העליון: ניתן לפסול ראיות הפוגעות בהליך הוגן כבר בשלב החקירה

בפסק דין תקדימי מרחיב בית המשפט העליון את "הלכת יששכרוב", שאיפשרה עד כה לפסול רק לאחר הגשת כתב האישום ראיות הפוגעות בזכותו של החשוד להליך הוגן

לבית המשפט יש סמכות לפסול ראיות הפוגעות בזכותו של החשוד להליך הוגן כבר בשלב החקירה המשטרתית ועוד לפני הגשת כתב אישום וניהול משפט - כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי שניתן בימים האחרונים, המרחיב את "הלכת יששכרוב" שניתנה בעליון לפני 4 שנים, והמעניקה לבית המשפט שיקול-דעת לפסול ראיות הפוגעות בזכויות החשודים והנאשמים.

פסק הדין ניתן בדעת רוב של השופטים יורם דנציגר ואליקים רובינשטיין, לעומת דעת המיעוט של השופט אדמונד לוי, שסירב להרחיב את תחולתה של "הלכת יששכרוב" לשלב שלפני הגשת כתב אישום.

פסק הדין מסמל את הרחבת המגמה המשליטה את זכויותיהם החוקתיות של נאשמים, מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, על ההליך הפלילי.

מדובר בחקירת המשטרה שהתקיימה בעקבות תאונת הרכבת ליד קיבוץ רבדים ביוני 2005, והתאונה ליד מושב אחוזם ביולי 2005, שבהן נהרגו 8 בני אדם. בעקבות התאונות הללו הוקמה ועדת חקירה פנימית ברכבת, ובנוסף נפתחה חקירת משטרה.

במסגרת ועדת החקירה הפנימית זומנו להעיד עובדי הרכבת, וזאת תוך הסתמכות על נוהל של רכבת ישראל, שלפיו ממצאי תחקירים פנימיים לא ישמשו להפללת המעידים. אלא שבהמשך העבירה הרכבת למשטרה את הראיות, הקלטות והמסמכים, לפי דרישת המשטרה.

הרכבת הסכימה לוותר, כתאגיד, על החיסיון מפני הפללתה העצמית, ואולם עובדיה לא ויתרו על חסיונם וטענו כי המשטרה מנועה מלעשות שימוש בחומרים שהושגו בתחקיר הרכבת, מאחר שנפגעה זכותם להליך פלילי הוגן.

מעמד חוקתי

השופט דנציגר, שכתב את פסק הדין העיקרי, החליט לקבל את הערעור וקבע כי עדויותיהם של עובדי הרכבת שנמסרו בוועדת החקירה הפנימית לא יימסרו לידי המשטרה. זאת לא מכוח החיסיון מפני הפללה עצמית, אלא בשל הפגיעה בהליך הוגן, נוכח אי -הוגנות שבהעברת החומרים מהרכבת למשטרה והפגיעה בהליך ההוגן שלו זכאים החשודים.

"העברת ההודעות למשטרה עלולה היתה לשנות לרעה את מצבם של עובדי הרכבת", כתב דנציגר. לדבריו, פגיעה בזכות להליך הוגן מצדיקה ביטול צו הצגת מסמכים, שהוציאה המשטרה.

עיקר גישתו של דנציגר, הבאה לידי ביטוי תקדימי בפסק הדין, היא כי "מקום שבו הוכח כבר בשלב הקודם להגשת כתב אישום כי מסירת מסמכים למשטרה עלולה לפגוע בזכותו של פלוני להליך הוגן, יש בכך כדי להצדיק את אי-מסירתם. הזכות להליך הוגן נוגעת לכל שלביו של ההליך הפלילי - הן שלב החקירה והן שלב המשפט".

לדבריו, "פסק הדין בעניין יששכרוב עסק בפסילת ראיה בשלב שלאחר הגשת כתב האישום. ואולם, סבור אני כי בשל היותה של הזכות להליך הוגן זכות בעלת מעמד חוקתי, מן הראוי להפעיל את דוקטרינת הפסלות הפסיקתית עוד בשלב שלפני הגשת כתב האישום, באופן שחשוד או צד שלישי יוכלו לטעון למניעת העברתה של ראיה למשטרה, אם וככל שיהיה בהעברת הראיה לידי המשטרה כדי לפגוע בהגינותו של ההליך".

הליך משפטי

השופט רובינשטיין הצטרף למסקנתו של דנציגר, אך צימצם את תחולתה וקבע כי יש לכבד את התחייבות הרכבת לעובדיה שהתחקיר לא ישמש כנגד מוסרי העדות, בשל היותה של הרכבת גוף דו-מהותי, פרטי וציבורי כאחד, שחלות עליו גם חובות מתחום המשפט הציבורי.

"מקום שמדובר בנסיבות שבהן ניתנו ההודעות מול הבטחה מפורשת של חברה ממשלתית שזה לא כבר היתה רשות סטטוטורית ובעבר הממשלה עצמה, יש מקום להגן על ציפייתם זו", כתב רובינשטיין.

לעומתם, השופט לוי טען בדעת מיעוט כי אין להרחיב את תחולתה של הלכת יששכרוב לשלב שלפני הגשת כתב האישום. "פסק הדין בעניין יששכרוב עוסק בקבילות ראיות במסגרת הליך לבירור האשמה, אולם הוא לא התכוון למנוע מהרשות החוקרת לעשות שימוש בחומר ראייתי קיים. השימוש בהלכת יששכרוב לפתרון הסוגייה הוא בבחינת עירוב מין בשאינו מינו. החלטה בדבר פסלותה של ראיה נתונה לשיקול-דעתה של הערכאה היושבת לדין. דוקטרינת הפסלות פועלת בגדרו של הליך משפטי נתון. הליך כזה קיים לאחר שהוגש כתב אישום ולא שעה אחת קודם".

לדברי לוי, "חשיפת האמת היא ערך מרכזי ביותר במסגרת המשפט הפלילי, ומסיבה זו הפגינו הערכאות, בשורה ארוכה של החלטות, יחס חשדני כלפי חסיונות. אין להמעיט בחשיבות פעילותן של ועדות חקירה פנימיות, כגון זו שהוקמה על-ידי רכבת ישראל. אולם, פעילותן של ועדות אלה אינה יכולה לגרוע מסמכותה של רשות המוסמכת לפי חוק לבצע חקירה פלילית".

עו"ד חדווה באום, שייצגה את החשודים בתיק, אמרה כי "הבסיס להחלטה הוא הרחבת הזכות להליך הוגן ושמירת זכויותיו של האזרח הקטן, כבר בשלב החקירה המשטרתית וטרם הגשת כתב אישום". (רע"פ 851/09).

22
 22

צרו איתנו קשר *5988