הצעת חוק תחייב את בתי ההשקעות הפרטיים להיחשף לציבור

בתי ההשקעות הלא-ציבוריים יחויבו להיחשף ולעמוד בסטנדרטים של דיווח וממשל תאגידי; ייתכן שבהמשך יידרש מהם גם לפרסם דו"חות כספיים מלאים, ואת פרטי חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר, בדרך שבה נדרש הדבר מבנקים וחברות ביטוח שאינם נסחרים בבורסה. כך עולה מהצעת חוק פרטית חדשה שהגישו חברי הכנסת אמנון כהן (ש"ס) ופאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו).

"חוק החברות אינו קובע הסדרים מיוחדים באשר לחברות פרטיות (בתי השקעות - ע.פ ו-ל.ו) העוסקות בניהול כספי הציבור. אך בשל העובדה כי חברות אלו, על אף שהן פרטיות, מנהלות מיליארדים מכספי הציבור, מוצע להכפיף אותן לחלק מכללי הממשל התאגידי החל על חברות ציבוריות", אומר כהן.

הצעת החוק הונחה השבוע על שולחן הכנסת. באוקטובר, עם חזרת בית המחוקקים מפגרת הקיץ, תונח ההצעה על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה. לדברי כהן, כבר כעת מתנהלים מגעים עם חברי הוועדה, על מנת להשיג רוב להצעה. כהן סבור כי ההצעה תזכה לתמיכת הממשלה.

לדברי כהן, הוא מנהל מגעים עם הממונה על אגף שוק ההון באוצר, עודד שריג, כדי לקבל את תמיכת האוצר בחקיקה. "יש חלקים ששריג תומך בהם, ויש כאלה שעדיין במחלוקת", מסביר כהן, אך מבטיח כי ההצעה תקודם בתיאום מלא עם שריג ועם משרד האוצר.

נוסח ראשוני שיורחב בהמשך

כהן אומר כי מדובר בנוסח ראשוני, וכשתגיע הצעת החוק לדיונים בוועדת הכספים יורחב החוק. "אנחנו רוצים יתר שקיפות. כשנגיע לוועדה, החוק יורחב, ייכנסו עוד אלמנטים. זה יהיה הבסיס לדיונים, ומכאן יורחבו היריעות. ניפגש גם עם מומחים מהאקדמיה ומשוק ההון, נעשה מודל שמתאים לפיקוח על שוק ההון, והנושאים האלה חייבים לקבל מענה ראוי" אמר מציע החוק.

הצעת החוק קובעת כי חברה שאינה חברה ציבורית, המנהלת נכסים בעבור הציבור בדרך של השקעה בניירות ערך או בקופת גמל, בהיקף גדול מ-100 מיליון שקל, תהיה חייבת בחשיפה ובגילוי נאות מסוימים. עם זאת, בשלב זה לא נדרש מבתי ההשקעות פרסום דו"חות כספיים, וכן עדיין לא נדרש מהם לחשוף את חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר. כאמור, סעיפים אלו צפויים להיכנס בדיוני החקיקה בוועדות הכנסת.

רבים מבין בתי ההשקעות המובילים הינם בבעלות פרטית, למשל פסגות, אלטשולר שחם, מיטב והלמן אלדובי.

מבין הגופים הפרטיים הקטנים יש גופים כמו הדס ארזים, אינפיניטי, תמיר פישמן, אלומות, רוטשילד, רמקו. בסך הכל מנהלים בתי ההשקעות הפרטיים כ-127 מיליארד שקל בקרנות נאמנות ובקופות גמל. נוסף על כך, בתי השקעות רבים אינם ציבוריים, אך נמצאים בתוך חברה ציבורית, למשל אפסילון שבבעלות כור, ומגדל שוקי הון שבבעלות מגדל. היקף הנכסים של גופים אלו הוא 69 מיליון שקל. בסך הכל לא שקופים לציבור נכסים בסך 196 מיליארד שקל.

שלל הצעות

הצעת החוק של כהן וקירשנבאום מציעה להחיל על בית השקעות לא ציבורי את החובה למנות דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ולקבוע כי דירקטוריון של בית השקעות יהיה מחויב להתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים, כמו בחברה ציבורית.

נוסף על כך, בית ההשקעות יהיה מחויב לנהל חשבונות ולערוך דו"חות כספיים לפי חוק ניירות ערך, בדומה לחברה ציבורית ולתאגיד מדווח לפי חוק ניירות ערך. סעיף זה טומן בחובו את האפשרות לפרסום מלא של הדו"חות הכספים מאוחר יותר, כפי שנהוג בחברות ביטוח פרטיות, כאליהו ו-AIG, בנקים שאינם נסחרים כמו בנק יהב, אוצר החייל ומרכנתיל דיסקונט, וחברות כרטיסי האשראי כמו ישראכרט.

עוד מציעים כהן וקירשנבאום כי בית השקעות יהיה חייב למנות ועדת ביקורת שרק היא תאשר פעולות ועסקאות עם בעלי עניין. מוצע לקבוע כי עסקאות עם בעלי עניין בבית השקעות יהיו טעונות אישור של הדירקטוריון וועדת הביקורת. זאת, על מנת למנוע ניצול של נכסי החברה לטובת בעלי המניות. מוצע לחייב בית השקעות במינוי דירקטורים חיצוניים.

 22