בקרוב: בתי משפט מינהליים גם בבתי משפט השלום

בתי המשפט המינהליים מגיעים לערכאה השיפוט הנמוכה: משרד המשפטים פירסם היום (א') הצעת חוק שלפיה ייפתחו בתי משפט לעניינים מינהליים גם בבתי משפט השלום, ובכך ידונו כל 3 ערכאות השיפוט בישראל בעניינים מינהליים.

זאת, בהמשך למהפכה שביצע חוק בתי משפט לענייני מינהליים משנת 2000, שהביא ל"הורדת" סמכויות שהיו נתונות בידי בג"ץ לבתי המשפט המחוזיים, שכונו אז "בג"ץ קטן". כעת יוכלו בתי משפט השלום להיקרא "בג"ץ קטנטן".

לפי הצעת החוק, יוקם בית משפט שלום לעניינים מינהליים אחד בכל מחוז שיפוט - הוא בית המשפט שבו יושב נשיא המחוז. בתי משפט השלום המינהליים ידונו בנושאים שיועברו אליהם מבתי המשפט המחוזיים המינהליים, למשל עניינים מוניציפליים, כמו ארנונה ורישוי עסקים, וכן בעניינים שבהם דנו בתי משפט השלום ממילא עד היום, שלא במסגרת מינהלית - למשל בענייני עיצומים כספיים, מתן או ביטול רישיון לפי חוקים מסוימים, כניסה לחצרים והגבלת שימוש במקום. נושאים אלה נדונו במסגרת של ערר או ערעור בבתי משפט השלום עד עתה, וכעת הם יועברו למסגרת של עתירה מינהלית או תובענה מינהלית.

עוד נקבע כי על פסקי דין של בתי משפט השלום המינהליים ניתן יהיה לערער בזכות לבית המשפט המחוזי המינהלי, וערעורים עליהם לעליון ייעשו לאחר מתן רשות על-ידי שופט בית המשפט העליון.

ההכרעה בסמכותו של איזה בית משפט נמצאת עתירה או תובענה מינהלית תיעשה לפי מבחן הסעד העיקרי המבוקש באותה עתירה, ולעתים לפי מבחן המשיב הדומיננטי לעתירה.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ושר המשפטים, יעקב נאמן, הצהירו במספר הזדמנויות כי בכוונתם להמשיך במגמת "הורדת הסמכויות" המינהליות כלפי מטה, כפי שנעשה בעת הקמת בתי המשפט המחוזיים המינהליים, וכן בכמה מקרים מאז.

העברת סמכויות מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום המינהליים החדשים תאפשר את הפחתת העומס על בתי המשפט המחוזיים, ובהמשך הורדת סמכויות נוספות, המצויות כיום בידי בית המשפט העליון בלבד בשבתו כבג"ץ, אל בתי המשפט המחוזיים.

במשרד המשפטים מציינים כי "מתוך כלל העניינים הנדונים כיום בבתי המשפט לעניינים מינהליים, יש עניינים רבים שמבחינת מהותם, טיבם, ואף מבחינת שוויו הכספי של העניין הנדון בהם - מתאימים להיות נדונים בבית משפט שלום".

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי יצירת 3 ערכאות מינהליות משווה את המודל השיפוטי בישראל לזה הנהוג במדינות אירופה, ובעיקר גרמניה וצרפת, שבהן קיימות מערכות נפרדות של בתי משפט לעניינים מינהליים, שלהן סמכות ייחודית לדון בעתירות נגד רשויות השלטון.

ייעול ונגישות

במערכת בתי המשפט אומרים כי הקמת מחלקות מינהליות בבתי משפט השלום תביא לשיפור הנגישות וייעול הליכים משפטיים, כך שנושאים אלה יידונו בפני שופטים בעלי מומחיות בנושאים המינהליים, ויצירת כללים ברורים המסדירים את סדרי הדין המינהליים ואופן הדיון המשפטי.

בנוסף, יופחת העומס הרובץ על בג"ץ ועל בתי המשפט המינהליים המחוזיים, ימונו שופטים שיקבלו הכשרה מיוחדת בתחומי המשפט המינהלי ויפתחו מקצועיות בנושאים אלה, וכן יישמר ייחודו של המשפט המינהלי, כפי שפותח עד היום בפסיקתו רבת השנים של בג"ץ.

לפי הצעת החוק, הוא ייכנס לתוקף תוך 6 חודשים מסיום הליכי חקיקתו, כך שיתאפשר למערכת בתי המשפט למנות שופטים מיוחדים למחלקות המינהליות בבתי משפט השלום בכל מחוז. החוק יחול על הליכים משפטיים שיתחילו לאחר כניסת החוק לתוקף.

הצעת החוק אף כוללת שורה של תיקונים עקיפים בחוקים רבים אחרים, שיושפעו מהקמת ערכאת השיפוט החדשה, ובהם למשל חוק פינוי-פיצוי, חוק הנהיגה הספורטיבית, חוק הבחירות ברשויות המקומיות, חוק הבלו על הדלק, פקודת המשקאות המשכרים, חוק הפיקוח על מעונות, חוק משק הגז הטבעי ועוד.

"בג"ץ קטנטן"

1. עניינים מוניציפליים, כמו ארנונה ורישוי עסקים

2. עניינים של עיצומים כספיים

3. מתן או ביטול רישיון לפי חוקים מסוימים

4. כניסה לחצרים, הגבלת שימוש במקום