יובל שטייניץ גנב קרדיט

שעתיים בלבד חלפו מהרגע שבו הודיעה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ירידה משמעותית בשיעור האבטלה במשק ועד ששר האוצר, יובל שטייניץ, לקח בסיפוק את הקרדיט: "בשנת 2009 היינו עדים לצמיחה מהירה בהיקף האבטלה, אבל ממשלת ישראל הצליחה לבלום את הגידול ולהחזיר את ממדי האבטלה לתקופה שבטרם המשבר".

שטייניץ, איך נאמר זאת בעדינות, לא מדייק. המשבר הכלכלי פרץ בקיץ 2008, אבל חודשים ארוכים המדינה לא עשתה כלום, ועשרות אלפי עובדים פוטרו באותה תקופה. רק ב-23 ביוני 2009 נחתמה "עסקת החבילה במשק", הסכם משולש בין המעסיקים, ההסתדרות והממשלה, שהתיימר להוציא את הכלכלה המקומית מהמשבר.

אלא שבשלב הזה, מה לעשות, המשק כבר דרך צעד אחד מחוץ למשבר. נתוני הלמ"ס מראים כי הירידה בשיעור האבטלה החלה כבר באפריל 2009, כלומר עוד קודם לעסקת החבילה.

 יובל שטייניץ / איור: טל אביב

אבל עד כאן ההיסטוריה: דו"ח הלמ"ס הצביע על ירידה משמעותית בממדי האבטלה וזו בשורה חיובית לכל הדעות. הבעיה היא שאותו דו"ח ממש הצביע גם על ירידה במספר המועסקים במשרה מלאה, ועלייה במספר המועסקים במשרה חלקית - במיוחד כאלה שחיפשו משרה מלאה, אבל פשוט לא מצאו.

כדי לסבר את האוזן, יש 121 אלף עובדים כאלה.

הנתון הזה שב ומוכיח כי שיעור אבטלה נמוך אינו מעיד בהכרח על שוק עבודה איתן, משום שיותר מדי פרמטרים חסרים במשוואה. למשל, מדוע משרד האוצר מתעקש שכמעט כל פקחי העבודה החדשים במשרד התמ"ת יהיו סטודנטים במשרה חלקית. בכלל, המדינה מתגאה כשמובטל מפסיק לקבל 1,700 שקל מהבטחת הכנסה, גם אם הוא ממשיך לקבל 1,700 שקל, הפעם ממשרה חלקית.

עבור אותו מובטל, שהפך בינתיים לעובד, לא הרבה השתנה. אומרים שהסטטיסטיקה לא משקרת, אבל היא בהחלט מסתירה מאחוריה לא מעט דברים - אנשים למשל.