הדבר החמור ביותר בפרשת גלנט

נדמה לי שמבחינת ערוץ 2 כותב המסמך יכול להיות עובד ניקיון בעיריית תל-אביב

בית המשפט המחוזי בפתח תקווה דחה בשבוע את החלטתו לגבי ערעור חברת החדשות של ערוץ 2 בעניין "מסמך גלנט". הבעיה בפרשה זו היא שהציבור, וגם בית המשפט, אינם מודעים לאלמנט מרכזי בפרשה, מכיוון שהתקשורת בכלל, וכמובן חדשות ערוץ 2, אינם עוסקים בה. מדברים על גלנט, על אשכנזי, ברק, איל ארד. מה שלא נאמר הוא הדבר שהיה צריך להיאמר לפני הכול: בין שהמסמך מזויף ובין שאינו מזויף - החלטת ערוץ 2 לפרסמו היא הדבר החמור ביותר בפרשה.

בואו נעשה שחזור, ומיד אחריו גם נערוך שימוע. קודם השחזור. המסמך הובא אל מערכת 2 על-ידי אמנון אברמוביץ ורוני דניאל. על-פי עדויות השניים ואחרים, נערך דיון אם לפרסמו. הייתה התלבטות, ולבסוף הוחלט לפרסם. במה הייתה ההתלבטות: בשאלה אם ראוי לתת פרסום למסמך שלא ידוע עליו דבר. לא ידוע מי כתב אותו ומאיפה יצא. כלומר מבחינת המערכת כותב המסמך יכול להיות עובד ניקיון בעיריית תל-אביב.

לעומת זאת ידעו העורכים, אנשים מנוסים בכגון אלה, שהפרסום יגרום למה שאכן גרם - רוח רעה בצבא ובפוליטיקה, סכסוכים בצמרות השונות. הם גם ידעו היטב שפרסום מסמך כזה עלול לחרוץ גורל מועמדים לרמטכ"לות לשבט או לחסד, כלומר שיהיו לחשיפת המסמך השלכות ביטחוניות.

למרות כל אלה העורכים החליטו לפרסם. וכאן צריך לומר לקורא ההדיוט, שיש כלל ברזל בעיתונות: לא מפרסמים ידיעה, כולל כמובן מסמך, בלי לוודא שהוא אותנטי. הסיבות ברורות מאין כמותן: פשוט כדי לא לפרסם משהו שעלול להתברר כדבר רמייה. אנשי חדשות 2, על-פי עדותם, החליטו לפרסם בלי לוודא. יותר מכך: הם קיפצו כמו טווסים על ההישג העיתונאי, הסקופ, שכדי להתגנדר בו החליטו על הפרסום. אלא שמסמך שערכו ואמיתותו אינם ידועים אינו סקופ - אלא ברווז.

ביזיון זכות הציבור לדעת

הדבר מביא אותנו לשימוע, שאותו נחלק לשניים. האחד - מה אומרים על כך עורכי חדשות 2? השני - מה הם לא אומרים. אז הם כמובן וכמקובל בעיתונות צהובה עוטים עליהם את אדרת זכות הציבור לדעת. אכן, זכות שאין חשובה ממנה לקיום הדמוקרטיה ושימורה. אלא שדווקא בגלל חשיבותה העצומה, יש לנהוג בזכות זו בזהירות. מה שעורכי ערוץ 2 עשו במקרה זה הוא לא פחות מביזיון הזכות.

זכותו של הציבור היא לקבל מידע אמיתי. זכותו לקבל מידע שמפרסמיו בדקו את אמיתותו. זכותו של הציבור שלא יבלבלו אותו באינפורמציות לא בדוקות; זכותם של מנהיגי הציבור, ושל אנשים בכלל, שלא ישחירו את פניהם באמצעות מידע שלא נודעו ערכו, חשיבותו ואמיתותו.

לאחר שפגעו בכל הזכויות הללו באים אנשי חדשות 2 לבית המשפט ומסרבים למסור את המסמך שברשותם בטענה של חיסיון מקור. ועל כך כבר נאמר "הרצחתם וגם ירשתם"? הפרשה הזאת, רבותי חדשות 2, לא הייתה באה לעולם אם הייתם עושים בצורה מקצועית ומוסרית את חובתכם העיתונאית להימנע מפרסום מסמך בלתי בדוק. עכשיו אתם מבקשים לקבל זכויות עיתונאיות? לא שמעתם על הכלל שבלי חובות אין זכויות? או שזה חל רק על אלה שאינם עיתונאים?

גם אם יתברר שלמסמך יש ערך...

יכול כמובן להיות שבסופו של דבר יתברר שהמסמך הוא בעל ערך חדשותי. אבל זה לא ישנה את כל מה שכתוב כאן - מכיוון שכאשר הוחלט לפרסם את המסמך, העורכים לא ידעו דבר על ערכו.

בעניין דורנר

אני יודע שדליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, הביעה השבוע תמיכה בחדשות 2. זה רק מראה שבראש המועצה צריך לעמוד אדם בעל ניסיון עתונאי שיודע על מה הוא מדבר.

matigolan@globes.co.il