מאבק לצמצום "ההגנה מן הצדק"

עיקרון ההגנה מן הצדק תפס לו אחיזה של ממש במשפט הפלילי הישראלי בשנים האחרונות. פסק דינו של בית משפט השלום בפרשת צחי הנגבי, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים - שבשניהם בוטלו האישומים המרכזיים נגד הנאשמים בשל ההגנה מן הצדק, וליתר דיוק בשל מחדלי המשטרה והפרקליטות - נתנו גושפנקא סופית למקום המרכזי שנותנים השופטים ליצור החדשני הזה, המאיים על מערכת התביעה.

הערעור שהגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי - תחילה נגד ביטול האישומים נגד שותפו של הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים, שמואל הרשקוביץ, ובזמן הקרוב גם בערעור שיוגש נגד הנגבי עצמו - מהווה את תחילתו של מאבק הנגד שהכריזה הפרקליטות בהיקף הרחב של עיקרון ההגנה מן הצדק, לפי הפרשנות שנתנו לו בתי המשפט.

בפרשת הנגבי השופטים הורו על ביטול האישומים המרכזיים, מהטעם הפשוט שמדובר היה בהליכים פליליים תקדימיים הנוגעים למינויים פוליטיים, לאחר עשרות שנים שבהם רווחה תופעה זו בזירה הפוליטית בלא נקיטת צעדים פליליים, ובלא שהממנים מינויים פוליטיים העלו על דעתם שיינקטו נגדם הליכים כלשהם.

לדעת הפרקליטות, לא נפל כל פגם בניהול המשפט, ועצם תקדימיות העיסוק הפלילי בתופעת המינויים הפוליטיים איננה פוגעת - ולו קלות - בעקרונות של הגינות משפטית.

הגינות ההליך

לפי התזה שבה תבקש הפרקליטות לשכנע את בית המשפט המחוזי - ומן הסתם בהמשך גם את העליון - ציפייתו של הנאשם כי לא יינקטו נגדו הליכים, אף שידע כי הוא פועל באופן פסול, איננה מעלה ואיננה מורידה לעניין הגינותו של ההליך נגדו.

בפשטות - הנגבי והרשקוביץ ידעו כי הם פועלים באופן מושחת, ולכן אינם זכאים ליהנות מטענה בדבר אי-הגינות מצד רשויות התביעה.

לטענה זו, אם תתקבל, עשויה להיות השלכה גם מעבר לנסיבות הספציפיות של תיק הנגבי-הרשקוביץ, והיא עשויה לצמצם בהיבטים שונים את תחולתו של עיקרון ההגנה מן הצדק.

אם תתקבל עמדתה של הפרקליטות בנוגע לצמצום היקפו של עיקרון ההגנה מן הצדק - תהיה דרכה סלולה לעבר הרשעה באישומים המרכזיים, הן בעניינו של הנגבי והן בעניינו של הרשקוביץ.

ביטול האישומים מטעמים של הגנה מן הצדק אינו מהווה זיכוי. להיפך: רוב שופטי ההרכב קבעו כי שני הנאשמים אכן ביצעו את העבירות שבהן הואשמו במסגרת פרשת השחיתות הפוליטית, אלא שבשל ההגנה מן הצדק בוטלו האישומים נגדם.

ביטול קביעה זו במסגרת הערעור, תוך הותרת התשתית העובדתית שנקבעה בבית משפט השלום על כנה, יוביל למסקנה אפשרית אחת בלבד - קבלת הערעור והרשעת הנאשמים בכלל העבירות.