מגע הזהב של האחים נפתלי

אחרי התסבוכת של היזם דני ורנר עם רשת קופי-בין, שנקלעה לקשיים כספיים, השבוע התבשרנו על רשת בתי-קפה נוספת שנקלעה לצרות - לחם ארז.

איש העסקים ובעל החברה, גיורא נפתלי, ביקש השבוע הקפאת הליכים לרשת אחרי שזו צברה חובות בגובה 12.4 מיליון שקל. האם נפתלי איבד את מגע ידי הזהב או שמא מגע הזהב היה בכלל של אחיו?

אנשי העסקים גיורא נפתלי ושני אחיו, יהודה ורוני, מחזיקים בשליטה בחברת המים המינרליים הציבורית מי עדן. רק לפני ארבע שנים הם מכרו חלק ממניותיהם בחברה לדנונה העולמית, תמורת סכום אסטרונומי של 70 מיליון אירו. לא מזמן, לאחר כישלון מיזם המים המשותף עם דנונה באירופה, קנתה מי עדן בחזרה את אותן מניות בנזיד עדשים, יחסית, וליתר דיוק ב-10 מיליון אירו בלבד.

כדאי להסתכל מה עשו אחיו של גיורא נפתלי, יהודה ורוני, בכספים שקיבלו מדנונה (לפחות בחלקם). הם השקיעו אותם בחברת הנדל"ן ביג , שכדי לסבר את האוזן נציין ששווי השוק שלה הוא כמיליארד שקל.

גיורא לעומת זאת, בחר להשקיע בעסקים שלימים התבררו ככישלון. הוא היה אחד מבעלי קופי-בין, לאחר שרכשו את הרשת מהשף ארז קומרובסקי. הוא אמנם מכר את חלקו ברשת לדני ורנר, אך לפני ימים אחדים הגיש נגד ורנר תביעה כספית, שלא ברור עדיין אם גיורא יראה ממנה מזומנים.

נראה שהלקח של קופי-בין לא נלמד. בחודשים האחרונים הזרים נפתלי 6.5 מיליון שקל מכיסו הפרטי כדי לנסות להבריא את לחם ארז. הרשת החליפה מנכ"לים כמעט כמו גרביים ולמרות כל המאמצים, לא הצליחה לכסות את בור החובות העצום שהלך ותפח.

מתברר, כי מה שעבד היטב בעסקי המים המינרליים, לא מחזיק מים בעסקי הקפה.