ישי גולן | שחקן

ישי גולן הוא השחקן הראשון והיחיד בשושלת סוחרים מפוארת. סבא רבא שלו, מצד אביו, היה קבלן גדול ברוסיה, ומהחוטר שלו צמחה משפחת שניידמן, זאת של מוקי שניידמן, יו"ר ביטוח ישיר. הקרובים מהצד השני היו הבעלים של חנות התכשיטים טופז בדיזנגוף. כשהיה בן שנה, עברה המשפחה לקנדה, וההורים פתחו במרכז טורונטו שלוש חנויות של טופז שהפכו להצלחה ענקית.

"אני שחקן", אומר גולן כשגופו הצנום מאוד רכון מעל סלט עדשים ותה קר, תווי פניו המיוסרים גנטית משתלבים במבט המהורהר שמעמיק תוך כדי דיבור. "אני שחקן בגלל שאני לא טוב בכלכלה, אני לא בן אדם ריאלי. יש לי בפירוש הפרעות למידה כאלה ואחרות, והמשחק היה הדבר היחיד שיכולתי לעשות באמת. אני מרגיש את הטקסט כמו מוזיקה. יש לי מודעות כלכלית גבוהה, ואג'נדה מטריאליסטית, אפילו מרקסיסטית".

איך זה מתחבר?

"כמו מרקס, גם אני חושב שהכול כלכלה. אני מבין את המנגנון באופן צלול, ולכן אמירות סוציאליסטיות לא פועלות עליי בשום צורה, כי אני יודע שמאחוריהן יש מניעים כלכליים. ישראל חוטאת בגיוס הלאומיות למען מטרות כלכליות, כמו בתקופת הסכם אוסלו. רבין הטיל סגר על השטחים והתחיל לייבא עובדים זרים. עד אז הפלסטינים עבדו פה ואנחנו סיפקנו להם עבודה. בכל מקום שבו האבטלה תהיה מעל 30%, כמו בשטחים, תהיה שנאה וזעם. אין פה איזה נגע גנטי שלהם, אלא ניתוח מטריאליסטי".

יש לך נגיעה אישית לעניין הפלסטיני. אחותך, נטע, נשואה לפלסטיני וגרה בשטחים. באתר "לאטמה" צלבו אותך על זה.

"יהיה שטחי להגיד שבגללה צמחה המודעות הפוליטית שלי. חשוב לי להגיד שכל אחד צריך לבדוק איזו אחריות הוא לוקח על מעשי האחים שלו. היא אישה אינטליגנטית מאוד, אבל כל אחד חי את חייו. מי שרוצה להתלהם כמו בבון - בבקשה".

בוא נחזור לכלכלה.

"ולמשחק. התפקיד שלי כאמן הוא להיות סיסמוגרף של החיים, וכלכלה היא חלק מהחיים, פילוסופיה, ואני מתעניין בפילוסופיה. כסף תמיד מתנהג אותו הדבר".

הסבר.

"אנשים לא יחלקו בו מרצונם החופשי. בגלל זה יש משטר קפיטליסטי שבנוי על צמיחה ועל משבר. אין קפיטליזם בלי משבר. משבר מביא צמיחה".

אצלך משבר מקצועי הביא לפריחה מאוחרת.

"אצלי הייתה התעוררות ממשבר עמוק מאוד. 'חטופים' היה המימוש האידיאלי, אבל עוד לפניו היו שני תפקידים ראשיים בבאר שבע, ולפני שבועיים סיימתי לצלם תפקיד ראשי בסרט של הגר בן-אשר שכבר סומן על-ידי כל הפסטיבלים בעולם. אבל לפני זה היה מעבר קשה מנערות לגבריות. בגלל שהתחלתי בגיל צעיר, 14, בתלמה ילין, העולם לא הסכים לקבל אותי כאיש. פתאום לא היו בשבילי תפקידים. באותה תקופה עשיתי גם את 'אהבה מעבר לפינה', שרק היום אני מתחיל להבין איזה נזק היא עשתה לי, אפילו שעל פניו זה לא נראה כמו נזק".

למה נזק?

"טלנובלה זה להשקיע הרבה אנרגיה שלא מביאה למימוש את הפוטנציאל שלך. הייתי מוקף בדוגמנים ובדוגמניות, וגם בכמה שחקנים טובים, וזה טיפח היטב את רגשי הנחיתות שלי, כי אני לא תופס מעצמי דוגמן. אני לא עושה לרגע דה לגיטימציה לטלנובלות, רק שאני לא חושב שזה חשף את הצדדים שרציתי לחשוף. זה מנע מאנשים מלהתייחס אליי כשחקן רציני".

מתחילת הקריירה דווקא טיפחת תדמית רצינית.

"התשובה לא פשוטה, כי היא בנויה מפרדוקסים. את אומרת שכיוונתי את עצמי לשם, אבל החוויה שלי היא של קריירה אקלקטית ומאוד שרירותית. מההתחלה היה לי ברור שאני אהיה שחקן. לא הייתה לי התלבטות. אימא הנחילה לי את אהבת התיאטרון מילדות, ולפני הצבא נסענו לראות מחזות בלונדון. מהמחזמר 'מיס סייגון', שהיה אז הלהיט הכי חם, יצאתי באמצע".

אז צדקתי.

"החיבור שלי למשחק הוא מאוד עמוק, ומה לעשות - יש לי פרצוף סובל".

"הפרצוף הסובל" שלך נראה דווקא מבסוט בסדרה "שווקים", שנמכרה לבי.בי.סי ולנשיונל ג'יאוגרפיק. אתה מפגין שם שליטה פנומנלית באנגלית.

"האמת היא שהם חיפשו המון זמן מנחה לתוכנית, ופנו לאנשים מתחום הקולינריה שדוברים אנגלית. איכשהו הם התגלגלו אליי כשגילו שאני דובר את השפה. חוץ מזה שגרתי חמש שנים בקנדה וחונכתי על-ידי אומנות סקוטיות, כשלמדתי ב'למדא', בית הספר הגבוה למשחק ולמוזיקה בלונדון, שנתן לי מלגת לימודים דרך השגרירות הבריטית בארץ, נכנסו בכל מי שהיה לו מבטא אמריקאי. לדקלם שם שייקספיר במבטא אמריקאי זה פשע. פירקו לי את המבטא ככה, שעד היום אני לא יודע מה המבטא האמיתי שלי. יש לי מן יצור כלאיים שלא קיים באמת. מאז שחזרתי מהלימודים בלונדון אין יום שאין בי 'אבל' על שאני לא משחק באנגלית. האינסטינקטים שלי הם באנגלית".

אבל השפה היא רק כלי.

"זה לא מדויק. אני מחובר לשפה העברית ואני מת עליה, אבל ההיסטוריה של האנגלית כשפת משחק היא ארוכה, והחוויה לשחק בה היא כמו צניחה חופשית, חוויה כמעט מיסטית. כשאתה מדקלם שייקספיר באנגלית המילים גולשות כמו משי, הגוף רוטט. וזאת לא קלישאה. לשחק שייקספיר בעברית זה כמו לאכול המבורגר צמחוני. חוץ מהצורה, אין בינו לבין המבורגר שום קשר. את יודעת ששייקספיר המציא 60% מהמילים בשפה האנגלית?".

הבן-יהודה שלהם.

"כשדיברו איתי היוצרים של 'שווקים' לעשות את אותו הדבר בעברית, שמחתי מאוד, אבל לחשתי שאני לא בטוח שזה יעבוד באותו האופן".

אם כל-כך רצית לשחק באנגלית, למה לא נשארת באנגליה אחרי הלימודים או נסעת לשם אחר כך?

"במהלך הלימודים החתימו אותי מסוכנות PDF, שייצגה את הלן מירן ואת קייט וינסלט, כי שם, אם אתה יוצא מבית ספר בלי סוכן, אתה גמור. הם מאתרים אותך תוך כדי הלימודים".

התחלת לשחק שם?

"התחלתי דרך. רק שבאנגליה, אם אתה לא אנגלי האיגודים והביורוקרטיה יעשו הכול כדי שלא תשחק. בזמנו עברתי כמה שלבים באודישנים של ספילברג ל'טוראי ראיין', והתחלתי את מאבקו של שחקן מתחיל באנגליה עם נקודת פתיחה לא רעה, אבל המרחק והגעגוע הכריעו. ואז אבי נשר, שאיתו עבדתי ב'דרך הנשר' וב'סיטון', התקשר ואמר שהוא רוצה אותי ל'טירונות'".

התפתית.

"הוא היה כמו מלאך גואל. הייתי שם שלוש שנים, והבדידות הרגה אותי".

אתה חוזר לישראל.

"וחוטף את ההלם התרבותי. עזבתי מיד אחרי רצח רבין, וחזרתי עמוק לתוך ממשל ביבי. בכמה שנים המדינה השתנתה ללא הכר".

יש לך היום רוגע כלכלי?

"רחוק מזה, על אף שקניתי דירה. אני אבא לשתי בנות, ומפרנס משפחה. הייתי שנים פרילנס בתיאטרון, והצטרפתי לאנסמבל של הבימה".

רוב השחקנים מעדיפים להיות פרילנסרים.

"לארעיות ולחוסר הוודאות יש מחיר כבד. גב תיאטרוני הוא יותר מכסף".

באיזה מובן?

"שחקן שלא עובד נמצא במקום מאוד קשה. התיאטרון מבחינתי הוא עוגן, הוא נותן הזדמנות יומיומית לפגוש את היכולות שלך, בעוד שבטלוויזיה ובקולנוע הפרויקטים קצרים ומזדמנים. הצטרפתי להבימה אחרי שנים של עבודה משותפת ותפקידים ראשיים בהפקות מצליחות, אז אני נותן את שמי למקום ומקבל הרבה מאוד. חוץ מזה, אני חלק מפרויקט הדור השלישי של יעלי רונן, אחת ההפקות האמיצות ביותר שנעשו כאן".

אז סוף-סוף זה קרה.

"אני קוצר את הפירות של עשרים שנות עבודה".

איך אתה ממנף את ההצלחה?

"על אף שאני לא סוחר גדול, מגיל צעיר תמיד הרווחתי מצוין. ללונדון נסעתי עם כיסים מלאים. כשהשתחררתי מתיאטרון צה"ל הייתי כל-כך רעב, ששיחקתי בהצגת ילדים מצליחה, צילמתי שתי סדרות בטלוויזיה, ובערבים הופעתי בבית ליסין".

ידעת לחסוך?

"זה היה אז מעבר לכוחות הבזבוז שלי. אבל מונחים כמו מינוף קשה לי לאמץ לתחום שלי, כי בסופו של דבר, עם מניפולציות כלכליות כאלה או אחרות, אמשיך להתפתח כאמן. אז ברור שאני מפעיל את החושים המסחריים שלי, אבל אני שומר על העקרונות שלי. היום יש סנכרון בין עצמי לפרויקטים שאני בוחר. המינוף שלי הוא לא למחזר את עצמי, אלא לחפש שוב ושוב את המקום שיחדש לצופה".

אבל תהיה מוכן למחזר את ההופעה בגרסה האמריקאית של "חטופים" שנמכרה ל"פוקס".

"את זה אמחזר בשמחה. הבהרתי לכל מי שצריך להבהיר, שיש לי היכולת והרצון. הם ראו את חטופים שלנו, ונותר לי רק לקוות שהגורל יעזור".

רק לקוות, או שאתה גם עושה משהו בנידון?

"אני דוחף ברכות".