מי לא מתגעגע קצת להסתדרות?

הסבלנות שהפגינה כאיגוד עובדים הוכיחה את עצמה כאמצעי הטוב ביותר להשגת יעדים

מאז נחתם הסכם פנסיה חובה בשנת 2007 הצטרפו אליו על-פי מספר הערכות בין 500 אלף ל-800 אלף עובדים. אלה הם מספרים לא מבוטלים, שרק ילכו ויגדלו ככל שאחוזי ההפרשות יעלו והאכיפה הממשלתית של צו ההרחבה תגבר.

חורצי לשון ועט אשר אצה להם הדרך לבקר את ההסתדרות, התעלמו מחשיבותו הרבה של הסכם הפנסיה לכל עובד במתחם יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי, והעדיפו לבקר את ההסכם על כך ששיעור ההפרשות בו הוא 15% ונמוך ממה שמקובל במשק. זאת, למרות הודעתו אז של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שהמהלך לא תם.

העוסקים במתחם הביטחון הסוציאלי יודעים כי המשך המהלך וההדרגתיות בביצוע התשלומים לקרן הפנסיה, עד למילוי שיעורי ההקצאה הדרושים להבטחת פנסיה ריאלית, הם צעדים שגם באירופה נעשים בהדרגה. זאת, כדי לאפשר למעסיקים להתמודד עם העלויות החדשות מחד גיסא ולשמור על כושר התחרותיות והיציבות התעסוקתית במשק מאידך גיסא.

האסטרטגיה של ההסתדרות הוכיחה את עצמה. הניסיון לדחוק את המעסיקים לפינה, בעיקר אלה המעסיקים מספר קטן של עובדים, היה גורם לאנטגוניזם מצידם לרעיון הפנסיה לכל עובד, ולא היה תורם מאומה להטמעת חשיבות הרעיון בקרבם. כלומר, ביחסי עבודה קיבוציים "תפסת מרובה - לא תפסת". אורך-רוח, סבלנות ובניית יחסים הוגנים בין ארגון עובדים לבין ארגוני מעבידים מביאים בסופו של דבר לאסיף יבולים שיש בו כדי להעניק זכויות מגן לציבור העובדים.

אסטרטגיית השלבים ניצחה. למהלך החברתי שהחל ב-2007 יש תוצאות חברתיות מרחיקות לכת, שהן פנסיה תעסוקתית לכל עובד בהגיעו לגיל פרישה בעתיד.

והנה, עוד בטרם חלפה מחצית התקופה למימוש הסכם הפנסיה שנחתם ב-2007 חתמה ההסתדרות על הסכם משלים עם ארגוני המעסיקים המשווה את הפרשות הפנסיה עבור העובדים, שאין להם הסדר פנסיה מיטיב, לסך 17.5% (הפרשות העובד 5.5% והמעביד 12%) על-פי המקובל במשק ובמקומות עבודה מאורגנים. הכדור עובר אפוא לשר התמ"ת, בן-אליעזר, להרחיב את ההסכם המשלים בצו הרחבה כפי שהדבר נעשה לגבי ההסכם בשנת 2007.

וזה לא הסוף. ההסתדרות והמעסיקים יוסיפו נדבכים נוספים בהמשך, כדי לתת מענה לבעיות המתעוררות וכדי להתאים את הפנסיה לתנאים המשתנים הנובעים מהצורך לשמור על רמת חיים ומהתארכות תוחלת החיים.

בעיות נוספות שידרשו התאמות הן: גובה השכר המבוטח והכללת רכיבים נוספים בו, רציפות הזכויות במעבר מקרן פנסיה אחת לאחרת, הסבסוד הממשלתי הדרוש כדי שבסוף הדרך הפנסיה לא תהיה חסרת ערך לעמיתים בעלי שכר נמוך, קביעה מוסכמת של סנקציות למעבידים שאינם מצייתים להסכם ולצו ההרחבה כדי להגביר את היקף הציות וההרתעה מצד מעסיקים המפירים אותו על-פי המודל המשותף של אכיפת חוקי עבודה.

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אשר נאה דרש בשעתו, מקיים את ההבטחה למאות אלפי עובדים בעלי שכר נמוך, שלעת פרישתם מהעבודה תהיה להם פנסיה תעסוקתית הוגנת.

ההסכם שחתמו השותפים הסוציאליים (עופר עיני-שרגא ברוש-יהודה טלמון) ערב ראש השנה הוא בגדר פירעון השטר ובשורה טובה לעובדים.

הכותב הוא יו"ר האגף לכלכלה ולחברה בהסתדרות