"תם עידן הפדלאות בשוק ההון": הבכירים רצים בטריאתלונים

תשכחו מתדמית הפיננסים האפרורית הסוחבת משקל עודף. צחי סולטן, ארז גולדשמידט, אליאב בר-דוד, שרון ייגר ויורם ענבר מספרים ל-G לאן הם רצים ולמה

בד, בשעות הבוקר המוקדמות, כשכולם עדיין ישנים, הם רצים למרחקים ארוכים. עשרות מנהלים בכירים בשוק ההון, מרביתם מתחום החיתום, אימצו את התחביב האינטנסיבי, גיבשו תוכנית אימונים מפרכת ונצמדו אליה. הם צולחים ריצות מרתון או טריאתלונים (עשרה קילומטרים ריצה, ארבעים קילומטרים רכיבה על אופניים, 1,500 מטרים שחייה). מי שרוצה להוסיף עוד פסגות לרשימת הכיבושים שלו מתמודד גם ב"איש הברזל" (42.195 קילומטרים ריצה, 180 קילומטרים רכיבה על אופניים, 3.8 קילומטרים שחייה) או מסתפק ב"חצי איש הברזל" - תחרויות שהאימונים לקראתן נמשכים חודשים ארוכים וסיזיפיים. חלקם נפגשים בתחרויות, לעתים מתאמנים יחד, ואם בביזנס הם מתחרים זה בזה, על המסלול הם דווקא מפרגנים.

חלק מהם רצים מימי ילדותם, חלקם נדבקו בחיידק רק לפני שנים ספורות. כמעט בכל יום הם מתייצבים על המסלול, ולא תתפסו אותם בלי רשימה של אתגרים עתידיים. "תם עידן הפדלאות בשוק ההון", אומר אחד מהם, והוא וחבריו מסבירים ל-G את סוד הקסם, וגם את הקשר האפשרי בין תחום העיסוק שלהם לבין הספורט האתגרי.

"שוק ההון דורש סיבולת והתמדה, וכך גם ריצות למרחקים ארוכים", אומר ארז גולדשמידט, מנכ"ל פועלים אי.בי.אי חיתום והנפקות. "זה קשור לאופי של האנשים", מוסיף צחי סולטן, יושב ראש ובעל השליטה בכלל חיתום. "צריך משמעת מסוימת כדי לקום בבוקר ולהתחיל לרוץ. יש פה גם אלמנט של תחרותיות. אלופי העולם כבר לא נהיה, והתוצאה היא לא מה שחשוב אלא לעשות את הדברים וליהנות מהדרך, אבל התחרות היא חלק מהעניין ומהאופי". מנכ"ל מריל לינץ' ישראל, יורם ענבר, מסכים עם סולטן. "אלה אנשים תחרותיים ואמביציוזיים, שכנראה לא בכדי מגיעים למקומות שהעיסוק בהם הוא תחרותי".

"כולם צריכים להירגע, וזה עדיף מתרופות", מסביר בחיוך אליאב בר-דוד, מנכ"ל מיטב הנפקות ופיננסים. שרון ייגר, יו"ר אקסלנס נשואה חיתום ומנכ"לה, מוצא מאפיינים משותפים נוספים: "מה שמשותף למשתתפים בטריאתלונים ובמרתונים הוא חתך סוציואקונומי גבוה יחסית. זה תחביב שכרוך בעלויות גבוהות: לקנות אופניים מקצועיים, להחליף נעליים כל כמה חודשים, לנסוע לתחרויות בחו"ל. זה מאפיין אנשים שאוהבים את עצמם וחושבים על עצמם. התחביב הזה לא מתאים לבני 20, כי הוא כרוך בהרבה בגרות נפשית. הרבה פעמים נדרשת עבודה עם הראש, ולאו דווקא עם השרירים. מעבר לכך, זה מדבק. אני, למשל, הכנסתי את צחי סולטן לעולם הספורט. הוא התחיל הרבה שנים אחריי, אבל היום אני מוצא את עצמי רודף אחריו".

"הריכוז הגדול של מנהלים בכירים בשוק ההון שעוסקים בספורט אתגרי לא מפתיע בכלל", מנתח את התופעה ד"ר יאיר גלילי, סוציולוג ספורט. "גם בקריירה שלהם הם רצים למרחקים ארוכים. המירוץ למעלה לא היה קל, אבל הם הגיעו לפסגה. הם לא ספרינטרים, הם מסתכלים לטווח הרחוק ולא נותנים לדברים בדרך להפריע להם. בריצות ארוכות, מי שמנצח זה לאו דווקא המהיר, אלא המתמיד. מאפיינים אותם רמת מחויבות גבוהה, מיקוד ומוטיבציה, ובמקביל יכולת לבצע עבודה מאוד סיזיפית, שהם רגילים אליה".

על הבחירה בענפי ספורט לא קבוצתיים אומר גלילי כי "הם סומכים בעיקר על עצמם, וגם חשוב להם להוכיח בעיקר לעצמם. ואם שוק ההון מספק להם ריגושים, הספורט נותן להם כל הזמן אתגרים חדשים שהם מחפשים. הם כמובן גם תחרותיים מאוד, לא רק מול אנשים אחרים - הרבה פעמים אלה לא מעניינים אותם - אלא בעיקר מול עצמם. דווקא הם, שיש להם מעט מאוד זמן פנוי, יודעים לנצל ולתכנן אותו בצורה מצוינת. וכל זה קשור גם לתפיסה שלהם את החיים: הם אנשים שדואגים לעצמם".

צחי סולטן: "חושב על האתגר הבא"

אישי: 44, נשוי+3, מתגורר בתל אביב

תפקיד: יו"ר ובעל השליטה בכלל חיתום; הבעלים של שותפות חיפושי הנפט והגז מודיעין

ענפי ספורט: ריצה למרחקים ארוכים, שחייה ורכיבה על אופניים

יריית הפתיחה: "התחלתי את העיסוק בספורט לפני שלוש שנים. לפני כן לא הייתי מסוגל לרוץ בכלל. קיבלתי אז החלטה שכשאהיה בן 42 ארוץ את המרתון הראשון שלי - 42.195 קילומטרים, באופן סימבולי. אני חושב שזה עניין של שלב בחיים. מגיל מסוים, כשמתבססים יותר בעבודה וגם הילדים כבר גדולים יותר, יש קצת זמן פנוי ומתחילים לפתח תחביבים נוספים. אם הילדים קטנים ולא ישנים בלילה, קשה מאוד להקדיש לזה זמן"

שגרת אימונים: "מתאמן כמעט בכל בוקר. תוכנית האימונים היא לפי התחרות הבאה שעל הפרק. לקראת תחרות אני מתאמן 17-18 שעות בשבוע במשך כמה חודשים. בתקופות סטנדרטיות אני מקדיש שעה-שעה וחצי ביום לפעילות מסוימת, בדרך כלל שלוש-ארבע ריצות בשבוע, אחת מהן ריצת אינטרוולים מהירים, פעמיים בשבוע אני רוכב על אופניים, ולפעמים גם שוחה בים או בבריכה"

איפה מתאמן ועם מי: "אני אוהב מאוד לרוץ בפארק הירקון בתל אביב ולשחות בחוף הצוק. על אופניים אני אוהב לרכוב באזור היפה של בית שמש וסביבותיה". הוא מתאמן לעתים לבד, לעתים עם המאמן האישי רן שילון ("הוא מלווה אותי כבר שלוש שנים, ואנחנו בונים בהדרגה תוכנית אימונים"), ולעתים עם קבוצה שבה חבר גם שרון ייגר

צחי סולטן / צלם: יונתן בלום
 צחי סולטן / צלם: יונתן בלום

תחרויות לדוגמה שהשתתף בהן: טריאתלונים, מרתון ברלין ותל אביב, "חצי איש הברזל" באילת ובכינרת, ו"איש הברזל" באוסטריה. "רצתי גם בתחרות היפה והמיוחדת 'מירוץ הר לעמק'. זה מירוץ שליחים קבוצתי שאורכו מאתיים קילומטרים, מהחרמון ועד היישוב תמרת. חלקתי את המסלול עם שלושה אנשים, כך שכל אחד רץ חמישים קילומטרים. רצים שם באזורים מקסימים"

סימון מטרות: "לפני שבועיים חזרתי מתחרות 'איש הברזל' באוסטריה. היה קשה, אבל אחלה. כרגע אני במנוחה, וחושב על האתגר הבא"

סוד הקסם: "זה משנה לי את כל היום. כך יום העבודה מתחיל בצורה רגועה ונעימה. אני מאוד אוהב את זה"

מחשבות על עבודה: "אני מתנתק ולא חושב על העבודה. מאותה סיבה, באופן עקרוני אני רץ בלי טלפון נייד, אחרת אני מוצא את עצמי מנהל שיחות תוך כדי"

עוד משהו: "העידוד בחו"ל הוא חוויה. בישראל, לעומת זאת, העידוד מאוד חלש. אם במרתון תל אביב, למשל, בקושי עודדו, במרתון ברלין היו בסביבות מיליון מעודדים. בסיטואציה כזאת יש אווירה מיוחדת וקהל עצום שנותן הרגשה טובה מאוד"

שרון ייגר: "דרך נפלאה לטייל בעולם"

אישי: 41, אב לשניים, מתגורר בגבעתיים

תפקיד: יו"ר אקסלנס נשואה חיתום ומנכ"לה

ענפי ספורט: ריצה למרחקים ארוכים, רכיבה על אופני כביש ואופני הרים, שחייה

יריית הפתיחה: "התחלתי לרכוב על אופני הרים בגיל 30. חמש שנים לאחר מכן נכנסתי לעולם הטריאתלונים, ומשם נשאבים, מתחילים לשפר ולהתקדם". על אף שצירף ריצה ושחייה לתחביביו, אהבתו הגדולה נשארה רכיבה על אופניים. "אופני ההרים ואופני הכביש שלי נמצאים אצלי בבית. אני אוהב להסתכל עליהם ולשדרג אותם. אני מעריך את התחכום של האופניים, דווקא מפני שאין להם מנוע, ואוהב את מה שהם גורמים לי להרגיש"

שגרת אימונים: "מתאמן כמעט בכל יום, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות. לפעמים רץ, לפעמים רוכב על אופניים או שוחה בים, תלוי מה התחרות הבאה שעומדת לפניי"

איפה מתאמן ועם מי: לפעמים מתאמן לבד ולפעמים עם קבוצה שנפגשת בכל פעם במקום אחר במרכז הארץ, ובה חבר גם צחי סולטן. "יש לי תוכנית אימונים, וכשאני מציב לעצמי יעדים ספציפיים, אני גם מתחבר למאמן אישי"

שרון ייגר / צילום: יונתן בלום
 שרון ייגר / צילום: יונתן בלום

תחרויות לדוגמה שהשתתף בהן: "עשיתי הרבה טריאתלונים, ובשנתיים האחרונות רצתי את מרתון אדינבורו ואת מרתון פריז. מאחוריי גם שתי תחרויות 'חצי איש הברזל'"

סימון מטרות: תחרות "חצי איש הברזל" בינואר באילת; מרתון רומא בחודש מארס, ושאיפה לצלוח את "איש הברזל" בשנה הבאה. "יש לי אתגרים נוספים על הפרק, כמו טרנסאלפ - ריצת שטח שנמשכת כמה ימים ותחרויות אתגריות המשלבות קיאקים. זו גם דרך נפלאה לטייל בעולם"

סוד הקסם: "ספורט זה דרך חיים בשבילי. כולם אומרים כל הכבוד, אבל אני לא מקריב שום דבר. כל הכבוד צריך להגיד למי שמתנדב בעמותות, למשל. אני קם בכל בוקר עם הספורט. יש תקופות שמכורים לזה, ואוכלים את הלב אם מפסידים אימון. זה מחדד את התחרותיות, מאפשר לי להיות לבד עם עצמי, מאוורר את הראש ומחשל. זה אתגר שלא נגמר"

מחשבות על עבודה: "זה נותן זמן לחשוב על דברים. לפעמים באים לי רעיונות תוך כדי האימון"

עוד משהו: שני בניו של ייגר, תומר (כמעט בן 11) ואלון (8), צלחו בשנה שעברה טריאתלון לילדים. "זאת ההנאה הגדולה והגאווה שלי. הם לא עשו את זה כי אני רציתי, אלא כי הם רצו. צריך בשביל זה הרבה בגרות נפשית, ובסופו של יום זה ייתן להם כלים להתמודדויות בעתיד"

אליאב בר-דוד: "החזקתי בשני שיאי ישראל"

אישי: 37, נשוי+2, מתגורר ברמת השרון

תפקיד: מנכ"ל מיטב הנפקות ופיננסים

ענפי ספורט: בעיקר ריצה למרחקים ארוכים, וגם רכיבה על אופניים ושחייה

יריית הפתיחה: "אהבתי לרוץ מאז שהייתי בכיתה ה'. בצבא שימשתי כמדריך כושר קרבי והייתי ספורטאי מצטיין. הייתי חבר בנבחרת ישראל באתלטיקה קלה, והחזקתי בשני שיאי ישראל"

שגרת אימונים: רץ ארבעים עד חמישים קילומטרים בשבוע, ארבע פעמים בשבוע, ברבע לשש בבוקר. אם מתאמן לקראת טריאתלון, מוסיף לאימונים גם רכיבה על אופניים ושחייה

איפה מתאמן ועם מי: רץ לבד, בפארק הירקון בתל אביב. בעבר השתתף בקבוצת האימונים של שרון ייגר וצחי סולטן, ועתה מתאמן לבד "מטעמי נוחות" (ייגר על בר-דוד: "הוא עוד ישוב")

אליאב בר דוד / צילום: יונתן בלום
 אליאב בר דוד / צילום: יונתן בלום

תחרויות לדוגמה שהשתתף בהן: טריאתלונים רבים, מרתון פריז, ופעמיים "חצי איש הברזל"

סימון מטרות: "מתכנן לרוץ במרתון אמסטרדם בעוד חודשים מספר"

סוד הקסם: "הריצה מרגיעה אותי לכל היום"

מחשבות על עבודה: "אני חושב על כל מיני דברים בזמן הריצה. אני לוקח איתי טלפון ועליו אני רושם את הדברים שעולים לי בראש בזמן האימון"

עוד משהו: "אחי התאום גיא החליט שהוא רוצה לרוץ מרתון. אימנתי אותו במשך חצי שנה, ולפני שנה הוא צלח את מרתון תל אביב"

יורם ענבר: "רץ כמעט בכל עיר שאני מגיע אליה"

אישי: 42, נשוי+3, מתגורר ברמת השרון

תפקיד: מנכ"ל מריל לינץ' ישראל

ענפי ספורט: ריצה למרחקים ארוכים, רכיבה על אופניים, שחייה

יריית הפתיחה: "אני רץ מגיל 17. התחלתי באימונים לקראת הצבא, הבנתי שאני נהנה מזה והמשכתי. מאז אני משלב את הריצה עם החיים"

שגרת אימונים: מתאמן שש פעמים בשבוע, בחמש וחצי בבוקר. שלוש פעמים בשבוע רוכב על אופניים, פעמיים רץ, ופעם נוספת שוחה בבריכה

איפה מתאמן ועם מי: רוכב על אופניים במסגרת קבוצת רוכבים שגומעת מאתיים קילומטרים בשבוע, ברכיבה לבית ליד או לחדרה ובחזרה. פעמיים בשבוע רץ, לבד או עם חברי הקבוצה. מחבב במיוחד את מסלול הריצה של השדות בגליל ים

יורם ענבר / צילום: יונתן בלום
 יורם ענבר / צילום: יונתן בלום

תחרויות לדוגמה שהשתתף בהן: "השתתפתי בעשרות תחרויות במסגרות שונות, טריאתלונים, חצאי מרתונים ומרתונים, בין היתר מרתוני וינה, לונדון ותל אביב". בין היתר נהג ענבר, שהתגורר באנגליה יותר מעשר שנים, להשתתף בריצת חצי המרתון השנתית שנערכת בגניה של טירת וינדזור. הטירה שייכת לבית המלוכה הבריטי, ובשגרה הגנים סגורים למבקרים

סימון מטרות: "אני משתתף קבוע בשש-שבע תחרויות טריאתלון שמתקיימות בכל שנה בישראל. הכי חשוב מבחינתי זה להמשיך ליהנות מהעיסוק בספורט, ולא להיפצע"

סוד הקסם: "זה חלק מהחיים שלי. הריצה גורמת לי הנאה רבה ושחרור. מבחינתי, יום ללא אימון זה יום מוחמץ. היתרון הכי גדול בריצה הוא שאת נעלי ההתעמלות אפשר לקחת לכל מקום, גם כשנוסעים לחופשות עם המשפחה וגם בנסיעות עבודה לחו"ל. אני רץ כמעט בכל עיר באירופה או בארצות הברית שאני מגיע אליה, וזו גם הדרך הכי מעניינת להכיר מקומות. המקום האהוב עליי לריצה בחו"ל הוא הסנטרל פארק בניו יורק. בשעות הבוקר המוקדמות יש שם מאות רצים ואנרגיות מדהימות"

מחשבות על עבודה: "אני לא חושב על העבודה, וגם לא על שום דבר אחר; אני מתנתק לגמרי ומנקה את הראש. זה כמו שאנשים אחרים עושים יוגה"

עוד משהו: "אני נוסע הרבה בעולם. אם תנאי מזג האוויר לא מאפשרים לרוץ בבוקר בחוץ, אני רץ על המסילה בחדר הכושר בבית המלון. תמיד משעשע אותי לראות שבארצות הברית קשה למצוא מסילה פנויה בשש בבוקר. באירופה, בשעה הזאת, כל המסילות פנויות"

ארז גולדשמידט: "זה הזמן היחיד שבו אני לבד"

אישי: 38, נשוי+3, מתגורר בהוד השרון

תפקיד: מנכ"ל פועלים אי.בי.אי חיתום והנפקות

ענף ספורט: ריצה למרחקים ארוכים

יריית הפתיחה: "התחלתי לרוץ בגיל 27. רציתי להיכנס לכושר, וזה נמשך כתחביב קבוע"

שגרת אימונים: רץ בין שלוש לחמש פעמים בשבוע. בכל אימון רץ בין עשרה ל-25 קילומטרים

איפה מתאמן ועם מי: רץ לבד, בשעות הלילה, באזור השרון - בשטחים פתוחים או לאורך כביש 5 או 6

ארז גולדשמידט / צילום: יונתן בלום
 ארז גולדשמידט / צילום: יונתן בלום

תחרויות לדוגמה שהשתתף בהן: רץ את מרתוני פריז, וינה, ניו יורק וטבריה. בשנת 2002 השתתף באחד המירוצים הקשים והאתגריים בעולם: מרתון החולות בסהרה, באורך 250 קילומטרים, המתפרס על-פני שישה ימים. המשתתפים במירוץ, שמתנהל בתנאי אקלים קשים, סוחבים על גבם אוכל לכל התקופה ושק שינה. "קראתי על התחרות הזאת חצי שנה לפני שהתקיימה, ובמשך ארבעה חודשים התאמנתי לקראתה. זה אתגר שנותן אפשרות להכיר את הגבולות של עצמך ולמתוח אותם. זאת חוויה נחמדה ומזקקת"

סימון מטרות: "מרתון טבריה בסוף השנה, והצבתי לי יעד נוסף - לעשות את 'איש הברזל' עד גיל 40. אני צריך להתחיל להתכונן לזה, ולהוסיף לאימונים שחייה ורכיבה על אופניים"

סוד הקסם: "זה הזמן היחיד במהלך היום שבו אני לבד, וזה נותן לי שקט נפשי"

מחשבות על עבודה: "כשאני רץ יש מספיק זמן לחשוב על הכול"

עוד משהו: "אתגר כמו המרתון בסהרה שובר את הגוף ולא מחשל אותו", אומר גולדשמידט. "הגוף שבור כמה חודשים אחר כך. ובכל זאת, אני מתכוון לעשות עוד שניים-שלושה אתגרים דומים"