כתנאי לדיבידנד: רבוע כחול נדרשת לספק חו"ד כלכלית

בית המשפט התייחס לבקשתה של רבוע כחול לחלק דיבידנד מיוחד של 800 מיליון שקל לבעלי מניותיה, ובראשם קבוצת אלון

"לחלוקת הדיבידנד המבוקשת עלולה להיות השפעה מהותית על איתנותה הפיננסית של אלון רבוע כחול, ועל ציבור המשקיעים בה". כך אומר שופט ביהמ"ש המחוזי בפתח תקווה, בני ארנון, בהתייחס לבקשתה של רשת הקמעונאות רבוע כחול לחלק דיבידנד במזומן של 800 מיליון שקל, שאיננו מקיים את מבחן הרווח לבעלי מניותיה, ובראשם קבוצת אלון של דודי ויסמן ועו"ד שרגא בירן. השופט ארנון אמר את הדברים בהחלטה שנתן בימים האחרונים.

רבוע כחול (או בשמה החדש "אלון אחזקות רבוע כחול") הגישה את הבקשה במסגרת מהלך המיזוג עם חברת הדלק דור-אלון, שתגדיל את חלקה של קבוצת אלון - בעלת השליטה - לשיעור של כ-80% במניות החברה. רבוע פנתה לפני כחודש לביהמ"ש, בבקשה לאשר לה את חלוקת הדיבידנד המיוחד.

אלון רבוע כחול הסבירה, שהחלוקה המבוקשת לא יוצרת חשש סביר שימנע ממנה יכולת לעמוד בהתחייבותה הקיימות והצפויות בהגיע מועד פירעונן. מחצית תשלום הדיבידנד תמומן ממקורותיה העצמיים של החברה, ו-400 מיליון שקל נוספים ימומנו באשראי חדש.

אלא שהשופט חשב אחרת, וביקש מהחברה להמציא לו עשרות מסמכים שישקפו את השפעת החלוקה המבוקשת על מצבה הכספי של החברה. כן הוא ביקש חוו"ד כלכלית בדבר השווי הכלכלי של מניות דור אלון ושל מניות אלון רבוע כחול עליהן מתבססת העסקה.

השופט גם ביקש את הסכמתם של נושי החברה; חוו"ד של רו"ח החברה ביחס לחוסנה הפיננסי ויכולת הפירעון שלה; אישור מס הכנסה לפיו העסקה פטורה ממס; ואישור הממונה על הגבלים עסקיים.

אלון רבוע כחול מבקשת, להערכת השופט, לבסס את החלוקה המבוקשת על גידול בהונה העצמי, שיתבסס על הכרה בנכסים בלתי מוחשיים, לרבות מוניטין. לאחר אישור ביהמ"ש יידרשו גם אישורים ותגובות מרשות ני"ע, רשות המסים ופרקליטות המחוז.