קשה לתפוס כמה דקות פנויות מזמנו של גדעון סער בימים האחרונים. שר החינוך מכתת רגליו ממקום למקום, בודק שהכל עומד כשורה, שהכל מוכן, שכולם ערוכים. ביום רביעי הבא, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, הוא אמור לפתוח באופן חגיגי את שנת הלימודים השנייה שלו כשר החינוך. מי שמכיר אותו יודע שגם כך קשה למצוא אצלו זמן פנוי ביומן, ולעיתים אפילו אחרי חצות הוא עדיין מסתובב בחוץ, ממשיך לנסות וללמוד את מערכת החינוך הסבוכה כל כך, שבראשה הוא עומד.
"לא הכל מוכן עדיין", מודה סער בראיון ל"גלובס". "עד הרגע האחרון יש בעיות שונות לטיפול ברמות כאלה ואחרות. בסך הכל, מתשעה מפגשים שקיימתי במחוזות השונים עם מנהלי בתי הספר ועם הנהלות המחוזות - אני יכול להיות אופטימי".
מי שעשוי לקלקל מעט את האווירה החגיגית של פתיחת שנת הלימודים הוא השלטון המקומי, שמאיים בשיבושים שונים כמו צמצום הסעות התלמידים, שירותי האבטחה והמינהלה, כצעד מחאתי בשל השחיקה, לטענתו, בתקציבי החינוך ובמענקי האיזון שמעניקה המדינה לרשויות המקומיות.
"אני מעריך ומקווה שהנושא מול השלטון המקומי יטופל", מנסה סער להרגיע את ההורים המודאגים. "המקור של הבעיה הוא לא תקציב החינוך - אנחנו נותנים היום לרשויות יותר מבעבר - אלא מול משרד הפנים. בכל מקרה, אנחנו נמצאים עם השלטון המקומי בדיאלוג מזה זמן ואני מאמין שכשותפים שלנו, הם יגלו אחריות".
לא באמת משנה מי אחראי לבעיה מול השלטון המקומי, אבל הדרמה שסובבת את פתיחת שנת הלימודים היא ריטואל די קבוע. סער אמנם שר החינוך רק שנה וחצי, אבל כהורה לשתי בנות צעירות, הוא כבר מודע מזמן לניסיונות ל"סחטנות" מצד גורמים כאלה ואחרים במערכת. "המועד של ה-1 בספטמבר יוצר תחושה שאולי ניתן להגיע להישגים", הוא מודה.
מי שגם מכיר את מסכת האיומים הזו מקרוב הוא יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז. במשרד החינוך חששו השבוע כי ארז וארגונו מתכננים שביתה בקרוב, לאור טענתם לכפייה של רפורמת "אופק חדש" שנעשית על מורי הארגון בחטיבות הביניים. רפורמת "אופק חדש", שמטרתה, בין היתר, להעלות את שכר המורים תמורת תוספת שעות פרטניות, נכנסה ב-2007 לתוקף, משכבות הגיל הקטנות ועד לחטיבות הביניים. לעומת הסתדרות המורים, שחתמה על הרפורמה, ארז התנגד לה נחרצות, מה שהוביל לשביתות גדולות ולמאבקים בלתי פוסקים מול שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר.
המאבק הנוכחי נובע מכוונת משרד החינוך להפעיל את "אופק חדש" בכל חטיבות הביניים, בהן מלמדים גם מורים שחברים בהסתדרות המורים וגם מורים שחברים בארגון המורים, שכאמור לא חתם על הרפורמה. ארז טוען כי לא ניתן לכפות את הרפורמה על חברי הארגון ובנוסף הוא גם מוחה על כך שמשרדי החינוך והאוצר לא מגיעים עם ארגונו להסכמי שכר, שישדרגו את משכורות המורים החברים בארגון.
לפיכך, הכריז זה מכבר על סכסוך עבודה, כשהכיוון הצפוי של ארז היה שביתה בחטיבות ובתיכונים. אך השבוע בית הדין הארצי לעבודה הרס לו מעט את התוכניות. בהרכב של שלושה שופטים, פסק ביה"ד כי ארגון המורים לא יוכל למנוע מחבריו המלמדים בחטיבות הביניים להצטרף אל "אופק חדש" ובנוסף, הוציא צו, לבקשת המדינה, האוסר על הארגון לנקוט כל צעד ארגוני למניעת יישום הרפורמה.
ארז לא נשאר חייב ובשיחה עם "גלובס" הבהיר השבוע כי "אנחנו לא נשבש את שנת הלימודים בגלל הרפורמה וגם לא התכוונו לעשות כן. אבל בהחלט יכולה להיות שנה סוערת עם הרבה שיבושים אם לא תושג התקדמות משמעותית בשיחות על הסכם קיבוצי חדש".
"האיומים של רן ארז הם דבר מצער", אומר סער בתגובה. "ארגון המורים צריך לקבל את הרפורמה כעובדה, במיוחד אחרי שלושה פסקי דין בנושא, שגם אחריהם הם עדיין ממשיכים להיאבק. הרפורמה הזו שרדה חילופי שלטון ולכן זה חשוב מאוד להמשיך בה כי זה מקנה יציבות למערכת".
- ומה לגבי הסכם שכר עם ארגון המורים? תצליחו להגיע להבנות?
"במשך תקופה ארוכה קיימנו שיחות עם ארגון המורים, שלא צלחו, אבל גם היום אנחנו מאוד מעוניינים להגיע לרפורמה בחטיבה העליונה. גם מצד האוצר יש נכונות לתקצב רפורמה שכוללת את החטיבה העליונה, זה צורך חשוב. לא יודע להתחייב אם אגיע לזה, אבל אני יכול להגיד שאעשה כל מאמץ להגיע להבנות עם ארז. אני לא ויתרתי על זה".
"אני זה שקובע את המדיניות"
ארז לא היה כאב הראש הרציני של סער בשנה החולפת. מה שכנראה הדיר מעט שינה מעיניו היה הסיפור סביב בית הספר לבנות בעמנואל, שהביא איתו שבועות רבים של ניסיונות להגיע לפתרון הבעיה. זו כנראה הגיעה לפתרונה בימים האחרונים באמצעות ההצעה להקים מוסד פטור לא מתוקצב, שישמש את בנות המגמה החסידית.
- כשאתה מסכם את השנה האחרונה, פרשת עמנואל הייתה הקשה ביותר שנאלצת להתמודד איתה?
"זו באמת הייתה פרשה משמעותית, אבל אני לא יודע אם להגדיר אותה כ'הכי משמעותית'. מבחינת כוח ההשפעה בכלים שיש לנו, הפרשיה של בתי הספר בפתח תקווה עם הילדים בני העדה האתיופית הייתה יותר משמעותית. מנגד, בעמנואל היה מבחן רציני כיוון שהיו לחצים שונים שתכליתם לעקוף פסק דין שניתן בשעתו, דרך כל מיני תרגילים, כמו קיצור שנת הלימודים בעמנואל וכדומה".
- התפוצצות הפרשה גם הביאה את הסגן שלך, מאיר פרוש מיהדות התורה, לצאת נגד המדיניות של משרד החינוך ונגד החלטת בג"ץ.
"אכן היו חילוקי דעות ביני לבין סגן השר, אבל בסופו של דבר, אני זה שקובע את המדיניות ושיקול הדעת בידי. סגן השר מייצג עמדה פוליטית והתחושה שלי הייתה שההתנהלות שלו לא עמדה בסטנדרטים של הממלכתיות הראויה. בעקבות כך, הוא לא היה שותף לקבלת ההחלטות".
- היו רגעים שחששת שתידחק לפינה לטובת שיקולים פוליטיים?
"לא היה שום רגע שחששתי להיות בפינה, כי אי אפשר לשים אותי בפינה. קיבלתי גיבוי מראש הממשלה ומהיועץ המשפטי לממשלה, כולל המהלך האחרון של הקמת מוסד פטור בלתי מתוקצב. שגם הוא, אגב, מחויב לעמוד בתקנון ולא יוכל להיות מפלה".
- הכסף הוא זה שאמור להניע את המערכת. אתה מאמין שמצב החינוך בישראל באמת יכול להשתפר בצורה ניכרת?
"הספדים וקינות על מערכת החינוך שלנו נשמעו מספיק. התפקיד שלי הוא לנסות ולבצע שינוי כיוון בתנאים לא קלים. המערכת נמצאת בעיצומו של מהלך משמעותית של רפורמה בגני הילדים עד חטיבות הביניים ובתחילתה של רפורמה בהשכלה הגבוהה.
"על הפרק יש הרבה מאוד נושאים מוקדים שצריך לטפל בהם במקביל ויש נקודת מוצא של תקצוב חסר גם בהשקעה לתלמיד, גם בהשקעה התוספתית וגם בשכר המורים, ביחס למדינות המתפתחות בעולם. בנוסף, חל תהליך של עשרות שנים של שחיקה במעמד המורה ועובדי ההוראה בחברה הישראלית. כל הדברים האלה יוצרים נקודת מוצא לא פשוטה".
"זה אינטרס של כל שר חינוך להמשיך ברפורמה"
בדיוק לפני שנה, ערב פתיחת שנת הלימודים תש"ע, הציגו סער ומנכ"ל משרדו הוותיק, ד"ר שמשון שושני, תוכנית מקיפה למערכת החינוך, בה דובר, בין היתר, על תגבור לימודי הליבה, פיקוח על היעדרויות מורים ותלמידים, תגמול דיפרנציאלי של בתי ספר על פי שיעור מתגייסים ועוד. היעד המרכזי של התוכנית היה לשפר את הישגיהם של תלמידי ישראל במבחני המדידה הבינלאומיים, כשסער מציב לראשונה יעדים מדידים לנושא. כך, למשל, מתכוון שר החינוך להקפיץ את ישראל בחמישה שלבים במבחני PISA מהמקום ה-40 ב-2006 למקום ה-35 ב-2012 ובהמשך גם למקום ה-20 ב-2016.
- לקחת סיכון פוליטי כשהחלת להציב יעדים מדידים, מבלי לדעת אם בכלל תעמוד בהם.
"זאת לא שאלה אישית שלי, אלא מה נכון כשאתה מוביל מערכת. קביעת יעדים מדידים היא הדרך היחידה לשפר את המערכת. אני שלם עם זה וחושב שמי שעומד בראש מערכת צריך לעבוד כי המצב לא טוב ואנחנו רק בתחילת הדרך לשיקום. בינתיים כבר ראינו כמה שיפורים כמו עלייה של 1.7% בזכאות לבגרות, עלייה במבחני מיצ"ב הארציים".
ועדיין, לא בטוח שסער יהיה במשרד החינוך כשיגיע הזמן לפתוח את דפי הארכיון ולבחון אם עמד במבחן שהציב לעצמו. התחלופה הגבוהה של שרי חינוך בשנים האחרונות, כמו הממשלות בכלל, מונעת מהמערכת ליהנות מיציבות, שתעניק לה אורח חיים רחב יותר. "אופק חדש" אמנם שרדה את חילופי השלטון, אך לא בטוח שהרפורמה השש-שנתית שהוצגה בשבוע שעבר על ידי סער, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) פרופ' מנואל טרכטנברג ושר האוצר יובל שטייניץ, אכן תשרוד את כל משך חייה.
"אני חושב שזה יהיה אינטרס של כל שר חינוך בעתיד להגיע להישגים שאליהם הגעתי עם יו"ר ות"ת ועם האוצר. אחרי שנים שלמעשה לא הייתה תוכנית רב-שנתית והמערכת התאפיינה בעימותים בתוכה ובינה לבין האוצר, יש סוף סוף רפורמה. זה קורה גם בנקודת זמן מאוד קריטית של ההשכלה הגבוהה מבחינת שחיקה תקציבית לאורך שנים שהביאה להיעדר תקנים, בריחת מוחות, הזדקנות הסגל האקדמי ועלייה ביחס בין מרצה למספר סטודנטים. כל מי שיהיה בתפקיד שלי, יירש מציאות הרבה יותר טובה מזו שאני קיבלתי".
הרפורמה, שתוסיף להשכלה גבוהה תקציב של 7.5 מיליארד שקל על פני שש שנים, מתעתדת להחזיר לישראל אנשי אקדמיה שעברו לעבוד במוסדות בחו"ל, לשדרג תשתיות מחקר, להוסיף תקנים ובכלל, לנסות ולהציל את מערכת ההשכלה הגבוהה מהבור שנפער בה בעשור האחרון.
שולל את האולטימטום של 'אם תרצו'
הימים האחרונים לא עברו על סער רק בסימן הצגת הרפורמה, אלא גם בניסיון לכבות שריפות שהתעוררו באקדמיה סביב מושגים כמו חופש אקדמי ופוסט-ציונות. מה שמשך את תשומת הלב התקשורתית בשבוע שעבר היה מכתב איומים ששלחה תנועת "אם תרצו" לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, לפיו אם לא תפעל לשים קץ להטיה האנטי ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל במוסד, תפעל התנועה מול תורמים בישראל ובחו"ל בכדי לעצור את תרומותיהם לבן גוריון.
המכתב עורר רעש תקשורתי ואקדמי רב, וגרר ביקורת שלילית כלפי איומיה של "אם תרצו". גם סער, מתוקף תפקידו כיו"ר המל"ג, נדרש לנושא ובתגובה רשמית שהוציאה לשכתו מסר כי "ללא קשר לטענות הנוגעות לפלורליזם באקדמיה הישראלית, אני שולל כל מהלך שעלול לפגוע בתרומות לאוניברסיטאות או להתנייתן".
באקדמיה לא אהבו את התגובה של סער וטענו כי אינה חד-משמעית: האם הוא נגד התנהלותה של "אם תרצו" בנושא או רק נגד האיומים לפגיעה בתרומות? סער עצמו מכיר מקרוב את "אם תרצו" ובמארס השנה אף נאם בוועידה השנתית של התנועה וציין אז כי הוא מעריך מאוד את פעילות התנועה. השנה הוא גם התייחס בכנסת לדו"ח שהוציאה התנועה, שבחן את ההטיה, לטענתם, בלימודי מדעי המדינה באוניברסיטאות בארץ. אז הוא ציין כי "חשוב לבחון את הנושאים המועלים בדו"ח".
- האם תמיכתך בפעילות "אם תרצו" היא זו שמנעה ממך לצאת ביתר תקיפות וחד-משמעיות נגד מכתב האיומים של התנועה לאוניברסיטת בן גוריון?
"אני חולק על הפרשנות הזו לגבי התגובה שלי. התגובה הייתה חד-משמעית. הביטוי 'שולל בתכלית השלילה' אינו ביטוי קל. אני שולל גם את הממד של הצבת אולטימטום, או שיכול להתפרש ככזה, נגד נשיאת האוניברסיטה וגם את הקשירה לעניין התרומות. נתתי לזה ביטוי ברור.
"קשה מאוד להסיק מהשתתפות שלי בכנס 'אם תרצו' לפני חצי שנה על תמיכה או הסכמה או הזדהות עם מהלך עתידי של התנועה. חשוב לי להבהיר את הבסיס: הקריטריון באקדמיה לקבל משרה אקדמית חייב להיות מצוינות מחקרית ואקדמית".
- הביקורת התקשורתית נגד המכתב של "אם תרצו" הייתה מוצדקת?
"בהחלט, אבל עם זאת צריך להיזהר ממצב שבו אנחנו לא מוכנים לשמוע שום סוג של טיעון שבא להגן על חופש אקדמי בשעה שהוא מושמע מצד מסוים. ראשי המוסדות צריכים לבחון כל טענה כזו. אני בכנות לא חושב שיש סכנה לחופש האקדמי במדינת ישראל".
כמי שאמון על חינוך ילדינו, קשה להסתכל על מצב הנוער היום, עם בעיות האלכוהול, הסמים והאלימות הקשה, ולא לתהות איפה המבוגר האחראי שיפסיק את ההתדרדרות הזו. סער מסביר שאמנם המערכת שבראשה הוא עומד פועלת למגר תופעות שליליות כאלה, אך דרוש שיתוף פעולה מקיף יותר.
"אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את התפקיד שלנו להתמודד עם התופעות האלה של אלימות וצריכת יתר של אלכוהול וצריכה בכלל בגילאים מאוד צעירים. אנחנו עושים מהלכים מאוד רחבים בנושא וגם משתפים את מועצת התלמידים הארצית ואת תנועות הנוער", אומר סער.
"עם זאת, ההתמודדות צריכה להיות יותר רחבה. זאת אשליה להאמין שמערכת החינוך לבדה יכולה להתמודד עם הבעיות האלה. לאחריות הורית יש משמעות. אם יש תופעות כמו בחגיגת בר מצווה, למשל, שיש שם בר משקאות אקטיבי ומוגש בו אלכוהול לילדים בני 12-13, איך נאמר זאת בצורה עדינה - זה לא תורם להתמודדות עם התופעות האלה".
סער מוסיף כי "הנושא של אלכוהול הוא בעייתי במיוחד כי אנחנו חיים בחברה שמשדרת מסרים פחות קשים לגבי אלכוהול מאשר לגבי סמים. בכל תוכנית טלוויזיה אתה רואה בני נוער שותים אלכוהול. יש איסורים על מכירת אלכוהול לקטינים, אבל לא על שתייה. זה הופך את האתגר החברתי הזה למאוד מורכב".
- בוא נתמקד בעוד בעיה חברתית שעלתה לאחרונה - ילדי העובדים הזרים. התגייסת במלוא המרץ כדי להילחם בגירוש המתוכנן.
"קשה מאוד לנתק את העמדה שלי מהתפקיד שלי כשר חינוך, כשההחלטה מתייחסת לתלמידים במערכת החינוך. מהקיץ הקודם, כשבראשונה עמדה סכנת הגירוש, טיפלתי בנושא הזה בכמה סבבים. אני מזדהה עם הצורך והחשיבות של צמצום תופעת השוהים הבלתי חוקיים, אבל הכניסה לנושא דרך הפריזמה של הילדים פוגעת ביכולת לקדם את היעד הזה. לכן, אני חושב שצריך היה ללכת בדרך אחרת. כשר בממשלה, אני מחויב להחלטותיה גם כשאני נמצא במיעוט, אבל אני מקווה שבתקופה הקרובה אולי יקרו דברים שישנו את רוע הגזירה".
רוצה להמשיך כשר החינוך
על אף שבחר בתיק הלא קל בכלל של משרד החינוך, שיש שכינו אותו בזמנו כבית קברות לפוליטיקאים, מתחילת הקדנציה הנוכחית סומן סער כמי שעשוי להסתער בעתיד הנראה לעין על הכסא של ראשות הממשלה. "הדבר המעניין הוא שהדיבורים האלה אף פעם לא יצאו ממני ולמרות זאת, אין ראיון שזה לא מוזכר", מתבדח סער.
- ובכל זאת, אתה מכוון לשם?
"אני יודע שקשה מאוד להאמין בזה, אבל מה שמעניין אותי היום זה תפקידי כשר החינוך. מתוך זה שאני מבין מה המשמעות של הצלחה שלי בתפקיד, אני באמת לא יכול לחלוק את האנרגיות המנטליות והפיזיות שלי למשהו נוסף. גם לקראת הבחירות הבאות, מתי שלא יהיו, בכוונתי לתמוך בבנימין נתניהו לתקופת כהונה נוספת כראש הממשלה".
- ובבחירות הבאות, תמשיך להיות במשרד החינוך או שתבקש שדרוג, למשל, למשרד המשפטים שבו חשקת קודם?
"החיים הפוליטיים כוללים כל כך הרבה תסריטים שתשובה מחייבת על השאלה הזאת קשה לענות. אם אני ארגיש שאני מקבל מספיק מרחב לעשייה, אני ארצה להמשיך בתפקידי כשר החינוך".
"צריך להיזהר מסירוס של הפרקליטות"
בשלהי מארס 2009, כשנתניהו החל במלאכת חלוקת התיקים, חשק סער דווקא בתיק המשפטים, אך בסוף הסכים ללכת לכיוון החינוך. הרצון לפקד על מערכת המשפט הישראלית לא נבע בהכרח משיקולים פוליטיים, אלא דווקא מהידע הרב והניסיון שצבר בתחום. כבוגר תואר ראשון במשפטים, ברזומה שלו הוא כיהן כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, עוזר לפרקליטת המדינה וכן כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב. בין לבין אף הספיק להיות כתב לענייני משפט במחלקת החדשות של ערוץ 2.
לכן, כשמקיימים איתו ראיון בשבוע כזה, קשה שלא לשאול אותו על פרשת הדסק הרוסי והפרקליטות. השבוע זיכה שופט המחוזי בת"א, דוד רוזן, מהלבנת הון את מנהלי הדסק הרוסי בבנק הפועלים, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה נגד התנהלות פרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז ת"א. בין היתר נמתחה ביקורת על כך שהפרקליטות לא העבירה חומרי חקירה ועל כך שהמדינה הצהירה הצהרות לא נכונות בבתי המשפט, לא דיווחה לבית המשפט כראוי על מאות אלפי שקלים שהעבירה לידי עד המדינה ועוד.
- נראה שהפרקליטות עברה השבוע לספסל הנאשמים. לדעתך, צריך ליצור פיקוח על הפרקליטות?
"אני לא רוצה להתייחס למקרה הקונקרטי הזה כי אני לא מכיר אותו אישית כמשפטן, אבל אני כן רוצה להזכיר את חוק 'הגנה מן הצדק' שחוקקתי ב-2007, שהתוצאה של פסק הדין הזה, כמו התוצאה של פסק הדין בפרשת הנגבי, התבססו עליו. זה חוק שנותן כלי טוב למערכת להגביר את שיקול הדעת השיפוטי ולמנוע מצבים שבהם התוצאה היא זיכוי או הרשעה בעלי מאפיינים מלאכותיים.
"באשר לעניין הפיקוח - אני חושב שכשבוחנים הצעות לשינויים, צריך להיזהר מלהגיע למצב שבו תהיה לנו תביעה כללית מסורסת וחלשה אך כן צריך למצוא מנגנונים שיש בכוחם להשיג צעדים במקרים קונקרטיים".
בחזרה לספסל הלימודים: "הייתי תלמיד טוב"
ערב פתיחת שנת הלימודים הוא בדיוק הזמן הנכון להחזיר את שר החינוך אל התקופה בה לקח בעצמו חלק פעיל בתוך המערכת המסועפת, עליה הוא אחראי היום. להבדיל משרים אחרים בממשלה, גדעון סער, 43, נמנה עם הצעירים שבה ולכן לא כל כך קשה לו להיזכר בתקופתו כתלמיד.
- איזה סוג של תלמיד היית - מרדן או צייתן?
סער: "זאת שאלה שאני תמיד נתקע בה. אני לא יכול להגיד שהייתי התלמיד הכי ממושמע וגם לא שהייתי התלמיד הכי מרדן. הייתי תלמיד טוב. הצטיינתי במקצועות ההומאניים כמו ספרות, חיבור, תנ"ך, היסטוריה ובוודאי באזרחות. כמו לא מעט תלמידים, פחות אהבתי את המקצועות הריאליים".
- בהסתכלות אחורה, היה מורה שיכולת לומר שהיה עבורך מורה לחיים?
"אני לא זוכר מורה שמאוד השפיע על השקפת עולמי, אבל יש מורים משמעותיים שאני זוכר אותם עד היום. המחנכת שלי בכיתות ד' עד ו', ויקי ברק, למשל. אני זוכר שהיה לה סוג של אכפתיות כלפי התלמידים, שפשוט עבר דרך העיניים.
"אני זוכר גם את המחנך שלי מהתיכון, שבתאי הלל. ואני זוכר טוב גם את המורה לספרות שהייתה לי בתיכון שלמדתי בו, תיכון חדש. קראו לה חנה רוזנצוויג והיא עדיין מלמדת גם היום בגימנסיה הרצליה. אני לא אשכח איך היא אמרה לי פעם: 'גדעון, אתה בחור כל כך הומאני, אז איך יכול להיות שאתה כל כך ימני?"
1
כתבות
ני"ע
