בלוני הניסוי של משרד התקשורת

מה יקרה אם במדינות האיחוד האירופי יפחיתו את דמי הקישוריות לפחות מ-5 אגורות לדקה

שיגור של בלון ניסוי. זה מה שעשה משרד התקשורת כשהחליט לפרסם את תעריפי קישוריות הגומלין (קש"ג) בסלולר ל-2014 וקבע שיעמדו על 5 אגורות. לא ברור מדוע החליט המשרד לפרסם את המחיר לשנת 2014, ולא לפרסם את המחיר הנוכחי.

בעצם מה שעשה משרד התקשורת הוא לצייר את קווי המסגרת למו"מ עם חברות הסלולר על מתווה ההפחתה. מכאן ואילך כבר לא מדובר בעניין כלכלי, אלא במו"מ פוליטי, ולכן פרסום התעריף הסופי הוא בעצם בלון שהופרח כדי לבדוק להיכן נושבת הרוח.

על-פי מקורות שונים, עלות תעריפי הקש"ג היום מוערכת ב-8.5 אג' לדקה. היות שמדובר בהפחתה משמעותית של 61% (מ-22 אג' לפני מע"מ היום ל-8.5 אג'), הרי שהשאלה המרכזית שעל הפרק היא אם תהיה מדרגה נוספת מעל ל-10 אג'.

על-פי הערכות, קיים חשש בקרב משפטנים במשרד התקשורת ובמשרד המשפטים שהפחתה חדה עלולה להוות בעיה, בעיקר נוכח העובדה שבאף מקום בעולם לא בוצעה הפחתה דרסטית שכזו. זה עדיין לא אומר שבג"ץ יכריע נגד הפחתת התעריפים ל-8.5 אג', אך בהחלט תהיה לכך השפעה על שר התקשורת בבואו לקבל את ההחלטה.

למה לא 4.14 אגורות?

אסור שעדכון התעריף ל-8.5 אג' שיעבור לסדר היום. בכל זאת, בל נשכח שאגף הכלכלה ו-NERA (חברת הייעוץ שהמליצה על ההפחתה וששכר משרד התקשורת - ג' פ') קבעו רק לפני כחודשיים שהעלות היא 4.14 אג' בלבד.

מדובר בפער בשיעור 100% בתוצאה, וזה אינו עניין של מה בכך. הפרש כה משמעותי מלמד שמשהו בתהליך העבודה לא עבד כמו שצריך. אמנם טעויות קורות בעבודה כל כך מסובכת ומורכבת, אבל לא כאלה שיביאו לתוצאה של פי שניים בתעריף.

סביר להניח שהמשרד בחר בפרסום תעריף בגובה 5 אג' ב-2014 משום שאחרי שפרסם כי העלות היא 4.14 אג', את המספר 8.5 אג' קשה יותר לקבל. 5 אג', לעומת זאת, נראה מחיר סביר, אבל מה לעשות והוא יהיה נחלתנו רק ב-2014.

סוגיה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת היא כיצד תיראה ישראל מול מדינות האיחוד האירופי אם שם תתקבל המלצה להפחית את הקש"ג למחיר נמוך מ-5 אג'. משרד התקשורת צריך למצוא פתרון לעניין הזה, שכן זה לא סביר שבישראל תעריפי הקש"ג יהיו גבוהים (אם אכן כך ייקבע על ידי הנציבות) יותר מאשר יונהג באירופה.

הערה אחרונה בנושא הזה: לא בטוח ש-NERA היא החברה הכי טובה שניתן היה למצוא לביצוע המשימה. היא נתקפה על-ידי חברות הייעוץ ששכרו חברות הסלולר, שמצאו הרבה מאוד טעויות בעבודה שלה. חלק גדול מהן ניתן היה למנוע אילו הייתה הידברות טובה יותר בין משרד התקשורת לחברות, וכן אם אגף כלכלה היה בודק יותר לעומק את העבודה של NERA לפני שפרסם אותה.

גם שאלת בחירת המודל לפיו בוצעה העבודה הייתה צריכה לעלות לדיון. היום, כשהתוצאה היא 8.5 אג', צריך לבדוק אם לא היה נכון לאמץ כבר עכשיו את המודל החדשני שעליו ממליצה הנציבות האירופאית - מודל שנקראPURE LRIC במקום המודל של TS LRIC שנבחר בסוף. ההבדל ביניהם הוא שהמודל האחרון מחשב את עלות הקמתה של רשת תוך חישוב עלויות ממוצעות להקמתה, והמודל השני, החדש יותר, החישוב מסתמך על הרשת היעילה ביותר שממנה גוזרים את תעריפי הקש"ג.

המודל החדש היה מביא לתוצאות נמוכות יותר בקש"ג וגם חוסך הרבה ויכוחים על עלויות משוערות במרכיבי הרשת. לסיכום, ספק אם הבחירה ב-NERA היתה אידיאלית, אך אי אפשר להסיר את האחריות לניהול התהליך מאגף הכלכלה.

22
 22