"יש מלאי של מיליוני דירות - המחירים עולים בגלל הריבית הנמוכה; פישר עומד בפני דילמה מאוד קשה"

"תגידו שלום לשכן שלי", אומר ד"ר אבי שמחון כשאנחנו בדרכנו למשרדו בפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. "השכן" מהמשרד ממול הוא פרופ' עומר מואב, שאותו החליף שמחון לפני מספר חודשים בתפקידו כיועץ הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ, מי שנהג לתקוף בפומבי את כל יריביו וגרם ל"בוס" לא מעט מבוכה. הוא מנפנף לנו לשלום ונעלם בחזרה בים המסמכים והספרים המונחים על שולחנו.

"למעלה מ-10 שנים אנחנו מתווכחים על נושאים כלכליים-חברתיים. אנחנו לא ממש מסכימים על הרבה דברים, אבל שנינו כלכלנים ושנינו מכירים ומבינים את העוצמה האדירה של הכלכלה החופשית שמאפשרת לנו להתווכח על הדברים החשובים באמת", מתאר שמחון את מערכת היחסים החמה שהתפתחה בין השניים לאורך השנים.

רגע אחרי שאנו מתמקמים בחדרו האקדמי והצנוע למראה של שמחון, המשקיף אל נוף הרים ירושלמי עוצר נשימה, נכנס מואב אל המשרד עם כוס קפה מהביל בידו. "נו? אנחנו אותו דבר?", הוא שואל, ובלי לחכות לתשובה עונה: "כמעט. יש הבדל אחד בינינו: הוא סוציאליסט".

שמחון דווקא לא אוהב לתייג את עצמו. כשנכנס לתפקידו, באפריל השנה, אמר"ל"גלובס": "אני לא אוהב את התגיות האלו. למשל, אני חולק כמעט על כל דבר ששלי יחימוביץ' חושבת... אך בסופו של דבר המטרה של כולנו היא לשפר את הרווחה של מי שחי בכלכלה הזו". היום, בפוזיציה המכובדת שלו לצד שר האוצר, הוא מנסה לקדם את האג'נדה הזו.

- אתה מרגיש שלהמלצותיך יש השפעה אמיתית על המדיניות של האוצר ועל שר האוצר?

"התשובה היא כן, אך הרבה-הרבה פחות ממה שצריך להיות".

- למה פחות?

"כי אני לא הבן אדם היחיד שם. יש הרבה מאוד כוחות שפועלים סביב האוצר. הרבה מאוד אנשים".

- אתה מתכוון לנגיד בנק ישראל? לראש הממשלה? למועצה לכלכלה? לפקידי האוצר?

"אני מתכוון בתוך האוצר עצמו. יש הרבה מאוד אנשים מאוד מוכשרים, שמנוסים במערכת הממשלתית ובמה שהם עושים. לכן, לדעה שלהם יש משקל מאוד גדול. אבל אני מרגיש שהדעה שלי היא בכל זאת אחד מהאינפוטים שנכנסים בתוך המערכת הזאת ולפעמים יש לה השפעה".

- יש תחושה שאתה מבקר בצורה עקיפה ומתוחכמת את אגף התקציבים. איך מערכת היחסים שלך איתם? הם יודעים הכי טוב מכולם מה טוב למדינה והם לא כל-כך אוהבים פרופסורים.

"כשאני מסכים איתם מערכת היחסים בינינו מצוינת. כשאני חולק עליהם, היא קצת פחות מצוינת, ואנחנו הרבה פעמים חולקים אחד על השני".

- זה אומר שאתה ואודי ניסן, ראש אגף התקציבים, ב"כאסח" בחודשיים האחרונים?

"אני ואודי מכירים אחד את השני הרבה זמן והיינו מיודדים לפני שמי מאתנו הגיע לאוצר. אף פעם לא היינו במצב שבו מי מהאוצר אמר לי 'אתה לא יודע כלכלה'. הייתה נקודה אחת שבה אודי אמר לי: 'אתה לא מבין', אבל הוא התכוון לחוסר הבנה של איך המערכת הפוליטית עובדת. גם אני לא אמרתי לו: 'אתה זוכר שהיית סטודנט שלי?' או 'אני מבין יותר ממך'. זה לא עובד ככה. ההבדלים בינינו הם הרבה פעמים הבדלים של גישה. אודי הוא ראש אגף התקציבים, זה התפקיד שלו והוא מבצע את התפקיד שלו בצורה מדהימה, ברצינות. הוא ראש אגף תקציבים מצוין. אבל ברור שיהיו בינינו מחלוקות".

- ואז מה קורה?

"מגיעים לשר האוצר והוא חותך. כל הדברים באים לפניו והוא מכריע".

הלו, זה סלולרי?

העובדה שאותו שר אוצר שאמור להכריע גורלות כלכליים הוא ד"ר לפילוסופיה, ללא רקע כלכלי, לא ממש מטרידה את שמחון. "חשוב שיהיו לשר האוצר כמה דברים. הוא חייב להיות ישר ושלא תהיה לו תלות באנשי הון, ואלה שני הדברים שיש לשר האוצר הנוכחי. אנחנו גם רואים את זה במגוון הדברים שהוא עושה", הוא אומר. וחוץ מזה, הוא מוסיף, "מרבית שרי האוצר בישראל היו עורכי דין. אין שום דבר במקצוע עריכת הדין שהופך את שר האוצר לטוב יותר. במקרה כזה אני דווקא מעדיף פילוסופיה. לפחות פילוסוף יודע איך לחשוב".

גם ההתמודדות עם "שר העל לענייני כלכלה", ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמצויד באג'נדה כלכלית סדורה, לא מטרידה את שמחון. "הוא ראש הממשלה, ומתוקף העובדה שהוא ראש הממשלה והוא צריך לתאם בין הגורמים השונים כמובן שיש לו משקל מאוד חשוב, אך מצד שני אין התערבות מעבר למה שהיית מצפה מכל ראש ממשלה בנושא האוצר. יכול להיות שזה נובע מזה שהוא סומך על שטייניץ ויכול להיות שזה נובע מזה שהוא איש מאוד-מאוד עסוק. בכל מקרה, אני לא רואה התערבות יתר של משרד ראש הממשלה בעבודת האוצר".

- אפרופו עבודת האוצר, בימים אלה שקועים באוצר במספר רפורמות משמעותיות, בהן הרפורמה בשוק הסלולר. שמחון הוא מתומכי המהלך הנלהבים.

"הבן שלי התגייס לא מזמן לצבא. יש להם כל ערב 20 דקות להתקשר. חשבון הטלפון הראשון שקיבלתי היה של 870 שקל. למה? כי ככה. לך תבין בדיוק את מבנה התעריפים. נתנו לנו איזו חבילה, שאני עם הדוקטורט שלי בכלכלה והתואר שלי במתמטיקה ופיזיקה לא לגמרי מבין אותה. ניסיתי להתמקח איתם, הציעו לי חבילה אחרת שחשבתי שאני מבין אותה, אבל בחשבון הבא הבנתי שאני לא מבין אותה: 500 ומשהו שקל. ניסיתי כמובן לעבור לחברה אחרת, אבל זה בדיוק אותו דבר, אין הבדל.

"זה מסוג הדברים שכל אזרח בישראל עובר. אנחנו מקבלים חשבונות טלפון לא סבירים. יש פה מבנה של שלוש חברות שמחזיקות את השוק ומחלקות אותו ביניהן והצרכן משלם הרבה מאוד מיליארדי שקלים מיותרים".

- לדעתך הרפורמה תצליח או שחברות הסלולר ימצאו דרך לעקוף אותה?

"אין ספק שצריך לעשות משהו בעניין. כשיש שוק עם כל-כך מעט שחקנים, הממשלה חייבת להתערב גם בכלכלה קפיטליסטית מובהקת. הממשלה מבצעת את מה שהיא חייבת לעשות, וזה להיכנס לשוק ולעשות רגולציה, להסדיר את השוק הזה. יש הרבה דברים שעומדים על הפרק: המפעיל הרביעי, מפעילים וירטואליים ועוד. כמובן שהחברות הקיימות יעשו כל מה שהן יכולות על מנת לעכב את הכניסה של מפעיל וירטואלי. הן לא יכולות לעצור את זה, אבל הן יכולות לעכב את זה וזה מה שהן עושות. עכשיו זה מאבק על למשוך זמן. הן מנסות לדחות את הקץ".

להתעמת עם בעלי הון

בחודש שעבר אישרה הממשלה את התקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012, ברוב של 20 תומכים מול חמישה מתנגדים בלבד וארבעה נמנעים. כעת, מתנהלים המאבקים המסורתיים סביב אישור התקציב במליאת הכנסת.

- אתה לא מפחד שכל החבילה הזאת שנקראת תקציב המדינה תמוסמס על-ידי חברי הכנסת בוועדות?

"אני חושש, אבל מצד שני יש קואליציה די חזקה. יש סיכוי טוב מאוד שהרוב אכן יעבור. אני מוכרח להגיד שאני מופתע יחסית למה שחשבתי לפני שנכנסתי לתפקיד: בסך הכל התהליך מאוד הגיוני, מאוד מובנה. ההשפעה של אילי הון, לפחות על שר האוצר הנוכחי, הרבה יותר קטנה ממה שנדמה היה לי כשהייתי בחוץ. מבחינה זאת אני מאוד מרוצה מהאופן שבו הדברים מתנהלים".

- חשבת שאילי הון משפיעים על שר האוצר?

"חשבתי, ויש לי אינדיקציות מצוינות, שאילי הון השפיעו, והשפיעו מאוד, על שרי האוצר בעבר. אבל השנה נראה לי שההשפעה הזאת הרבה יותר קטנה ממה שהיה בשנים קודמות. אני יכול לתת שתי דוגמאות: הראשונה, חברות הסלולר. אם עוד חצי שנה הכל ייפול, אז כנראה שאני טעיתי ותוכלו להגיד שהייתי נאיבי. הדבר השני זה המאבק העיקש שמשרד האוצר מנהל בחברות הגז. זה מאבק עיקש מאוד. ההקמה של ועדת ששינסקי, שהיא ועדה בלתי תלויה בראשותו של איש מאוד רציני ומאוד מכובד, שיהיה מאוד קשה לבטל את ההמלצות שלה, מעידה על כך שיש במערכת הפוליטית נכונות להתעמת עם בעלי הון. התזה הזאת שהכל קורה דרך הון-שלטון, אולי הייתה נכונה בממשלה הקודמת, אבל לא בממשלה הזאת, בפירוש לא. אלה ראיות מאוד מוצקות".

לאחרונה הנחה שר האוצר את יו"ר הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית על הפקת נפט וגז, פרופ' איתן ששינסקי, לסיים את עבודת הוועדה עד לסוף אוקטובר ולהגיש לו מסקנות ביניים בתחילת חודש ספטמבר.

בינתיים, ברקע, נשמעת ביקורת על הצורך בוועדה מלכתחילה. שר אוצר אמיץ, אומרים המבקרים, היה מכריע בעניין בעצמו. שמחון דוחה את הביקורת על הסף. "דבר ראשון, בואו נזכיר לעצמנו שעוד יש לנו כמה חודשים ואולי כמה שנים להתדיין על העניין הזה, כי בינתיים הגז עוד לא זורם. אנחנו מדברים על תקבולים שיגיעו החל מ-2013. אז אם שר האוצר בחר לעשות את זה דרך ששינסקי ולא בהחלטה שרירותית, אין עם זה שום בעיה. דבר שני, זה לא לגמרי טריוויאלי לבוא ולהגיד למישהו, שמע, אתה השקעת בתנאים מסוימים. עכשיו, כשאתה הצלחת, אנחנו משנים את חוקי המשחק. זה לא דבר פשוט. עשו את זה ברוסיה ובערב הסעודית, אבל תראה איך הן נראות. אנחנו לא רוצים להיראות כמותם. לא רוצים שמישהו, חזק ככל שיהיה, כמו פוטין ברוסיה, יחליט באופן חד-צדדי 'הנה עכשיו אני עושה ככה'. אני לא רוצה להיראות כמו רוסיה. לכן, הדרך הנכונה, היא להקים ועדה ציבורית שהמסקנות שהיא תגיע אליהן יהיו המסקנות הנכונות מבחינה כלכלית, ללא השפעה פוליטית".

אין פתרונות קסם

עוד ועדה ששוקדת בימים אלה על הכנת המלצותיה בעניין שמעורר מחלוקת ציבורית, היא הוועדה הממשלתית לבחינת שכר הבכירים בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן. גורם בוועדה אמר ל"גלובס" לאחרונה, כי נראה שבשלב זה הוועדה תציע פתרון נקודתי לנושא ו"לא תרצה לחולל מהפכה בדיני התאגידים של מדינת ישראל. הכיוון הוא יותר חיזוק מעמד הארגונים בתאגיד. מודל או נוסחה שתגביל את שכר הבכירים - לא נראה בעיני רוב חברי הוועדה כדבר ישים".

- נראה שנושא שכר הבכירים במשק קצת תקוע. מצד אחד כולם מבינים שיש הפרזות, אך מצד שני אף אחד לא בעד להתערב.

"היו הפרזות מטורפות בנושא שכר הבכירים בישראל. אין ספק בעניין הזה, וגם אין לזה הצדקה, בייחוד כשחלק גדול מההפרזות הללו הם בתחומים שהם מונופוליסטיים, כמו למשל מערכת הבנקאות שהיא לא תחרותית. יחד עם זאת, בואו נגיד ביושר שהתשובה לשאלה איך פותרים את הבעיה היא לגמרי לא טריוויאלית. אני שאלתי והתייעצתי עם הרבה אנשים איך פותרים את הבעיה הזאת. אף אחד לא נתן לי תשובה טובה. אני לא מכיר פתרון".

- הממשלה מינתה ועדה, היא ישבה כמה חודשים, ביקשה עוד זמן והיא תמליץ שאין צורך להתערב ושצריכים לחזק את הממשל התאגידי. זה לא מאכזב?

"אני עדיין מצפה בכיליון עיניים לתשובה טובה. אני מסכים עם זה שלחזק את הממשל התאגידי זה רעיון לא רע, אבל זה כמו להגיד שיש לאהוב את אבא ואמא. אנחנו נראה את התוצאות אחרי שיישמו אותן, אם זה יעבוד או לא. בתחושה שלי, זה לגמרי לא מספיק".

ואם לא די בוועדות ששינסקי ונאמן, ראש הממשלה יכריע בעוד חודש ימים אם תקום ועדה ממשלתית נוספת, הפעם לבחינת הריכוזיות במשק. שמחון מאמין שגם הוועדה הזו נחוצה. "יש בעיה של ריכוזיות במשק שלנו - אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו. הבעיה של הריכוזיות מיתרגמת לבעיה של תחרותיות. שמעתי מלא מעט אנשי עסקים שיש את התופעה של 'אתה תפגע בי פה, אני אתחרה בך שם, אז עדיף שלא נפריע אחד לשני'. כשיש אנשי עסקים שחולשים על הרבה תחומים, נוצר מצב שבו הם משתדלים לא להפריע אחד לשני וזה פוגע בתחרות. אבל כמו הבעיה של שכר הבכירים, הפתרון הוא לא טריוויאלי כי אין כלי קסם".

סיכה בבועת הנדל"ן

על רקע הבלבול הרב לאור הנתונים השונים (והמנוגדים) שמפרסמים שלל הגופים במשק באשר לשוק הנדל"ן, פרסם אתמול משרד האוצר סקירה של ענף הנדל"ן למגורים וסיכום לרבעון השני של השנה. בסיכום כולל, נרשמה ירידה של 3% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, כאשר מספר העסקאות בדירות הסתכם ב-25.6 אלף, מעט פחות מזה שנרשם ברבעון הראשון של השנה.

שמחון לא חושב שיש בועת נדל"ן בארץ, אך זה לא אומר שאינו מוטרד ממצב שוק הנדל"ן. "עדיין אין בועה בשוק הנדל"ן הישראלי, אבל יש סכנה של היווצרות בועה. המחיר של נכס הופך להיות בועה כאשר יש נתק בין המחיר לבין הערך הממשי שהנכס מספק. כשאתה קונה מניה שאתה יודע שהיא לא שווה שום דבר רק בגלל שאתה מאמין שעוד חצי שנה תוכל למכור אותה ב-20% רווח, אז יש בועה. בשוק הדיור זה עדיין לא קיים, כי רוב הקניות של דירות הן לא לצורכי מכירה עתידית ברווח אלא לצורך מגורים".

- מה חסר כדי שתהיה בועה?

"שהמחירים ימשיכו לעלות".

- איך מונעים את זה?

"המשפיע המרכזי על מחירי הדירות בטווח הקצר והבינוני הוא שער הריבית במשק. אנשים מדברים על היעדר בנייה, על היעדר קרקעות, אבל הם שוכחים שמה שמשפיע הוא המלאי, ובמלאי יש כמה מיליוני דירות. לכן אם בונים אלף יחידות פחות או אלף יחידות יותר, זה בטל בשישים".

- אין בעיית מלאי?!

"תמיד טוב שבונים יותר. אבל מה שמשפיע בטווח הקצר והבינוני על מחיר הדירות זה לא בנייה של דירות חדשות, אלא שער הריבית. כאשר הריבית נמוכה אנשים יכולים לקחת הרבה יותר משכנתא וזה מגדיל את הביקוש לדירות כי יש להם יותר כסף להוציא על דירות. זה אומר שיותר כסף נכנס לשוק הדיור, הביקוש עולה, המחירים עולים - זה מאוד-מאוד פשוט".

- לדעתך הדרך היחידה לטפל בשוק הדיור הרותח היא באמצעות העלאת ריבית?

"זאת דרך אחת. הבעיה היא שהעלאת ריבית יוצרת בעיה מאוד-מאוד חמורה במקום אחר בכלכלה, וזה בשער החליפין. מצד אחד, הנגיד עושה מאמצים עילאיים לשמור על שער חליפין שלא ירד מתחת לשיעורים הנוכחיים שלו, ולכן הוא לא יכול להעלות את הריבית. מצד שני, בלי שהוא יעלה את הריבית מחירי הנדל"ן ימשיכו ויעלו, אז יש פה דילמה מאוד-מאוד קשה שהנגיד והמערכת הכלכלית הישראלית עומדים בפניה".

- אתה מבקר את מדיניות רכישת המט''ח של הנגיד?

"לנגיד לא הייתה ברירה, והוא אכן היה צריך להגן במידה מסוימת על שער החליפין, כי דולר של 3.20 שקל הוא מאוד בעייתי. מצד שני, נראה לי שההגנה על השער הנוכחי היא טעות חמורה למדי כי השער הנוכחי הוא בלתי ניתן להגנה. כיום אנחנו נמצאים במצב שאגרנו כמעט 65 מיליארד דולר - כל דולר כזה שיושב בבנק ישראל עולה הרבה כסף, כי אתה מחזיק מיליונים בריבית נמוכה ולוקח הלוואה בריבית גבוהה. זה לא חכם, וזה בדיוק מה שמדינת ישראל עושה.

"יש גבול לכמה דולרים בנק ישראל יכול לקנות. העלאת הריבית, שיכולה אמנם לסייע בשוק הנדל"ן, מגדילה עוד יותר את העלות הזאת מפני שהיא פותחת עוד יותר את הפער של הריבית שבנק ישראל משלם עבור ההלוואות שהוא לוקח מהציבור. יש פה דילמה מאוד קשה שבנק ישראל וקובעי המדיניות עומדים בפניה, דילמה קשה ומאוד יקרה".

"לא חשבתי שיהיה לי כל-כך מעניין"

כמה ימים לאחר שמונה ליועץ הכלכלי של שטייניץ, עצר שמחון בדוכן פלאפל בירושלים והזמין מנה. בזמן הכנת המנה, אמר לו המוכר: "שיהיה לך בהצלחה". שמחון לא הבין על מה הוא מדבר. "במה?" שאל, והמוכר השיב: "בתפקיד. זה אתה שמונית ליועץ של שטייניץ, לא?"

"ממש הופתעתי", נזכר שמחון, הדוקטור לכלכלה, שרגיל לאנונימיות הכמעט מוחלטת שמלווה את מרבית אנשי האקדמיה.

- המינוי שינה לך משהו, בסדר יום, בחיים?

"לפעמים מזהים אותי ברחוב והסטודנטים שלי אומרים שהם ראו אותי בטלוויזיה או בעיתון. הם די מרוצים מהעובדה שהמרצה שלהם הוא חצי סלב. אבל ביום-יום הכל כרגיל. אשתי עדיין מציקה לי להוציא את הזבל, ללכת עם הילדות למוזיאון ולעשות את כל מה שעשיתי קודם. אין לי שום הנחות".

- אתה שמח שלקחת את התפקיד?

"אני מאוד שמח. זה מעניין בצורה מדהימה. לא תיארתי לעצמי עד כמה מעניין זה יהיה לפני שנכנסתי לתפקיד".

שמחון, 51, עשה דרך ארוכה מבית הוריו בכפר קדימה שבשרון, עד למשכן הכנסת בירושלים. אמו הייתה עקרת בית ואביו פרדסן "כושל", כפי שמגדיר אותו שמחון. את שמחון הצעיר לא עניינו הפרדסים - רק כלכלה. "מאז שאני זוכר את עצמי", הוא אומר, היה עובר על כל עיתוני הבוקר ומדלג במהירות על החדשות עד שהגיע למדורים הכלכליים. את הידיעות הכלכליות היה קורא בשקיקה, וחולם בהקיץ על מה הוא היה עושה אילו היה בין מקבלי ההחלטות בפרשייה כלכלית כזו או אחרת.

באפריל השנה הצליח להגשים את החלום, כאשר מונה ליועצו הכלכלי של שטייניץ. היום הוא מעורב בהליך קבלת ההחלטות בנושאים כלכליים רבים המעוררים סערות במשק, בהם הטיפול בנושא שכר הבכירים, תמלוגי הגז והריכוזיות במשק.

גם קודם למינוי, הוא חי ונשם את הכלכלה הישראלית והבינלאומית. שמחון מתמחה במאקרו כלכלה, כלכלת ישראל, שחיתות שלטונית, חקר שוק העבודה ומדדי עוני, ומזה שנים משמש כמרצה לכלכלה וראש החוג לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית.

"יש עוד הרבה מה לקצץ בביטחון"

רגע לפני שהתקציב הדו-שנתי מגיע אל שולחן הכנסת, מדבר שמחון גם על ההשגות שיש לו מאישור תוספות למשרדים השונים ועל הפשרות המתחייבות.

"הייתי שמח אם ניתן היה לקצץ יותר בתקציב הביטחון, ואני בטוח שיש הרבה מאוד מקומות שבהם ניתן לקצץ", הוא אומר. "אני חושב שברודט הלך הרבה יותר מדי לכיוון מערכת הביטחון, וזה מדהים איך מצד אחד האיומים קבועים אבל כל שנה תקציב הביטחון גדל בשיעורים כל-כך גדולים. גם השנה, למרות הקיצוץ, תקציב הביטחון יגדל במשהו כמו 2.5 מיליארד שקל. זה סכום עתק. וזה אחרי ששנה קודמת הוא גם גדל במיליארדי שקלים. השאלה היא מה קרה בחמש השנים הללו? כשהייתי חייל בסדיר הטנק הכי טוב שהיה לסורים היה ה-טי 72. היום, כשהבן שלי חייל בסדיר, הטנק הכי טוב שיש לסורים זה טי 72, ובכל זאת תקציב הביטחון כל הזמן גדל".

היית מאוד מזוהה עם היוזמה להרחבת מס הכנסה שלילי לכל הארץ והניתוק בין ויסקונסין למס הכנסה שלילי. אז לבסוף יש פריסה ארצית של מס הכנסה שלילי, אבל זה 420 שקל לכל היותר. זה יכול לדרבן אנשים לצאת לעבודה או לתמרץ את מי שעובד בשחור לחדול מכך?

"לא, זה לא מספיק. זה מעט מאוד. מצד אחד, מדובר במהפכה אדירה - העובדה שהצליחו לנתק את ויסקונסין ממס הכנסה שלילי ולהנהיג בפעם הראשונה בישראל מס הכנסה שלילי בתפוצה ארצית. מצד שני, זה נכון ש-420 שקל לחודש לא יוציאו הרבה אנשים לעבודה. אבל ה-450 שקל לחודש האלו יורידו את שיעורי העוני, ונראה את זה החל מהסטטיסטיקות שיתפרסמו ב-2013. עם זאת, שר האוצר רוצה לבחון את הנושא והטיל עלינו באוצר, עליי באופן אישי, לבחון את הסוגיה הזו. לכן זו רק תחילת הדרך ואני בטוח שיהיה לזה המשך".

באפריל האחרון הטחת במגזר החרדי, מעל דפי "גלובס", ביקורת נוקבת שעשתה הרבה רעש. במסגרת התקציב, האוצר הציע פתרון בצורה של פטור מצה"ל. התוכנית של עידוד תעסוקה בקרב חרדים, באמת תוציא אותם לעבודה?

"התוכנית הזאת מאפשרת לחרדים בגיל 22 לעשות שנת שירות ואחרי זה לצאת לעבודה. זה ניסוי. אנחנו לא באמת בטוחים שאנחנו יודעים למה שיעורי ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה כל-כך נמוכים. הדעה הרווחת היא שהעניין של הצבא מהווה מכשול. אז הנה, מסייעים עכשיו להסיר את המכשול הזה במידה מסוימת. בוא נראה אם זה יעבוד. אני בכלל לא בטוח שזה יעבוד, וכשלעצמי אני לא מאושר מהשינוי הזה. אבל אני בסך הכל יו"ר הפורום המייעץ לשר האוצר, לא יותר מזה".