דנקנר איחר את הרכבת

ביטול עסקת אלבאו-מכתשים אגן החזיר את החברה לנקודת ההתחלה הנמוכה

כבר שלוש שנים שמכתשים אגן מחפשת את עצמה בעולם הדינמי והמשתנה של ייצור חומרי הדברה. הענף נמצא בתהליך קונסולידציה ושחיקת מחירים, ונראה כי מכתשים אגן לא הצליחה להשתלב בתהליך, ולא רכשה בשנים האחרונות כל רכישה משמעותית, ובמקביל בעלת השליטה אי.די.בי דחתה הצעות שקיבלה לקנות את החברה.

לפני חודשיים נראה היה כי סוף סוף מגיע השינוי המיוחל, בדמות רכישת חברת אלבאו, אולם כעת עם ביטול העסקה נראה כי החברה חזרה למשבצת הראשונה.

לכולם ברור - מכתשים אגן לא תוכל להישאר במבנה הנוכחי, בו התוצאות הכספיות שלה תלויות בעיקר במזג האוויר ובשינויי מטבע, וכאשר היא לא לוקחת חלק במנוע הצמיחה המרכזי של הענף בעולם - זרעים מהונדסים גנטית.

החברה יכולה לבחור בשינויים אסטרטגיים שונים. כאשר היא בחרה ברכישת אלבאו, האסטרטגיה הייתה התרחבות בפעילות הנוכחית שיש לה והתמקדות בשוק ביבשת אמריקה, בה האחיזה שלה לא מספיק גדולה.

עכשיו צריכות מכתשים אגן ואי.די.בי לעשות שוב חושבים, האם הן דבקות באסטרטגיה הזו. גם אם כן, לא בטוח שישנן עוד חברות בסדרי גודל כאלו שיוכלו לרכוש. אפשרות נוספת היא לשנות כיוון ולהתמקד בשווקים אחרים, או לרכוש חברה בתחום ההנדסה הגנטית, או בתחום אחר שיהווה רגל מאזנת, ואז לבצע רכישה של חברה באחד התחומים הללו.

וכמובן שתמיד קיימת האפשרות שמכתשים אגן תמצא את עצמה בצד הנמכר, ותיבלע באחת מיצרניות חומרי ההדברה הגדולות. אולם, בהתחשב ברמת השפל בו נמצאת היום מנייתה (נמוכה ב-60% מהשיא), בעל השליטה נוחי דנקנר לא ימהר למכור בזול, וספק אם מי מהרוכשים יסכים להציע פרמיה גבוהה כל כך לעומת מחיר השוק.

באפריל 2008 קיים דנקנר מגעים למכירת מניות הקבוצה במכתשים אגן עם גורמים זרים, אולם מגעים אלו לא הבשילו לעסקה.

בדיעבד, גם אם לא יודה בכך, ייתכן שעדיף היה אז לדנקנר למכור את החברה. היום קלושים הסיכויים שיצליח למכור אותה באותו המחיר, וכל השבחה נוספת של מכתשים אגן, שתקרב אותה לרמות השיא בהן נסחרה, תהיה כרוכה בהשקעת משאבים וכספים רבים מצידו.