יש תמורה בעד האגרה: מעכשיו קל יותר לזכות בפטור מאגרת משפט

בעת הגשת תביעה לבית המשפט, על התובע לשלם אגרת משפט. מדובר בתשלום לקופת המדינה תמורת "שירותי בית המשפט". לא ישלם - לא יוכל להגיש את תביעתו.

עם זאת, הדין מביא בחשבון את האפשרות של תובע חסר אמצעים ויכולת לשלם את אגרת המשפט. גם הוא זכאי לבוא בפני בית המשפט. דלתותיו לא ייסגרו בפניו רק מחמת עוניו. לצורך כך הותקנו תקנות, המגדירות את הנסיבות שבהתקיימן יזכה תובע לפטור מתשלום האגרה. פטור שכזה לא יוענק בקלות. התובע יצטרך לעמול קשה לפני שיזכה בפטור.

מטבע הדברים, הליך של בקשה לפטור מאגרה אמור להתנהל בין התובע לבין המדינה. מובן מאליו שהנתבע מעדיף שפטור שכזה לא יוענק לתובע, והוא יעשה ככל יכולתו על מנת שכך יקרה.

עם חלוף השנים התפתחה פרקטיקה, שבמסגרתה בתי המשפט לא הסתפקו בכך שהתובע הוכיח כי הוא עצמו חסר אמצעים. הם הרחיבו את "מעגל הקרובים" של המבקש ודרשו הוכחה כי בני משפחתו, ואפילו ידידיו, אינם יכולים לסייע בידו בתשלום האגרה.

כבר בשנת 2001 יצא שופט בית המשפט המחוזי, אריאל ואגו, נגד הפרקטיקה האמורה. הוא קבע כי קשה ליישב בין ההלכות המגדירות את חופש הגישה לבית המשפט כזכות חוקתית עליונה, לבין ההלכות הדורשות מאדם חסר אמצעים לחזר על פתחי חבריו וידידיו כדי לגייס סכומי כסף לשם תשלום אגרת המשפט.

ואגו יצא בקריאה נחרצת: "דומה שהגיעה השעה לבחון שוב את הכללים שלפיהם מבקש הפטור מאגרה חייב להראות כי נבצר ממנו להשיג כספים גם ממעגל רחב יותר של חברים וקרובים רחוקים, שעצם הפנייה אליהם וההיזקקות לחסדיהם מקשה עליו, מביישת אותו, משפילה אותו ופוגעת בכבודו של הפונה, ואף מקשה עליו עוד יותר את הגישה לערכאות". דברים כדורבנות.

התקנות נותרו בצל

לדברים אלה היתה השפעה ישירה על נוסחן של התקנות החדשות משנת 2007, המסדירות את התנאים להענקת פטור מתשלום אגרת המשפט. במסגרת הדיון בוועדת הכנסת, אשר עסקה בשינוין של התקנות, צוטטו דבריו של ואגו, וחברי הכנסת הרלוונטיים תרו אחר דרך שתבטיח כי בתי המשפט לא ידרשו עוד ממבקש הפטור להוכיח כי פנה לידידיו כדי לקבל את כספם לצורך מימון אגרת המשפט שלו. הם ביקשו ליצור מצב, שלפיו רק כאשר במסגרת בירור הבקשה לפטור יתברר כי למבקש יש זכויות בידיו של צד שלישי - רק אז הוא יידרש למסור פרטים לגבי זכויות אלה.

ואכן, בתקנות החדשות משנת 2007 נקבע כי אם בית המשפט נוכח בכך שלתובע-המבקש אין יכולת לשלם את האגרה, ושתביעתו מגלה עילה - רשאי בית המשפט לפטור אותו מתשלום אגרת המשפט, תוך התחשבות ביכולתו האישית, שלו בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן-זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם, ואלה בלבד.

אף שנראה כי התנאים לקבלת פטור מתשלום אגרה נותרו כפי שהיו, הרי התקנות החדשות נוקטות לשון ברורה ונחרצת יותר, שלא מותירה מקום לספק, אף לא לפרקטיקה שהיתה נהוגה בבתי המשפט, כאמור.

ובכל זאת, התקנות החדשות נותרו בצל, ובתי המשפט המשיכו בשלהם, על-פי הפרקטיקה הישנה נושנה.

תפקידם של עורכי הדין לתור אחר דרך ראויה וחוקית לסייע לענייניהם של לקוחותיהם. במסגרת ביצוע מלאכתם זו אל להם, לעורכי הדין, להימנע מבחינתם של הדברים מן היסוד. גם כאשר המדובר במקרה המי-יודע-כמה של אותו עורך דין, באותו הנושא, עליו לבדוק את הדברים כמעט כאילו היתה זו הפעם הראשונה. אולי בינתיים השתנה הדין? אולי נסיבות העניין קולעות להוראת דין כזו או אחרת, שעד כה לא באה לידי ביטוי?

ניתן לשער כי דברים אלה אינם זרים לעורכי הדין בועז שגב ונמרוד כנפי ממשרדו של ד"ר יוסף שגב. הם מייצגים את החברה "בלורי בע"מ", המבקשת להגיש תביעת ענק בסך כ-200 מיליון שקל נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת-השרון. אגרת המשפט בגין תביעה בסכום כזה עולה על 2 מיליון שקל. בלורי שקועה בחובות, ואין בידה לשלם סכום כזה, אף לא סכום נמוך ממנו. לפיכך היא ביקשה פטור מתשלום אגרת המשפט.

בלורי הוקמה לצורך ביצוע פרויקט בנייה ברמת-השרון. לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה העניקה לה היתר בנייה, היא פצחה בביצוע העבודות ובשיווק הפרויקט. כעבור מספר חודשים הוציא מהנדס העיר צו הפסקת עבודה מינהלי, מן הטעם שהיתר הבנייה ניתן שלא כדין. לאחר הליכים רבים וממושכים בוטל צו הפסקת העבודה. בינתיים הופסקו העבודות באתר, וכתוצאה מכך נגרמו לבלורי, לטענתה, נזקים כבדים.

החוק מזכה בפיצויים את מי שניזוק מצו הפסקת עבודה מינהלי שלא היה מקום לתתו מלכתחילה. על הוראה זו שבחוק סומכת בלורי את תביעתה.

בקשתה של בלורי לפטור מאגרה נדחתה תחילה על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב. הטעם לכך היה נעוץ, בעיקר, בכך שלגישת הרשמת ורדה פלאוט, בלורי לא עמדה בנטל להראות כי נעשו מצדה מאמצים לגייס כסף מהמקורבים אליה, ולא הציגה מסמכים הנוגעים למצבם הכלכלי של בעלי המניות בה.

התנאים להענקת הפטור

ערעור על החלטה זו התקבל עתה על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, נגה אהד.

"תכלית הדרישה לתשלום אגרה לבית המשפט הינה, מחד גיסא, השירות המשפטי שמעניקה המדינה לאזרח הבא לבקש סעד משפטי, ומאידך גיסא, מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי בדרך של הגשת תביעות-סרק", פתחה. "נקודת המוצא לבקשה למתן פטור מתשלום אגרת משפט הינה כי הטלת אגרה בסכומים גבוהים עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות של האזרח, זכות שהוכרה במשפטנו כזכות חוקתית", המשיכה.

היא אזכרה את שני התנאים להענקת פטור מאגרה: הראשון, שאין ביכולתו הכלכלית של המבקש לשאת בתשלומה; והשני, שההליך מגלה עילה לכאורה.

אהד ראתה בתביעה עילה לכאורה. והרי הצו המינהלי להפסקת העבודה בוטל, ונקבע כי לא היה מקום לתתו מלכתחילה. היא גם לא התרשמה מגובהו של סכום התביעה. "לא נדרש להוכיח את הסכום המלא בראיות מוצקות כבר בשלב הבקשה לפטור מאגרה", קבעה.

או אז פנתה אהד לדון בסוגיה המרכזית: "האם ועד כמה צריכה המערערת לסמוך על יכולתם ונכונותם של המקורבים אליה כדי שישאו בתשלום האגרה עבורה, ועד כמה היא צריכה להוכיח את העדר יכולתם או העדר נכונותם לעשות כן". בנוגע לכך היא אזכרה את התקנות החדשות משנת 2007, אשר נועדו לשנות את הפרקטיקה המוכרת, אותה הגדירה ככזו ש"עמדה בניגוד לכוונת המחוקק".

אהד אזכרה, בהסכמה, את דבריו של השופט ואגו שנזכרו לעיל, וקבעה כי מנוסחן של התקנות החדשות ניתן ללמוד כי כוונת מחוקק המשנה היתה להגביל את דרישת בתי המשפט לפירוט אודות נכסי המבקש בלבד, "תוך הגבלה לפנייה אל משפחתו הקרובה ביותר של המבקש, הורים ובני-זוג, ובתנאי שהוא סמוך על שולחנם בלבד". מכך למדה אהד כי לא חלה על בלורי החובה לפנות ל"קרוביה" בבקשה למימון האגרה.

"פנייה לצדדים שלישיים אחרים אינה מוזכרת בתקנה, והיא אסורה", חרצה אהד, "אלא אם הוצגו ראיות לכאורה אשר מראות כי מדובר בנכסים של המבקש הנמצאים אצל אותו צד". "ראיות לכאורה, אין משמען טענות בעלמא אודות קשר ביו החברות, שרשור וכדומה... הראיות לכאורה יוצגו על-ידי המתנגדים לבקשה, ואילו על המבקש לא מוטלת החובה לספק ראיות נגטיביות בדבר אי-המצאות רכוש או זכויות משפטיות שלו אצל צדדים שלישיים כלשהם".

אהד מיאנה לראות בבעלי המניות בבלורי כבני משפחה, על שולחנם היא סמוכה. קירבה שכזו לא הוכחה, לא על-ידי המדינה ולא על-ידי הוועדה המקומית. לפיכך היא העניקה לבלורי פטור מתשלום אגרת המשפט, בכפוף למספר תנאים שבלורי נטלה על עצמה מרצונה הטוב. (ע"ר 21318-03-10).