"התוצאות של אינטל לא משקפות את מה שקורה בשוק השבבים"

דניאל עמיר, אנליסט סקטור השבבים של בנק ההשקעות Lazard מנסה לעשות סדר בכאוס הדיווחים של חברות השבבים ■ "המצב טוב, השאלה כמה זמן אפשר להיות במצב כזה בלי ליפול"

בוול סטריט נותנים פרמיה מכובדת לרגשות המשקיעים. לראיה, המונח סנטימנט (Sentiment) הוא אחד המרכיבים הבולטים בניסיון לנתח את הכיוון אליו נוטה מניה, או כמה מניות, של חברות מאותו השוק. יהיו הביצועים של חברה מרשימים ככל שיהיו, אם למשקיעים יש ספק לגבי הביקושים בשוק בגלל תנאי מאקרו כאלה או אחרים, המניה לא תגיב באופן חיובי.

אם בוחנים את מניות חברות השבבים המובילות בשבועות האחרונים, קשה לשים את האצבע על כיוון ברור. מדד המוליכים למחצה של פילדלפיה - ה-SOX, שעוקב אחרי מניותיהן של 18 חברות השבבים הגדולות - מגיב באופן קיצוני להתנהלות השוק. המדד טיפס ב-10% בין תחילת לאמצע יולי, לאחר שירד בשיעור דומה בחצי השני של יוני. האם זה באמת רק מצב הרוח של המשקיעים שמהססים, או שאולי השוק מחביא בשורות לא סימפטיות שנגלה בקרוב?

לפי פול אוטליני, מנכ"ל אינטל, העתיד ורוד מתמיד. החברה הציגה לפני שבועיים את הביצועים הרבעוניים הטובים ביותר ב-42 שנותיה, עם מכירות של 10.8 מיליארד דולר, ואוטליני לא היסס להצהיר כי "הביקוש לטכנולוגיה מהשורה הראשונה ימשיך לעלות בעתיד הנראה לעין". בשוק ההון התרשמו מספיק מההצהרות ומהתוצאות של ענקית השבבים עד כדי דחיפת הסגמנט של המוליכים למחצה כלפי מעלה.

ימים ספורים לאחר מכן פרסמה טקסס אינסטרומנטס, ענקית שבבים אחרת, תוצאות מרשימות למדי, אלא שההתבטאויות של מנהלי החברה במקרה הזה היו הרבה פחות חד משמעיות. מתברר כי בוול סטריט בכלל ציפו שהחברה תעקוף את הציפיות, מה שגרם לנפילה של יותר מ-6% במניה באותו היום. תוצאות מאכזבות גררו גם את מיקרון לאבד 20% מהמניה בחודש האחרון. ברודקום וקוואלקום פרסמו תוצאות חיוביות, מה שבא לידי ביטוי בצמיחה של 10-15% שהפגינה ברודקום בסגמנטים הקשורים להתקנים ניידים ובעלי פס רחב. הפעילות בתחום התקשורת הארגונית, לעומת זאת, לא השתנתה.

"רוב השוק מיועד לצרכנים"

"ההרגשה שלי היא שאינטל היא יוצאת הדופן ולא משקפת באמת את מה שקורה", אומר דניאל עמיר, אנליסט השבבים של בית ההשקעות Lazard. מה שתמך בעיקר בגידול של 35% במכירות של אינטל הוא הביקוש המטפס למחשוב הארגוני, שהוא גם היקר יותר. אך בצד הצרכני, הדברים נראים אחרת. "הצד של המחשוב האישי נראה חלש, בעיקר אצל ספקי ציוד המחשוב מאסיה כגון אסוס וטושיבה, שמוכרים לצרכנים סופיים ושיש להם גם חשיפה גדולה לאירופה. בסופו של דבר רוב השוק מיועד לצרכנים, ושם יותר דואגים מהמצב הכלכלי", מעריך עמיר.

חברת המחקר Mercury פרסמה לפני שבועיים את הדו"ח הרבעוני שלה לנתוני המעבדים המרכזיים בתחום המחשוב (MPU). על פי הדו"ח, אינטל טיפסה ברבעון האחרון ל-94% משוק המעבדים לשרתים ארגוניים על חשבון AMD, ובעזרת רוח גבית ממעבדי ה-Westmere וה-Nehalem היקרים יחסית של החברה. סך הכל, גדל היצע המעבדים המרכזיים ב-4.3% ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון, כאשר המניע העיקרי לגידול הוא שוק השרתים שכמות המעבדים המיועדים אליו גדלה ב-8%.

אז מה בכל זאת קורה באינטל? האם ענקית השבבים מתקשה להכיר במציאות? עמיר מספק שני הסברים אפשריים. "יש טענות שאינטל עדיין לא מרגישה את הירידה הצפויה בביקושים", הוא אומר, "הם מוכרים לערוצי הפצה ולא ליצרני המחשבים עצמם. יכול להיות שהם ירגישו את הקשיים רק בעוד רבעון. יש גם טענות אחרות - בגלל שהביקושים לשוק הארגוני הם חזקים יחסית ויש לאינטל את המוצרים הנכונים בזמן הנכון, זה יכול להחזיק אותם כמה רבעונים".

"השוק די סגור להנפקות"

בבנק ההשקעות קרדיט-סוויס מעריכים כי החשש מהצטברות מלאים של מעבדים בקרב חברות המחשוב - החשש העיקרי של המשקיעים - הוא נמוך. על פי הנתונים של Mercury, אחרי שלושה רבעונים רצופים שבהם היצע יחידות המחשוב היה גבוה מהיצע יחידות העיבוד, הרבעון שהסתיים ביוני היה הראשון שבו המצב התהפך, כלומר שנוצר עודף במלאי המעבדים למחשבים אישיים. אולם להערכת קרדיט-סוויס, המצב אמור להתהפך ברבעון האחרון של השנה וההיצע של מחשבים יעלה מחדש על זה של יחידות עיבוד.

לדעת עמיר, המצב פשוט טוב מדי. "כמעט כל החברות נמצאות ברמות שיא מבחינת הרווחיות הגולמית", הוא מציין, "המצב טוב, אלא שזה לא יכול להחזיק לעד. כשמסתכלים ל-2011, לא בטוח שהמספרים שמספקים היום אכן יהיו כל כך טובים כמו שאומרים. אנחנו במחזור חיובי, עם שבעה רבעונים של אפסייד. באיזה שהוא שלב דברים צריכים להתייצב ולהפסיק לצמוח. השאלה כמה זמן אפשר להיות במצב כזה בלי ליפול".

לדברים יש משמעות לא רק בהיבט של החברות הציבוריות, אלא גם עבור אלו המנסות להפוך לציבוריות. בישראל, תנסה חברת ווינטגרה להפוך לציבורית ולגייס בזמן הקרוב עד 115 מיליון דולר לפי שווי לא רשמי של 250-500 מיליון דולר. "המציאות היא שהשוק די סגור להנפקות", טוען עמיר, "אין למשקיעים תיאבון לחברות קטנות. מצד שני, התחום של התקשורת די חזק עכשיו. ברודקום או מארוול לדוגמה די מצליחות בתחום, והן חשופות לאותו השוק שבו נמצאת ווינטגרה. השאלה היא האם יש מספיק ביקוש לחברה כזו כרגע, ובאיזה שווי?".