קורבן חינם

אני לא יודע כמה מכם צופים באופן קבוע, או אפילו מזדמן, בערוץ ביפ, אבל יש לא מעט אנשים צעירים שעבורם הידיעות על סגירתו הקרבה של הערוץ היו בשורות איוב של ממש.

הערוץ הזה, ששייך לקשת ושודר למנויי HOT, היה עבורי הדרך הטובה ביותר לשכנע את הצאצאים לנסוע לבקר את הסבים והסבתות שלהם (בבית יש לנו yes).

גם אני צפיתי בו מעת לעת: לא תמיד הוא היה מצחיק, אבל כמעט תמיד הוא היה מעניין: מעין מעבדה לניסיונות חדשניים, כמו בימות הסטנד-אפ במועדונים, עם אפשרות לגדל ולשכלל טאלנטים ופורמטים עד שניתן יהיה להעביר אותם לערוץ מרכזי יותר.

ביפ לא יורד מלוח הערוצים בגלל כשליו שלו: הוא קורבן חינם למאבק שמתחיל בכלל בזירות תקשורתיות אחרות כמו הפרינט והאינטרנט.

טלוויזיה היא מקום עם הרבה אגו, אבל אם אני בנעלי yes, אני חוטף את המוצר הזה מהמדף - למרות שמדובר לכאורה במשהו שהניחו שם המתחרים: הם עוד יצטערו על זה.

ואגב כך, כבר הבעתי כאן את דעתי נגד רגולציה בשוק הטלוויזיה, אבל מאחר שלצערי יש רגולטור שכל-כך חשוב לו להטביע את חותמו על הטלוויזיה בישראל - מדוע הוא נאלם דום כששיקולים זרים מנחים מהלך שפוגע גם בצופים וגם ביצירה?

אם תעוף הציפור, התשוב לשידור חוזר?

"עספור" שידור שני, א' 23:27, הוט 3

כבר מזמן לא היתה כאן סדרת טלוויזיה שעשתה רעש כזה: אנדר-דוג מובהק שהיה לנרקיס מלך הביצה. ספק אם היתה עוד סדרה שעוררה כל-כך הרבה רעש: ממעריצים שרופים שלא מוותרים על אף פרק - ועד לאישי ציבור צדקניים שמחו על העובדה שהשימוש בסמים קלים, חלק אינטגרלי מחוויית ההתבגרות של צעירים רבים בישראל, מתועד בה באופן כה חופשי.

מכל מקום, עם ההצלחה אף אחד לא התווכח, ו"עספור" היתה למרענן הרשמי של לוח השידורים. מבחנה האמיתי יהיה לדעתי בעונה הבאה, שאליה תגיע בלי אלמנט ההפתעה ששירת אותה טוב כל-כך העונה, כי אם נושאת ציפיות של אלה הבטוחים כי היא הדבר הכי טוב בטלוויזיה.

עד שנקבל תשובה לשאלה המעניינת הזאת, יכול גם מי שאיכשהו החמיץ את ההיסטריה לאחזו בזנבו של העוף המוזר הזה: ברווזון שהיה לברבור, או בעצם לעספור.

יש צ'לסי אחרת

"הלילה עם צ'לסי", א'-ה' 22:45, E

בדיוק ביום שבו צ'לסי קלינטון עומדת במרכז התעניינות התקשורת העולמית, חוזרת אצלנו צ'לסי הנדלר לעונה חדשה עם תוכנית האירוח שלה.

גם מי שלא אוהב תוכניות סלבריטאים כמו זו של גיא פינס עשוי למצוא עניין בתוכנית הזאת - אולי בעצם דווקא מי שלא אוהב את הבלון המלא באוויר חם הזה, שכן צ'לסי היא האישה עם הסיכה הקטנה ביד.

ויש כאן גם עוד אלמנט: באנגלית נקראת התוכנית הזאת "לייטלי צ'לסי", גם בשל אופייה, אבל גם בגלל המנחה עצמה - לא צעירונת זוהרת בשמי הוליווד, כי אם מישהי שמגיעה לקדמת הבמה בגיל מבוגר יחסית, עם ניסיון חיים לא מבוטל בשולי התעשייה התובענית הזאת ועם ציניות מבורכת של מי שיודעת שהחומרים שהיא אמונה עליהם הם הבל-הבלים.

ורמיר והנרטיב הפלסטיני

"נערה עם עגיל פנינה", א' 21:30, יס 1

כוכב הסרט הזה הוא קולית פירת', שחקן אנגלי שהקריירה שלו התפתחה באיטיות אך בבטחה למעמד של כוכב-על. פירת' שהה לאחרונה בישראל במסגרת צילומים לסרט חדש על תקופת קום המדינה. אך אבוי - במקום תקומה יצאה לו "נכבה".

יותר מכל משט, צריך הכיוון החדש הזה בדעת הקהל העולמית להפחיד את ישראל. בסרט הזה לפחות, שבו מגיעה משרתת לביתו של הצייר יוהנס ורמיר ומעוררת את יצרו ואת יצירתיותו, הוא עושה עבודה מעולה.