הכבוד האבוד של בארי לויט

לויט אמנם גדל והתחנך בארה"ב אך מהלכיו ב-3 השנים האחרונות מעידים על אופיו הישראלי

בארי לויט הגזים.

יו"ר תרו פרמצבטיקל, ומי שמזוהה יותר מכל עם חברת התרופות, הלך רחוק מדי, ובדרך איבד חלק ניכר מכבודו העצמי.

תזכורת קצרצרה. בשבוע שעבר קבע ביהמ"ש העליון כי סאן, החברה ההודית שאמורה הייתה לרכוש את תרו כבר לפני שלוש שנים, אינה מחויבת לבצע הצעת רכש מיוחדת (כטענת לויט, בעל השליטה בתרו), ולכן הסכם מכירת תרו לסאן, כפי שנחתם בין השתיים, צריך לצאת לפועל כפי שסוכם במקור. ביהמ"ש העליון גיבה בפסיקתו את ביהמ"ש המחוזי, וכך סלל את הדרך של תרו לזרועות סאן.

אך כנראה שבעיני לויט לפסיקת רשות השופטת בארץ אין הרבה משמעות. אחרת קשה לנו להסביר מדוע הוא אינו מרים ידיים, אלא מגייס את עו"ד דורי קלגסבלד לעזרתו ומתכנן לבקש דיון נוסף בפני ביהמ"ש לאחר שזה - בשתי ערכאות שונות - פסק שהוא טועה.

לויט גדל והתחנך בארה"ב, ועד היום הוא מתגורר בה, אך המהלכים בהם נקט במהלך שלוש השנים האחרונות מעידים יותר על אופיו הישראלי. לויט חתם על הסכם מכירת תרו ושנה לאחר מכן התחרט - כאילו אינו מכבד את הנייר שעליו חתם (עיינו ערך עסקת ילמולי ודלק נדל"ן).

"יש לראות בטענות המערערים, תרו והדירקטורים של החברה, משום חוסר תום לב", קבעו שופטי העליון בפסיקתם בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. "המערערים נהנו מההשקעה של סאן, ומכך שבאמצעות הזרמת הונה לתרו הצילה אותה מקריסה והביאה לשיקומה ולעלייה ניכרת של ערך מניותיה", נכתב בפסק הדין. "טענתם באשר לחובת סאן להציע הצעת רכש מיוחדת הועלתה רק עם התאוששות החברה", הוסיפו השופטים.

למען האמת, לא יכולנו לנסח זאת בצורה טובה יותר. לויט וחבריו לדירקטוריון תרו נהגו בחוסר תום לב, ניסו לסחוט מסאן תמורה גבוהה יותר, ולא עמדו במילה שנתנו לחברה ההודית. דיליפ שנגווי, יו"ר סאן, ציין בפני "גלובס" כי אינו פוסל הגשת תביעות אישיות נגד חברי הדירקטוריון של תרו, וכפי שזה נראה כרגע יש לו לא מעט לגיטימציה לעשות זאת.

לויט, יחד עם שאר חברי הדירקטוריון של תרו, הוכיח זילות תוצרת ישראל מהי, וטוב יעשו אם יאמצו את פסק הדין של העליון, וישימו סוף לסאגה שכלל לא אמורה הייתה להיכתב.