רווחי הבנקים בסכנה: ייאלצו להפריש עבור תוספות שכר עתידיות

תקן חשבונאות חדש לגבי זכויות עובדים עם פרישתם צפוי לפגוע ברווחי הבנקים ב-2011. בפיקוח על הבנקים, בראשות רוני חזקיהו, שוקלים לאמץ החל בינואר 2011 את תקן 19 IAS, הקובע כי הצגת ההתחייבויות הכספיות של הבנק לעובדיו תהיה על בסיס הנחות אקטואריות - ולא על בסיס מצטבר. בין היתר, הבנקים יידרשו להניח מה יהיה שכר העובדים ביום הפרישה, ולהפריש בהתאם. כתוצאה מכך צפויים הבנקים להגדיל את הוצאותיהם השוטפות בשיעור משמעותי, כך נודע ל"גלובס".

על פי החוק מקבל כל עובד עם פרישתו פיצויים בסך חודש משכורת אחד לכל שנה בה עבד, כשהמשכורת נקבעת לפי שכרו החודשי האחרון של העובד. התחייבות זו, הנקראת יעודה לפיצויים, מצטברת, והשינויים בה מופיעים כחלק מדו"ח רווח והפסד. לפי הכללים הקיימים על הבנקים לחשב את גובה היעודה לפיצויים, כאילו כל עובדי הבנק פוטרו בבת אחת ביום שלמחרת הדו"ח. הבנק לא נדרש להביא בחשבון עליות שכר עתידיות.

אם היקף הנכסים הנצבר ביעודה נמוך מחבות הבנק המחושבת מחדש מדי תקופה, על הבנק להשלים את הסכום הנדרש ולרשום הוצאה בדו"ח רווח והפסד; כך קרה ב-2008. קופות הפיצויים של לאומי, דיסקונט והבינלאומי הפסידו בגלל הירידות בשוק ההון, והבנקים השלימו את ההפרש והכירו בהוצאה של 400 מיליוני שקלים בדו"ח רווח והפסד. מאידך גיסא, אם היעודה לפיצויים גבוהה מהחבות הפנסיונית של הבנק לעובדיו, כמו ב-2009, רשאי הבנק להשתמש בעודפי הכסף ולהכיר בהם כהכנסה.

הכללים משתנים

תקן 19 IAS משנה את הכללים. התקן קובע כי על הבנק לחשב את ההתחייבות לעובדיו על בסיס הערכות אקטואריות לגבי שיעורי העזיבה הצפויים, שיעורי התמותה ושיעורי עליית השכר עם השנים. אם עד עתה החישוב התבצע לפי משכורת אחרונה כפול הוותק של כל אחד מהעובדים, כעת הואיל ושכר העובדים עולה באופן פרמננטי, הבנק צריך להניח באיזה שיעור יגדל שכר העובדים מדי שנה - ולהפריש בהתאם. על הבנק גם להניח כמה עובדים יפרשו בכל שנה, באיזה גיל יפרשו ומה תהיה התשואה השנתית של היעודה.

במערכת הבנקאית מתקשים להעריך כיצד התקן החדש יפגע בהכנסות, אך ברור כי בגלל שהשכר בבנקים מושפע מאוד מהוותק (מנגנון "הטייס האוטומטי"), הבנקים יידרשו להוצאות משמעותיות, לפחות בשנת המעבר.

שינוי בהגדרת שלוחות חו"ל

שינוי חשבונאי נוסף שאמור להיכנס לתוקף בינואר 2011 במסגרת החלת כללי IFRS בבנקים הוא תקן 21 IAS, שקובע כיצד מתייחס הבנק לשלוחותיו בחו"ל. השלוחות פועלות במטבע המקומי, ותוצאותיהן מתורגמות לשקלים. הואיל והשקל תנודתי מול מטבעות זרים נוצרים עיוותים בתוצאות השלוחה הנגזרים מהפרשי מטבע. ומכיוון ששלוחות חו"ל מוגדרות כ"זרוע ארוכה", תוצאות הפרשי המטבע מחושבות לתוך דו"ח רווח והפסד.

על פי התקן החדש יוכל בנק שירצה בכך להגדיר את השלוחה בחו"ל כ"יחידה אוטונומית". תוצאות השלוחה ימשיכו להיות מוצגות בשקלים, אך הפרשי המטבע ינוטרלו וייכנסו לקרן הון במאזן, כך שלא תהיה השפעה על דו"ח רווח והפסד של הבנק. בנק ישראל הגדיר כי השינוי אינו אוטומטי, וכי בנק שירצה להפוך שלוחה בחו"ל מ"זרוע ארוכה" ל"יחידה אוטונומית", יצטרך לנמק מדוע ולקבל מראש את אישור הפיקוח על הבנקים.

השלוחה הגדולה ביותר של בנק ישראלי בחו"ל היא דיסקונט ניו יורק. על פי הערכות, בנק דיסקונט אכן יעשה את השינוי החשבונאי, בכדי להקטין את התנודתיות ברווחיו. בתגובה נמסר מבנק דיסקונט כי "הבנק בוחן את התקן החדש וטרם התקבלה החלטה".