פרשנים רבים מציינים את המצב הקשה שבו שרוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצריך לתמרן בין הקצוות אצלנו - ואצל הפלסטינים. זה באמת לא דבר פשוט, והשאלה העולה מהמצב הזה היא אם יש בנתניהו - וגם באבו מאזן - את מידת המנהיגות הדרושה כדי לנווט את המגעים אל סוף מוצלח. בינתיים זה ממש לא נראה כך.
למעשה, כל מה שקורה מאז החלו השיחות היה צפוי מראש, כיוון שזה מה שקרה בכל המגעים שהתקיימו בין הצדדים באזור. מתחילים בטקס רב הוד ורב נאומים עמוסי קלישאות, ואז עוברים לשיחות. השיחות הללו, הקרויות ישירות, נערכות לא רק, ואולי לא בעיקר, בחדרים סגורים שבהם אפשר לדבר בחופשיות יחסית. השיחות הן ישירות במובן זה שעמדות הצדדים מועברות באופן ישיר לתקשורת, כדי שמשם יעשו דרכן אל הצדדים הנצים-מדברים.
ככה כמובן, לא בונים שום דבר - לא חומה ולא מגדל, לא הסכם ולא הסדר. ככה בונים טינה ועוינות. המרוויחים העיקריים מהשיטה הזאת הם כמובן אמצעי התקשורת, שריב ומדון והשמצות הם לחם חוקם ומקור פרנסתם. אבל מבחינת האזרחים שרוצים שלום, ההתנהלות הזאת היא כל מה שלא רצו שיקרה - ולמרות זאת קורה שוב ושוב.
לומר שמה שחסר פה זה מנהיגות יהיה כמו לומר שהשמש זורחת במזרח. אבל אז שואלים מה זו מנהיגות, וזו אמנם שאלה טובה שהתשובה עליה נחוצה. אין לשאלה זו תשובה אחת בכל אזור ומדינה, הכול תלוי בתנאים. נראה שבאזור שלנו, מבחן המנהיגות הוא היכולת לעמוד בלחצים של הקיצונים בשני המחנות.
המצב בשלב זה הוא שבשני הצדדים המנהיגים נגררים אחר הקיצונים, כפי שהיה פה כל השנים. כל צד פוחד לומר או לעשות משהו שעלול לקומם עליו את קיצוניו. יותר מכך, נראה שהמנהיגים מרגישים חובה לעצמם להשליך כל הזמן לקיצונים עצמות האמורות להרגיע אותם, לפחות זמנית. העצם האחרונה של נתניהו היא נוסחה של "חצי הקפאה" - נוסחה שמשמעותה לא פה ולא שם, ולכן היא מרגיזה את כולם. אבו מאזן, מצדו, מודיע שיפרוש ברגע שתיבנה אפילו אבן אחת. ולכך מוסיפים לקינוח את השאלה הגורלית על הכרה או אי-הכרה בישראל כמדינה יהודית.
הדעת המיושבת נותנת שאם יש משא ומתן, אז כל הדברים הללו צריכים להיות נידונים בשיחות. הסיבה לכך שהם נידונים בכל מקום, חוץ מאשר בשיחות, היא המנהיגים שכל הזמן רועדים מפחד קיצוניהם. להסכמים והסדרים אפשר להגיע רק בצעדים בטוחים והחלטיים, לא בצליעה וגמגומים. זו מנהיגות - אבל מה זה עוזר שאנחנו יודעים זאת?
"הארץ" חיסל את אבו מאזן
ב"הארץ" אבו מאזן לא קיים, ישנו רק אחד בשם מחמוד עבאס. מה קרה לאבו מאזן? הפלצנות של העיתון חיסלה אותו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
