העליון: על המדינה לדון בצירוף אשה לו. טירקל עד ה-29 באוג'

כך החליט בית המשפט העליון שדן בעתירה שהגישו אירגוני הנשים לפני כשבועיים ■ כמו כן, קבעו השופטים, כי עבודת הוועדה תימשך בינתיים כרגיל וכי אם עד ל-29 בחודש, יסרבו 5 נשים לכהן בוועדה, "תצא המדינה ידי חובתה"

על המדינה לדון בצירוף אשה להרכב וועדת טירקל לחקר המשט הטורקי, עד יום ראשון ה-29 באוגוסט; כך קבע לפני שעה קלה (ה') בית המשפט העליון שדן בעתירה שהגישו אירגוני הנשים לפני כשבועיים.

כמו כן, קבעו השופטים, כי עבודת הוועדה תימשך בינתיים כרגיל וכי אם עד ל-29 בחודש, יסרבו 5 נשים לכהן בוועדה, "תצא המדינה ידי חובתה".

בבוקר, הודיעה המדינה כי השופט בדימוס, יעקב טירקל, העומד בראש הוועדה לבדיקת אירועי המשט לעזה, מתנגד לצירוף אשה לוועדה בשלב זה, לאחר שכבר נשמעו בפניה עדויותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. "מאחר שהוועדה סיימה כבר לשמוע את העדויות הראשיות, היו"ר עומד על דעתו שצירוף חברה או חברות נוספות לוועדה, לא יתרום לעבודתה ואף יכביד עליה", נכתב בתשובת המדינה. "לאור ההתפתחויות הבינלאומיות בנושא זה, ובמיוחד הקמתה של הוועדה הבינלאומית של האו"ם, קיימת חשיבות מיוחדת לסיום מהיר ככל האפשר של עבודת הוועדה", נאמר בתגובת המדינה.

בשבוע שעבר, הוציא השופט אשר גרוניס, צו על תנאי, המורה לממשלה ולוועדת הבדיקה לחקר המשט לעזה, לנמק מדוע לא ימונו נשים להרכב הוועדה הציבורית, כדי להביא לייצוג הולם לנשים בוועדה.

ההחלטות הגיעו בעקבות העתירה שהגישו לפני שבועיים לבג"צ עמותת "איתך", שדולת הנשים ועמותת "כוח לקידום מנהיגות נשים", בדרישה שהממשלה תמנה גם אשה כחברה בוועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט יעקב טירקל החוקרת את אירועי המשט הטורקי לעזה.

לטענת עמותות הנשים, החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לכלול אשה בין חברי הוועדה היא בניגוד לחוק שוויון זכויות האשה, וזאת מאחר ש"ללא נקודת מבט של נשים, ההחלטה ריקה מתוכן כלפי רוב הציבור בישראל".

העתירה הוגשה לאחר שהממשלה אישרה הוספת שני חברים נוספים לוועדת טירקל, הם ראובן מרחב ופרופ' מיגל דויטש, ובכך הגיע מספר חבריה לחמישה - כולם גברים.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אמר בממשלה כי "אי-מינויה של אשה לכהן בוועדת הבדיקה מהווה קושי משפטי, אך לנוכח עמדתו של השופט טירקל ועל רקע המאמצים שנעשו למנות אשה כחברת ועדה, הרי שבנסיבות העניין אין בכך כדי להוות מניעה משפטית למינויים המוצעים". וינשטיין הבהיר כי הוא מתייחס להיבט המשפטי בלבד, ולא להיבט הציבורי.

בעתירה נטען כי "הדרישה הקבועה בחוק לביטוי הולם לנשים היא ברורה ומבטאת את החובה לייצוג מספרי הולם בהרכב ועדה. בוועדה אין כלל נשים, וקל וחומר נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. לפיכך, העובדה כי לא מונתה אישה לוועדה מדברת בעד עצמה.

בתגובה לדיון בבג"צ מסרה מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, נורית צור, כי: "המדינה צריכה לעשות מאמצים כדי לאתר נשים מתאימות לכהן כחברות ועדה ולא להטיל את המשימה על ארגוני הנשים". לדבריה, במספר בגצ"ים קודמים, התחייבה למצוא מועמדות מתאימות לוועדות חקירה, אך ההבטחה לא מומשה".

צרו איתנו קשר *5988