת עלינו".

הקצין האשים את חיל הים בכך ש"הניח את כל הביצים שלו בסל הגרמני" ובכך שזנח אופציות להצטיידות במימון אמריקני, בכספי הסיוע הצבאי השנתי. מותחי ביקורת בממסד הביטחוני ובתעשיות הביטחוניות מאשימים את מפקד חיל הים, אליעזר מרום, שהוא הכניס את החברות האמריקניות לוקהיד מרטין ונורתרופ גראמן, יצרניות גדולות של אוניות קרב, בכך שגנז אופציות אמריקניות והעדיף להמר על האופציה הגרמנית. מפקד בכיר בחיל הים אמר, שחיל הים יכול להאשים רק את עצמו במצב שנוצר.

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר, לדברי השבועון, שאחת האופציות שהעלה חיל הים - ייצור מקומי ברישיון גרמני - לא תוכל להתממש מפני שיהיה יקר מדי להקים תשתית תעשייתית לייצור ספינות צבאיות. יודגש שבמשך השנים בהן היה חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צידד שטייניץ בחיזוק הנוכחות הצבאית הימית של ישראל.

"זה לא נראה טוב"

גרמניה השתתפה במימון כל צוללות "דולפין" של חיל הים. היא נשאה בכל הוצאות הייצור שלה הצוללת הראשונה והשנייה, במחצית מהוצאות הייצור של הצוללת השלישית, ובשליש מההוצאות הייצור של הצוללת הרביעית והחמישית.

התוכנית לרכוש שתי ספינות חדשות מדגם מקו 100 הסתבכה לאחר שהחברה הגרמנית בלום ווס, שהיתה אמורה להשתתף בתהליך התכנון וייצור של הספינות, עברה לשליטה מלאה של ממשלת אבו-דאבי בעקבות רה-אורגניזציה. לחברת השקעות מאבו-דאבי יש גם מניות שליטה בחברת טייסן-קרופ למערכות ימיות, שמייצרת עתה את צוללות ה"דולפין" 4 ו-5 לחיל הים.

‏"העובדה שאבו-דאבי נמצאת בתמונה אינה מהווה אוטומטית עילה להפסקת ההצגה, אבל היא בהחלט בעיה", אמר קצין רכש לשעבר של חיל הים.

לדבריו, היה אפשר להשיג תנאים נוחים יותר לעסקת חבילה של צוללת ושתי ספינות, אבל כאשר מסירים מהשולחן את הצוללת, יש ליצרנית תמריץ קטן יותר ליטול על עצמה את הפרויקט.

לפי "דיפנס ניוז", נאלץ חיל הים להתמודד עם בעיית המימון בתקופה שבה הוא נוטל על עצמו משימות חדשות נוסף לתפקידים המסורתיים של הגנה על חופי ישראל והרתעה אסטרטגית. החיל פועל עתה באופן שגרתי מעבר למימי הים התיכון. הוא מגלה נוכחות סביב חצי האי סיני ובמפרץ סואץ. מקורות ישראליים אמרו לשבועון, כי החיל פרוש גם במצרי טיראן ומשימות לסיכול הברחות מול חופי סודאן ונקודות לאורך חופי הים האדום, כמעט עד מפרץ עדן.

חשיבותו של חיל הים תלך ותגבר בעקבות גילוי מאגרי גז טבעי בלב ים, במרחק עשרות ק"מ מחופי ישראל, שיהפכו את המדינה לאחת מעשר הספקיות הגדולות בעולם של גז טבעי. "עתידה הכלכלי של ישראל נע אל מעבר לחוף וחיל הים הוא הגוף שיצטרך להגן על נכסים יקרים אלה", אמר פרים סנה, לשעבר סגן שר הביטחון ועתה יו"ר מרכז אברהם דניאל לדיאלוג אסטרטגי.

כמה קצינים בחיל הים, בהווה ובמילואים, מאשימים את מפקד החיל אלוף אליעזר מרום בכך שהוא לא התווה תוכנית מודרניזציה אמינה לחיל הים, תוכנית שהיה אפשר להגן עליה בקרבות התקציב עם הממסד הביטחוני, עם משרד האוצר ובסופו של דבר עם ממשלת ישראל. למרום נותרה רק חצי שנה לסיום תפקידו וקשה להניח שהוא ייזום תוכנית משמעותית שתוכל להיות מורשתו למודרניזציה של החיל.

‏"לאמריקנים נמאס; התכנון הגרמני (של האוניות) נושא סיכון ויקר יותר מהצפוי, והמימון מוטל בספק", אמר בכיר לשעבר בחיל הים. "אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה וזה לא נראה טוב".‏