צבי סטפק: "שוק המניות מתומחר בסדר גמור, ויש חיזוק טכני"

בבית ההשקעות מיטב ערכו אתמול שיחת ועידה עם יועצי השקעות. צבי סטפק, יו"ר מיטב ומנהל השקעות ראשי, אמר בנוגע לשוק האג"ח כי "אני מעדיף אג"ח קונצרני בדירוג AA על ממשלתי גליל ללקוחות שמרניים. בצמודי המדד הממשלתיים התשואה נטו למשקיעים היא אינפלציה מינוס, ואילו אג"ח קונצרני בדירוג AA ומעלה, בדגש על בנקים וחברות ביטוח, מעבירים את המשקיעים ממצב של אינפלציה מינוס למצב של אינפלציה פלוס, קטן אמנם, אבל פלוס".

בתחום האג"ח הממשלתיות סטפק מעדיף את האפיק השקלי על המדדי כאשר ההפרש בתשואות מגיע לכ-3% בשנה. "אני לא חושב שזו הולכת להיות האינפלציה השנתית הממוצעת בשנים הקרובות, ובנק ישראל שלח מסר ברור לשוק בעניין זה ע"י העלאת הריבית. בנושא המח"מ, אני חסיד המח"מ הארוך בשחרים וזה הוכיח מאוד את עצמו עד עכשיו. עם זאת, נוכח התשואות הנמוכות לפדיון, אני בעד קיצור המח"מ לכיוון ה-4.5 שנים".

על שוק המניות אמר סטפק כי "ניתן להשוות בין שני האפיקים - מניות ואגרות חוב. ברמה העקרונית, אם איגרת חוב ממשלתית ל-10 שנים נסחרת בתשואה שנתית לפדיון ברוטו של 4.5%, כפי שהמצב היום, מכפיל הרווח שלה הוא כ-22. לעומת זאת, אם התשואה על ההון העצמי בבנקים הישראליים עומדת לאורך זמן על רמה מייצגת של 10% הרי שהחזר ההשקעה ברמה הנוכחית יושג בתקופה קצרה יותר של 10 שנים".

נכון, אומר סטפק, "עם רמת בטחון נמוכה יותר. הפער בין התשואה הצפויה על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים (4.5% לשנה) לבין התשואה הצפויה על מניות בנקים למשל (10% לשנה), הוא כיום 5.5% , שזה יותר משיעור פרמיית הסיכון הסבירה שצריכה לעמוד על כ-3%. לכן, פרופיל הסיכוי/סיכון של שוק המניות נראה הרבה יותר טוב מאשר הפרופיל של איגרות החוב של ממשלת ישראל. חשוב עוד להדגיש, ששוק המניות פרץ לאחרונה קו התנגדות טכני חזק, ואם הוא יתמיד וישאר מעליו בימים הקרובים, זה יקבל חיזוק. ניתוח טכני מבחינתי אינו קובע החלטות השקעה, אבל הוא כן כלי עזר, ומכיוון שאני חושב שהשוק מתומחר בסדר גמור, הרי שזו נקודת חיזוק נוספת בהסתכלות על השוק".

על שוק המט"ח אמר סטפק כי "העלאת הריבית הרחיבה את פער הריביות בין השקל לבין הדולר, וגם כמובן, מול האירו. הנחת העבודה היא שבארה"ב וגם באירופה הריבית לא תעלה זמן ממושך. לעומת זאת, בישראל ברור שהיא תעלה, כאשר הויכוח הוא רק על הקצב. לכן, הפרשי הריביות ילכו ויעלו, ולכאורה, הכיוון ברור: התחזקות השקל".

אבל, "צריך לזכור שהפרשי הריביות הם אמנם גורם חשוב, אבל בכל זאת לא בלעדי, ויש כמה סימנים לאפשרות של התהפכות המגמה, וביניהם: גרעון מסחרי גדול של ישראל, יציאה מוגברת של מוסדיים לחו"ל, כניסה מואטת של כספים מחו"ל לישראל. כל אלה, יחד עם קנייה אפשרית מחודשת של מט"ח ע"י בנק ישראל, עשויים ליצור שינוי מגמה. להערכתי, בכל מקרה, בנק ישראל "לא ייתן" לדולר לרדת מתחת ל-3.70 שקל לדולר, ולכן ה- Down-Side הוא מוגבל".

רונן זכריה התייחס להתפתחויות האחרונות בוול סטריט וציין כי בעקבות נתוני הצמיחה המאכזבים לרבעון השני בארה"ב (2.4% מול תחזיות של כ-2.6%), עלו איגרות החוב בארה"ב לאורך כל העקום והתשואות לפדיון ירדו לכ-2.9% באיגרות החוב ל-10 שנים ולתשואה לפדיון של קצת מעל 0.5% באג"ח לשנתיים. הירידה בתשואה באיגרות החוב לשנתיים מבטאת את הערכת השוק כי הריבית בארה"ב תישאר נמוכה עוד זמן רב. "התשואות הנמוכות באיגרות החוב, ומנגד, הערכים הכלכליים בהם נסחר שוק המניות מביאים אותנו להעדיף את שוק המניות על פני שוק האג"ח, למרות התנודתיות העודפת הכרוכה בהשקעה בשוק המניות", אמר זכריה.