המדינה תמיד מעדיפה שכירים

ככל שעצמאי מרוויח - כך תכבד דרישת המדינה להוסיף על ליטרת הבשר שהוא כבר מעביר לה

מדיניות מקבלי ההחלטות בישראל, פוליטיקאים כמו גם קובעי המדיניות במשרד האוצר, כל אחד וסיבותיו עימו, נותנת העדפה ברורה וחד-משמעית למשרת השכיר, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

איני מבקש לפגוע או חס וחלילה לזלזל בעובד השכיר. מדובר במגזר חשוב שיש לדאוג לו ולהגן עליו, ואני גאה להיות חלק מהמהלך אשר הקנה לציבור זה, פנסיה חובה. אך איני יכול שלא להשקיף בעיניים כלות ובקנאה רבה, ולשאול את עצמי - מדוע מה שמובן וברור בכל הקשור לעובד שכיר, אינו נתפס ככזה לגבי עובד עצמאי, בין אם מדובר בעצמאי שמעסיק רק את עצמו (יש במשק הישראלי כ-200 אלף עובדים כאלה), ובין אם הוא מעסיק, בנוסף לו, עובדים שכירים נוספים?

כאשר אדם מקבל החלטה לפנות למסלול תעסוקה כעצמאי, הוא לוקח על עצמו סיכון רב. נכון, לצד הסיכון קיים גם סיכוי - לרווחה כלכלית, אולם העובדות מצביעות על כך שרוב רובו של מגזר העצמאים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים, חי ברמת חיים דומה לזו של השכירים.

לגבי העובד העצמאי, המדינה שותפה ומעורבת רק אם העיסוק יצלח בידו. ככל שירוויח יותר - תעמוד המדינה ותבקש לקבל את "ליטרת הבשר" שלה מכל שקל של הכנסה. אולם, בכל הקשור בנכונות למתן רשת הגנה סוציאלית לעצמאי - הס מלהזכיר. כאן המדינה נסוגה לתוך מחילות עמוקות ואינה מוכנה לשמוע, שלא לדבר על לעשות.

כך הדבר בכל הקשור לדמי אבטלה ופשיטות רגל. בעוד שהשכיר וגם העצמאי משלמים ביטוח לאומי בשיעור 16%, ההגנות של דמי אבטלה ופשיטות רגל הן רק לעובד השכיר.

הניסיון רב-השנים לאפשר גם לעובד העצמאי "לרכוש" ביטוח כזה נכשל פעם אחר פעם, בשל סירובו של אגף התקציבים במשרד האוצר לפתוח את הארנק ולתת רשת הגנה לעצמאי, שעסקו קרס.

כך יוצא, שהעצמאי הוא טוב רק על מנת לשלם. כשמדובר בלקבל הוא ממותג כ"רמאי" וכ"גנב". יתרה מזאת, עפ"י דוחות שבידי להב, לו היו העצמאים מפרישים, כפי שמפריש העובד השכיר, בשיעור של 0.25% לענף האבטלה ופשיטת הרגל, לא היה מדובר בענף גירעוני. לפיכך, בכוונתנו לעתור בקרוב לבג"ץ נגד אפליה זו.

הדבר תקף גם בכל הקשור לנושא של פיצויי פיטורין לעצמאים: לעובד השכיר מגיעה, ובצדק, הגנה בדמות פיצויי פיטורין, ביום שבו, חלילה, יפוטר. המעסיק מפריש חלק מהשכר עבור עובדיו, אולם אינו יכול ואינו רשאי לקבל הפרשה כזו עבור עצמו, המוכרת כהוצאה. אנו מצויים עתה במרכזו של מאבק, שאמור לאפשר הפרשה כזו, ואני תקווה שהפעם תהיה כאן שעת רצון ולא ניתקל, כפי שהיה לצערי עד כה, בכתף קרה וביד קפוצה.

אנו, כמעסיקים, שותפים לכל מהלך שנועד לתת רשת הגנה ראויה לעובדים בעסקים שלנו. הדבר נעשה במסגרת היחסים המיוחדים שהתפתחו בין יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, לבין יו"ר ההסתדרות החדשה, עופר עיני.

אני סבור, שאת אותו הדבר, לא יותר, אך גם לא פחות, מגיע לנו, העצמאים, לקבל עבור עצמנו - ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא נשיא להב (לשכת העצמאים בישראל)

צרו איתנו קשר *5988