העליון: ניתן לצרף את ממשלת ארה"ב כנתבעת בהליך אזרחי בישראל

בפסיקה תקדימית קבע השופט יצחק עמית כי כיוון שהודעת צד ג' נגד ממשלת ארה"ב קשורה לתביעה בגין נזקי גוף או רכוש מוחשי - היא עונה על דרישות הדין הבינלאומי השולל את חסינותן של מדינות זרות בנסיבות אלה

ממשלת ארה"ב אינה נהנית מחסינות ריבונית מפני הליכים משפטיים אזרחיים בישראל, לצורך הודעת צד ג' שהוגשה נגדה במסגרת תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי בחיפה - כך קבע היום (ג') בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי בנושא תחולת השיפוט הישראלי על מדינה זרה.

השופט יצחק עמית קבע, בהסכמת השופטות מרים נאור ואסתר חיות, כי מאחר שהודעת צד ג' קשורה לתביעה בגין נזקי גוף או רכוש מוחשי - היא עונה על דרישות הדין הבינלאומי המנהגי להחלתו של "חריג הנזיקין", השולל חסינותן של מדינות זרות בנסיבות אלה.

על ממשלת ארה"ב אף הוטלו הוצאות משפט בסך 150 אלף שקל. את התובעים ייצגו עורכי הדין גד נשיץ ועופר מוטולה ממשרד נשיץ-ברנדס ושות'.

בפברואר 1990 הובילה הספינה "אלטוביה" אנשי צוות של נושאת המטוסים האמריקנית "סראטוגה" מרציף נמל חיפה אל מקום עגינת נושאת המטוסים, ואולם היא טבעה בעודה מצויה במים הטריטוריאליים של ישראל. 20 אנשי צוות טבעו למוות, ואחרים נפגעו. בעקבות זאת הוגשו תביעות נזיקין מצד הנפגעים, כנגד קברניט הספינה ונגד חברת "המספנות המאוחדות עוגן", שהיתה בעליה של "אלטוביה".

אלה הגישו הודעת צד ג', בין היתר נגד ממשלת ארה"ב, שמשמעותה שכל פיצויים שייפסקו נגדם - הם יתבעו מממשלת ארה"ב לשלם. אלא שממשלת ארה"ב ביקשה לדחות את הודעת צד ג' על הסף, נוכח החסינות הריבונית העומדת לה לטענתה, בהיותה מדינה זרה.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ב-2005 את בקשת הדחייה על הסף, וממשלת ארה"ב עירערה על ההחלטה לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון ביקש לקבל גם את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגייה זו. היועץ סירב לקבוע עמדה בשאלה האם עומדת לממשלת ארה"ב חסינות ריבונית בהליך, ואולם הצביע על חריג לעיקרון החסינות הריבונית הנובע מ"פעולה מסחרית", ולפיו "למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה שעילתה עסקה מסחרית", וכן על "חריג הנזיקין", ולפיו "למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה בשל עוולה שבשלה נגרם נזק לגוף או לרכוש מוחשי".

חריג הנזיקין

השופט עמית קבע כי חסינות הריבון הזר מוכרת מימים ימימה במשפט הבינלאומי, והיא העומדת בבסיס הכלל שלפיו אין מדינה רשאית לכפות על מדינה זרה, ללא הסכמתה, להתדיין בערכאות השיפוט שלה בתביעה בה מעורבת המדינה הזרה.

פסק הדין בעליון ניתן על בסיס תוקפו של המשפט הבינלאומי המנהגי בתוך ישראל. עמית קבע כי ההכרה בחסינות הדיונית הריבונית נעשית על דרך הצמצום, ובמקרה של ספק יש להכריע לטובת מתן סמכות דיון לבית המשפט.

"פרשה עגומה"

העליון קבע כי "חוקי המדינות הזרות והאמנות הבינלאומיות לא מבחינים לעניין חריג הנזיקין בין פעולה בעלת אופי שלטוני לבין פעולה בעלת אופי פרטי".

השופטים דחו את טענת ממשלת ארה"ב כי חריג הנזיקין חל רק בתאונות דרכים, כי הוא אינו חל בתביעות השתתפות אלא רק בתביעות בין מזיק וניזוק, וכן שעל המקרה חל חריג הפעולה המלחמתית. "אין מדובר בפעולה מלחמתית או מעין מלחמתית", קבע עמית, "אף לא במובן הרחב ביותר שניתן לתת למונח זה".

"פסק הדין מסיים פרשה עגומה של 20 שנה שבה ממשלת ארה"ב התעקשה לנהל הליך משפטי שהיה במשך כל הזמן, ונראה גם כעת, כהליך מיותר",אומר עו"ד גד נשיץ שייצג את התובעים."עמדת בתי המשפט הישראלים היתה ברורה לאורך כל הדרך וקיבלה חיזוק לאחר חקיקת חוק חסינות מדינות זרות, שהביע את עמדת המחוקק הישראלי". (רע"א 7484/05).