ברוכים הבאים לתעשיית הנשק

ישראל עשויה לרכוש טכנולוגיית יירוט למזל"טים שגם את הטכנולוגיה שלהם עצמם פיתחו בארץ

מוסקבה התמלאה בחודש שעבר בטילים, מזל"טים ובאמצעי לחימה אחרים במסגרת תערוכת הנשק הגדולה, שביקשה להציג את ההישגים המרשימים של רוסיה וכן שכפול טכנולוגיות שפותחו בישראל

בשבוע שעבר דיווחו כלי התקשורת במערב כי איראן הצליחה לעקוף את האמברגו הרוסי והצטיידה במערכות נ.מ מתקדמות מסוג S300 דרך אחת ממדינות חברת העמים. התרחיש הזה, מדאיג ככל שיהיה, לא אמור להפתיע את מי שעוקב אחר הטרנספורמציה שעברה תעשיית הנשק הרוסית בשנים האחרונות - ממכירת נשק כאמצעי להשגת מטרות אידיאולוגיות, לאידיאולוגיה של "כסף בכל מחיר", שגורמת אפילו לחסידים המושבעים של הקפיטליזם במערב להתגעגע לימי המשטר הקומוניסטי.

כמעט כל דבר בארסנל הרוסי עומד כיום למכירה, כולל טכנולוגיות דור אחרון שרק לאחרונה נקלטו בקו הראשון של הצבא הרוסי עצמו. יצרניות הנשק הרוסי זקוקות להרבה מזומנים כדי להישאר בתחרות, ואם אין להן תקציבים ממשלתיים ראויים, ימלאו את מקומם המכירות לייצוא.

המדיניות הזאת הומחשה היטב בתערוכת הנשק, ההנדסה והטכנולוגיות "IDELF2010", שנערכה בחודש שעבר במוסקבה. אחד היעדים המוגדרים של התערוכה היה "למשוך השקעות הון", ולפיכך היא סיפקה עניין רב לא רק לחובבי טכנולוגיות צבאיות עתידניות אלא גם לקניינים ממדינות טוטליטריות עשירות. מנגד, היא סיפקה לא מעט סיוטי לילה למי שעתיד לעמוד מהצד הלא נכון של הטכנולוגיות הללו בעימותים אזוריים ומקומיים.

איסקנדר E: טיל נגד טילים נגד טילים

מוקד ההתעניינות של מבקרים רבים בתערוכה היה הטיל הרוסי "איסקנדר E", שמוגדר תיאורטית בתור "טיל קרקע-קרקע טקטי". מטרתו היא פגיעה והרס של כלי נשק, עמדות פיקוד, מרכזי תקשורת ושדות תעופה. הטיל אכן מסוגל לבצע את כל המשימות הללו בצורה מרשימה, עם טווח ריאלי של כ-280 קילומטר (בגרסת הייצוא). הוא אפילו עונה על מגבלות האמנה הבינלאומית להפצת טילים אסטרטגיים והגבלת שימוש בנשק להשמדה המונית, בשל הטווח המוגבל (יחסית) שלו והתאמתו לנשיאת ראש קרב לא מתפצל בלבד.

עם זאת, מה שהופך אותו לנשק אסטרטגי הוא היותו "טיל נגד טילים נגד טילים". במילים אחרות זהו טיל "מכה ראשונה" (First Strike), שתוכנן מראש לנטרל את מערכות ההגנה נגד טילים אסטרטגיים דוגמת "חץ" ו"פטריוט" של מדינות שונות, ולהותיר אותן חשופות לאיום פוטנציאלי מצד טילים אסטרטגיים בעלי ראשי נפץ לא קונבנציונליים.

הרוסים עצמם השתמשו בו כנשק הרתעה, כשאיימו לפרוש את מערכות ה"איסקנדר" לאורך הגבולות המערביים שלהם בתגובה לכוונת נאט"ו לפרוש בפולין מערכות הגנה נגד טילים בליסטיים. גם היכולות הטכנולוגיות של הטיל עצמו מעידות על מטרתו - הוא מותקן על מערכת שיגור ניידת, למשל משאית, ומצויד במערכת מחשוב מתקדמת, עם חישוב אוטומטי ומוקדם של פרופיל השיגור. לפיכך, נדרשות לו רק 4 דקות של הכנה לשיגור מעמדת שיגור קיימת, או 16 דקות בלבד ממצב של תנועה, מה שמקשה מאוד על איתורו ונטרולו.

לטיל יש רמת דיוק מרשימה מאוד - רדיוס דיוק של 30 עד 70 מטר בתצורה הבסיסית, אולם ניתן לצייד אותו בראש הנחייה אופטי שמאפשר לשפר את רמת הדיוק שלו ל-5 עד 7 מטרים בלבד כדי לפגוע במטרות ממוקדות. עובדה זו מגדילה דרמטית את האפקטיביות שלו בתור "מפצח בונקרים" ומשמיד מטרות קטנות איכות, למרות ראש קרבי של 480 קילו בלבד.

האיסקנדר מצויד ביכולת התנגדות גבוהה ללוחמה אלקטרונית. להבדיל מטילים בליסטיים "טיפשים" הוא מסוגל לבצע תמרוני התחמקות מטילים נגד טילים בשלבים האחרונים של המעוף שלו, ואפילו לשחרר "פיתיונות" להטעיית מערכות הגנה אווירית. עכשיו, את כל זה תכפילו בשני טילים למשגר אחד, שניתנים לשיגור בו זמני.

הצבא הרוסי עצמו החל לאמץ את הטיל לפני ארבע שנים בלבד, מה שלא מפריע לממשלה לשים כיום את הטיל "על המדף". ברשימת הלקוחות שמגלים עניין רב נמצאות לא רק מדינות "מתבקשות" כמו איראן וסוריה, אלא גם מדינות עם אוריינטציה מערבית כמו דרום קוריאה וסינגפור.

תעשיית מזל"טים מתפתחת

עד לאחרונה היתה רוסיה בפיגור תחרותי גדול בתחום המטוסים הזעירים ללא טייס (UAV), אולם בשנתיים האחרונות היא סוגרת במהירות את הפער. השיטה מוכרת: קונים טכנולוגיות מתקדמות ממתחרים מערביים שששים למכור, מנתחים אותן, משפרים אותן ובונים תעשייה לתפארת שעוסקת גם בייצוא.

בתערוכה הוצג השנה אגף מזל"טים לתפארת, ואם הדגמים החדשים שהוצגו בו מזכירים למישהו את המזל"טים מתוצרת ישראל - זה כנראה לא במקרה. דוגמה טיפוסית היא המזל"ט החדש "421-20" של חברת ZALA.

המזל"ט מסוגל לשאת מצלמות והתקנים אופטיים שונים במשקל של 50 קילו לטווח מרשים של עד 400 קילומטר, הודות להתקנת מכלי דלק בכנפיים שאורכן 6 מטרים. בנוסף הוא מסוגל לשחרר שני מטענים "גולשים", שמסוגלים לשאת ליעדם עד 30 קילוגרם של "אספקה" באמצעות הנחייה אוטומטית מגובה 3 קילומטרים ולמרחק של עד 25 קילומטר.

אם מישהו חושש (ובצדק) שטכנולוגיית מזל"טים מתקדמת עשויה להגיע לידיים הלא נכונות בזירת העימות שלנו, הוא יכול למצוא נחמה מסוימת בחזית הטכנולוגית שהוצגה בתערוכת הטילים נגד מזל"טים. הנחיתות הצבאית מול המזל"טים המערביים הביאה את הרוסים להשקיע הרבה בפיתוח בתחום הזה. אחת התוצאות שהוצגו בתערוכה היא שלל טילי קרקע-אוויר בעלי יכולת משופרת ליירט מזל"טים.

האם ישראל תרכוש טכנולוגיית יירוט רוסית כדי ליירט מזל"טים עוינים, שהטכנולוגיה שלהם פותחה בישראל ושוכפלה על-ידי הרוסים? ברוכים הבאים לתעשיית הנשק.