כמה כסף שווה סטטוס בפייסבוק?

לאחרונה פסק בית משפט השלום בתל-אביב כי מחברת אנונימית של שיר קצר, שנתנה לחברתה רשות להשתמש בשיר בהזמנות לחתונת החברה, תפוצה ב-87 אלף שקל מבית הדפוס שהדפיס את ההזמנות. זאת, כי בית הדפוס השתמש בשיר הקצר גם בהזמנות שהדפיס עבור מתחתנים אחרים, ללא רשות היוצרת המקורית.

בית הדפוס טען להגנתו כי השיר הקצר רחוק מלהיות "יצירת מופת", וכי הוא נכתב ללא השקעה רבה, ולכן אינו עומד בדרישות החוק להגדרת "יצירה ספרותית" המוגנת בזכות יוצרים, וכי טיבו ואיכותו אינם יוצרים נכס רוחני בעל שווי המקנה ליוצרת זכויות כלכליות.

אולם, בפסק הדין נקבע כי העובדה שהושקע זמן קצר ביותר בחיבור השיר אינה שוללת לכשעצמה את זכותה של היוצרת המקורית ליהנות מהזכויות הכלכליות, הנגזרות מהיותה הבעלים הבלעדיים של זכויות היוצרים ביצירתה הספרותית.

הכלל המתבטא בהחלטת בית המשפט הוא שאין הכרח שהיצירה או התוכן יהיו בגדר "יצירת מופת" כדי לזכות בהגנת זכויות יוצרים. די במידה מינימלית של השקעה ויצירתיות מצד היוצר המקורי, כדי שיוכל להיכלל בהיכל ההגנה של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים - וכך ליהנות ממעמדו החוקי כבעל הנכס.

אמנם גישה זו עומדת בסתירה להנחת היסוד הכלכלית, לפיה על מנת להיות בעל נכס נדרשת מהבעלים השקעת משאבים רבים. אולם, בהקשר של נכסים רוחניים (מסוג תוכן המוגן בזכויות יוצרים), זוהי המציאות כיום.

יותר מזה, בית המשפט אף דחה את טענת בית הדפוס, לפיה הוא לא הפיק רווח ממשי מעצם השימוש בשיר. שכן, כאמור, ליצירות ותוכן העומדים בדרישות החוק להגנה על זכויות יוצרים יש שווי כלכלי מעצם קיומם, אף בטרם מימושם.

בעידן שבו כל אדם יכול להפיץ להמונים את התוכן המקורי שכתב, באמצעות פלטפורמות המאפשרות זאת בחינם, הפכנו כולנו, גם אם מבלי ידעתנו, לבעלי נכסים לא ממומשים.

תוכן המוגן בזכויות יוצרים הוא אחד מסוגי הנכסים הרוחניים שמוגדר בחוק זכויות יוצרים תשס"ח 2007. המחוקק הציב בחוק דרישות סף להגדרת יצירה מקורית, שהעומד בהן זוכה למעמד הנחשק של בעלים בלעדי של זכויות היוצרים בנכס הרוחני שיצר.

מעמד זה של בעל הנכס הרוחני מקנה ליוצר הראשוני את הזכות הבלעדית לעשות ביצירתו המקורית פעולות, כמו, לתת לאחרים את הזכות לפרסמו, להעתיקו, לעבד אותו, להקליטו, לתת אישור לביצועו הפומבי, לשדר אותו או להעמידו לרשות הציבור. הזכויות האלה הן בעלות ערך כלכלי השמור רק ליוצר המקורי.

כולנו בעלי נכסים רוחניים

אנו חיים בתקופה בה כמעט כולם מייצרים מדי יום, בקלות, תוכן המוגן בזכויות יוצרים ולפיכך בעל שווי. אולם למרות זאת, רבים אינם מודעים לדרישות הסף הנמוכות שמציב החוק, שיזכו אותם במעמד הנחשק של בעלי נכסים רוחניים המוגנים בזכויות יוצרים.

אי-מודעות זו עלולה למנוע רווח, בגלל שלנכסים אלה יש שווי, מעצם קיומם, עוד בהיותם "על הנייר" ובטרם מומשו כנכסים מניבים. ממש כפי שנכס נדל"ן הוא בעל ערך כלכלי אפילו לפני שבעליו מבצע פעולות למימושו - בעודו סגור, בטרם השבחתו, השכרתו או מכירתו.

דרישות הסף המינימליות שקבע המחוקק בחוק זכויות יוצרים להגדרת יצירה מקורית כמוגנת בזכויות יוצרים קובעות כי יש צורך להיכלל ברשימה של סוגי יצירות שמוכרות בחוק. אולם, הרשימה כללית ורחבה ביותר, עד שהיא כוללת כמעט את כל סוגי התכנים והיצירות הנוצרות בימינו.

הרשימה בחוק כוללת יצירה מקורית ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית, תקליט, יצירה אדריכלית ויצירה קולנועית. במסגרת "יצירה ספרותית" נכללות תוכנות מחשב, אפליקציות ל-iPhone, תוכנות למשחקי מחשב בדו-ממד ובתלת-ממד, תוכן באתרי אינטרנט, הרצאות, מאמרים, תוכניות עסקיות ומגוון רחב נוסף של תכנים מקוריים המועלים על הכתב.

כשכמעט כל סוגי התוכן והיצירות נכללים ברשימה שבחוק זכויות יוצרים, הפך חלק גדול מהציבור האנונימי - מבלי משים ומתוך חוסר ידיעה - לבעלי נכסים רוחניים פרי יצירתו המקורית, אותה יצר בהינף יד ובמעט מאוד השקעה.

בדור שבו כמעט כולם מייצרים יצירות ותכנים מקוריים מסוגים שונים, הפכנו לבעלי זכויות כלכליות הנגזרות מבעלותנו בנכסים אלה, גם אם היצירה נולדה בדקות ספורות של השקעה ואינה "יצירת מופת" מבחינת היצירתיות שבה.

את הזכויות האלה ניתן לממש כנכסים מניבים, בהיותן בעלות ערך כלכלי השמור רק ליוצר הראשוני. אלה הם הנכסים החמים של העידן החדש.

עו"ד עירית הכהן היא מומחית בדיני זכויות יוצרים