מע' הביטחון בוחנת: ייצור ספינות קרב במיליארד שקל בחיפה

התקציב הגיע מתוכנית ההצטיידות הרב-שנתית של הצבא ■ הספינות ייוצרו במספנות ישראל ■ במערכת הביטחון שוקלים ייצוא של ספינות הקרב לחו"ל

מערכת הביטחון בוחנת אפשרות לבנות בעצמה את שתי ספינות הקרב העתידיות שישמשו את חיל הים הישראלי. הספינות יתוכננו בחו"ל, כנראה בגרמניה, וייוצרו במספנות ישראל שבחיפה.

ל"גלובס" נודע כי בשבועות האחרונים נעשית בנושא עבודת מטה נרחבת, ובה מעורבים מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני; ראש מינהל הרכש של המשרד, אהרון מרמרוש; קצינים מאגף התכנון של צה"ל; גורמי מחקר ופיתוח; ובכירים ב"מספנות ישראל". במסגרת עבודת המטה נבחנים ההיבטים הקשורים למיזם וכן כדאיותו הכלכלית. עלות הפרויקט המתוכנן היא כמיליארד שקלים, שאותם הקצו צה"ל ומשרד הביטחון לרכש ספינות קרב חדישות עבור חיל הים, במסגרת תוכנית ההצטיידות הרב-שנתית של הצבא המכונה "תפן".

ספינות הקרב, שבנייתן בישראל נבחנת בימים אלה, צפויות להיות חלק מ"הזרוע האסטרטגית הארוכה" של חיל הים. כיום מצויד החיל בספינות קרב המשמשות אותו לפעילות של ביטחון שוטף בגבולותיה הימיים של המדינה, ובשלוש ספינות טילים גדולות מדגם "סער-5": אח"י אילת; אח"י להב; ואח"י חנית. ספינות אלה סופקו לישראל במחצית הראשונה של שנות ה-90, לאחר שפותחו ויוצרו במספנותיה של ענקית הנשק האמריקנית "נורתרופ-גרומן".

גודלן של ספינות הקרב החדשות שישראל שוקלת לייצר בעצמה יהיה דומה לזה של ספינות הטילים מדגם "סער 5", והן יאפשרו לחיל הים להרחיב את פעילותו האסטרטגית ואת יכולות הלחימה והאש שלו בטווחים ארוכים. גורם במערכת הביטחון אמר כי הספינות המתוכננות ייקראו "סער 5- דור ב'", והן יכילו מערכות לחימה מתקדמות ועדכניות יותר מאלה המצויות בספינות הקרב המשמשות כיום את חיל הים.

במערכת הביטחון נערכים בשלב זה לייצור של שתי ספינות קרב כאלה, אך ייתכן שעם פתיחת הקו החדש ישראל תזכה בדריסת רגל נוספת בשוק הנשק העולמי, כך שייצור של אותם דגמים או אחרים יתאפשר גם למדינות זרות. כיום ישראל נחשבת למעצמה בכל הקשור לפיתוח וייצור של אמצעי לחימה ומערכות תומכות לחימה. נתונים עדכניים מעלים כי אשתקד עמד היקף הייצור הביטחוני בישראל על כתשעה מיליארד דולר, הרוב מייצוא לצבאות וללקוחות זרים.

האוצר ייקח חלק במיזם

גורמים המעורים בעבודת המטה שמוביל מנכ"ל משרד הביטחון אמרו ל"גלובס" כי בחלק מהדיונים שהתקיימו לאחרונה הועלתה אפשרות שהאוצר ייקח חלק במיזם המתוכנן, וייתן ל"מספנות ישראל" מענק סיוע שיאפשר לה להקים תשתית חדשה ומתקדמת, הדרושה לייצור הספינות. גורם המקורב לנושא אמר כי אם הפרויקט יקרום עור וגידים, הרי שתקציב רכש בהיקף של כמיליארד שקל שתוכנן להיעשות בחו"ל יושקע בשוק המקומי: "יש כאן מידה בלתי מבוטלת של ציונות, זריקת עידוד לתעשייה המקומית, פתיחת אפיקי ייצוא עתידיים ושדרוג משמעותי ומשתלם ל'מספנות ישראל', שתוכל לפרוץ בעתיד לשווקים חדשים ולשדרג את מעמדה", אמר אחד הגורמים.

ספינות הקרב החדשות צפויות לכלול רכיבים מתקדמים שיפותחו וייוצרו ברובם בתעשיות הביטחוניות בארץ, למשל מכ"מים מתקדמים; מערכות בקרה ושליטה; וטילים.

בחינת האפשרות לייצור הספינות בישראל החלה על רקע קשייה של מערכת הביטחון לקדם בשלוש השנים האחרונות רכש של ספינות קרב מתקדמות מארה"ב ומגרמניה בשל העלות הגבוהה שנדרשה לשלם. גורמים במינהל הרכש של משרד הביטחון וקצינים בכירים בחיל הים ובאגף התכנון בדקו בעבר את האפשרות לצייד את החיל בשתי ספינות קרב מתקדמות מתוצרת החטיבה הימית של הקונצרן "לוקהיד מרטין", מסוג LCS. אנשי "לוקהיד מרטין" אף הובילו בדיקת היתכנות לקראת עסקה זו, שכללה התאמה של כלי השייט לצורכיו המבצעיים של חיל הים ולאופי פעולותיו.

הגרמנים מהדקים את החגורה

גורמים ביטחוניים אמרו ל"גלובס" כי הסכומים הגבוהים שנקבו האמריקנים, כ-400 מיליון דולר לספינה, העלו את העסקה על שרטון. בשל כך פנתה מערכת הביטחון גם לחברה גרמנית שממנה רכשה בעבר את שלוש צוללות ה"דולפין", המשמשות את חיל הים, בתקווה לקבל הצעת מחיר זולה ונוחה יותר ואולי גם ליהנות מסיוע כספי גרמני במסגרת עסקת הרכש: "המשבר הכלכלי באירופה גרם לגרמניה להדק את החגורה.

לא קיבלנו הצעה כספית אטרקטיבית בדומה לעסקאות קודמות שעשינו איתה. הפעם נראה שנצטרך לעשות את זה בעצמנו. אנחנו בהחלט מדברים על המיזם הזה במושגים של פרויקט לאומי, שכן מדובר בהרבה מאוד כסף שיישאר בישראל", אמר גורם ביטחוני.

לדברי הגורם, "התוכנית נבחנת ברצינות רבה ובתוך חודשים אחדים אמורות להתקבל בנושא החלטות".

משרד הביטחון מסר ל"גלובס": "איננו מתייחסים לעבודת מטה שמתקיימת טרם סיומה".

צרו איתנו קשר *5988