נתקלתם בהלנת שכר? תתלוננו, אם יהיה זמן יטפלו בכם

מה ההבדל בין הפיקוח על חוקי העבודה לזה של מס הכנסה ■ וגם: איך עיני מגיב לביקורות?

דמיינו בנפשכם שאחד מאנשי העסקים המוכרים במשק, כזה שמככב גם במדורי הכלכלה וגם במדורי הרכילות, יצהיר בראיון לתקשורת כי אינו משלם מס הכנסה. ככה, באופן ישיר, און-דה-רקורד, כמו שאומרים. מיותר לנחש כי כבר בבוקר שלמחרת יפשטו חוקרי רשות המסים על ביתו ומשרדיו, יחרימו מסמכים ומחשבים, ובעיקר יעשו לו בושות. בושות זה שם המשחק במס הכנסה. תשאלו את הזמר משה פרץ, שנתלה אתמול (ג') בכיכר העיר עוד לפני שהוכח דבר.

עכשיו דמיינו שאותו איש עסקים מצהיר כי במשך חודשים לא שילם משכורות לעובדיו. קוראים לזה הלנת שכר, ואם היא נמשכת שלושה חודשים זוהי עבירה פלילית שעלולה לשלוח את העבריין לחצי שנת מאסר. עלולה, אבל לא תמצאו אף אחד בכלא בגין העבירה הזו, גם אם תבדקו אסיר אסיר. בניגוד לפחד מאנשי מס הכנסה, אף אחד לא באמת חושש מהלנת שכר. לכן בחברת ספיידרטק, למשל, לא היססו להודות בפנינו לפני שבועות מספר כי במשך חודשים החברה הלינה את שכר עובדיה. ספיידרטק נמצאת בבעלות איש העסקים עופר גלזר (55%), שטוען מצדו כי השותפה האמריקנית שמחזיקה כ-20% מהחברה היא האשמה במצב. היא לא הזרימה כסף, ולכן העובדים נותרו ללא משכורת. הם, והמשפחות שלהם כמובן.

באופן אבסורדי, פקחי העבודה של משרד התמ"ת לא ירוצו למשרדים של ספיידרטק או של גלזר בגלל ידיעה בעיתון. הם יגיעו, אולי, רק אם מישהו מהעובדים יתלונן. איך מתלוננים? טוב ששאלתם. לוקח הרבה זמן להבין, אבל הנה מדריך מקוצר: גולשים אל אתר האינטרנט של משרד התמ"ת, מחפשים טוב את הלשונית "עובדים ומעסיקים", ולאחר מכן נכנסים אל "מינהל הסדרה ואכיפה". אחר כך מקישים על "אגף אכיפת חוקי עבודה" ואז על "הגשת תלונה". מיד מופיע מסך עם הסבר קצר על מהות הגשת התלונה ובסופו הערה: "לא כל תלונה תטופל, וזאת בהתאם לסדר העדיפויות לטיפול בתלונות בחקירות פליליות". מהו סדר העדיפויות? כנסו כנסו, יש לינק. במשרד התמ"ת דאגו לצרף "סיכום דיון" מ-14 במאי 2008 בעקבות הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שקבע בשנת 2003 כי יש לקבוע מדיניות מרכזית של חקירה ותביעה בתחום העונשין.

מה לעשות שיש הרבה תלונות ומעט פקחים, ולכן חמש שנים אחרי אותה הנחיה ישבו להם במשרד וקבעו קריטריונים. הנה הראשון שבהם: "תינתן עדיפות לחקירות בעקבות תלונה או מידע בדבר חשד לעבירה כלפי עובדים חלשים". עובדים חלשים הם עובדים המועסקים בענפים או במגזרים חלשים מבחינה כלכלית-חברתית - המגזר הלא יהודי, המגזר החרדי ואזורי פריפריה; ילדים ונוער; בעלי מוגבלויות; ונשים. עובדי ספיידרטק, למשל, לא עומדים בקריטריון הזה. הם סתם אנשים "רגילים", לא חלשים לכאורה, אפילו לא ערבים. הם גם מרוויחים לא רע, אבל כשלא משלמים להם שקל הם דווקא חלשים מאוד. הקריטריונים האלה הם הכרח נוכח מצוקת כוח האדם, מצוקה שיצר משרד האוצר (אף שלאחרונה הואיל להוסיף כמה עשרות סטודנטים למערך הפיקוח) אבל כך קורה שאפילו עובדים שטורחים להתלונן לא זוכים תמיד למענה. לפני כשנה חשפנו כאן כי מאות תיקי חקירה של משרד התמ"ת נסגרים בגלל התיישנות, וזאת משום שתקופת ההתיישנות לא נעצרת עם תחילת החקירה.

נחזור להגשת התלונה באמצעות האתר: אחרי שמקישים על הלינק להורדת טופס תלונה קופץ חלון עם "הודעה חשובה" בזו הלשון: "הנך מנסה לגשת לטופס מקוון. עליך להתקין את סרגל הכלים שיאפשר לך לצפות בטפסים מקוונים ולמלא אותם". הנה משהו שעובדי ספיידרטק דווקא יודעים לעשות, אולם ספק אם זה תקף לגבי העובדים "החלשים באמת". ההתקנה אורכת דקות אחדות, ובא לציון גואל. בסוף יש טופס תלונה.

איך זה עובד ברשות המסים? כבר בדף הבית של האתר הרשמי תמצאו בקלות, בפונט אדום ובולט את הלשונית: "הקו האדום - מסירת מידע". בלי שום הסברים מיותרים, בלי רשימת קריטריונים או סרגלי כלים שצריך להתקין, תקבלו פורמט פשוט להגשת תלונה מיידית, בצירוף כל מספרי הטלפון והפקס הרלוונטיים. ככה זה כשהמדינה מתעסקת עם כסף ולא עם עובדים מתלוננים, הכל פשוט יותר.

עיני לוקח ללב

עופר עיני מאוד רגיש לביקורת. כשחשיפה עיתונאית מביכה אותו, הוא רוקד מעצבים וטוען לרדיפה אישית. ככה היה גם השבוע, כשחשפנו כאן שיד ימינו, רוית דום-פידל, שימשה דירקטורית באחת החברות של קבוצת ברונפמן-פישר בזמן שעובדי החברה ניהלו מאבק נגד ההנהלה. רק מאוחר יותר נודע שעיני הורה ליועץ המשפטי של הארגון לבדוק את סוגיית חברותם של בכירי ההסתדרות בדירקטוריונים של הטייקונים הגדולים במשק. זו לא הפעם הראשונה שעיני משתולל כלפי חוץ, אבל מקבל את הביקורת כלפי פנים ופועל לתיקון הדברים. זה ראוי להערכה, למרות הפרצופים שהוא ממשיך לעשות לנו ב"גלובס". אנחנו סולחים לך עופר.