הספקולנטים קבעו: הריבית לא תעלה

אני די משוכנע שכוונת בנק ישראל היתה להעלות את הריבית הערב, אולם מה שקרה בשוק המט"ח בשבועיים האחרונים, אינו מותיר לפישר הרבה אפשרויות והוא ייאלץ כנראה לדחות את מועד ההעלאה הקרובה לפחות בחודש אחד.

ביום שישי בערב נסחר הצמד דולר/שקל בניו יורק סביב שער 3.665. אז נכון שהיחלשות הדולר כלפי השקל בשבועיים האחרונים נובעת בעיקר מהיחלשותו בעולם, אולם בנק ישראל, נאמן להתחייבותו למנוע הצמיחה של ישראל - הייצוא, הבחין שהתחזקות הדולר בעולם (שנעצרה לפני כשבועיים) פסחה על ישראל ואילו היחלשותו הגיעה לכאן במלוא כוחה.

מצב זה מביא את סל המטבעות האפקטיבי לרמה נמוכה (88 נקודות - נקודה וחצי מעל השפל שנקבע השנה ב-18/5 שהיה 86.5 נקודות) ואילו את הדולר לרמתו הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות.

פישר הכריז כמה פעמים כי הריבית תחזור בהדרגה לרמתה הנורמלית ואף החל בתהליך לפני מספר חודשים. אולם, וזו עיקר טענת מבקריו, בנק ישראל נטל על עצמו מספר משימות ויעדים שלעיתים נראה כי השגתן כרוכה בפעולות סותרות.

לשמירה על יעד האינפלציה ועל הצמיחה נוספה המשימה אותה נטל על עצמו בנק ישראל(בעל כורחו לטענתו ובהיעדר פעולות אינטנסיביות להגדלת היצע הדירות) והיא מניעת התפתחות בועת נדל"ן.

מחירי הנדל"ן לא הפסיקו לעלות ועל כן עד לפני שבועיים קלה היתה מלאכתם של האנליסטים המנסים לנחש מה יעשה הנגיד. הנגיד אמר שיעלה את הריבית "בהדרגה" ומשמעות הדבר - העלאה של רבע אחוז אחת לחודשיים. בחודש שעבר לא הועלתה הריבית ועל כן החודש תעלה. פשוט מאד, לא ?

אז זהו שלא.

הגורם היחיד שבגינו בנק ישראל רוצה להעלות ריבית הוא מה שמכונה "בועת הנדל"ן". אני האחרון שיגיד שאין בועה או שצריך לדחות את הטיפול בה, אולם איני סבור שהעלאה ברבע ואפילו בחצי אחוז תשנה את המצב.

העלאות הריבית כבר הפחיתו משמעותית את כדאיות רכישת דירות להשקעה ועל כן נרשמת האטה באפיק זה. מדד המחירים לצרכן מודד את השינוי במחיר שכר הדירה ומסורתית נחשבים חודשי אוגוסט וספטמבר לחודשי עליות שכן נחתמים בהם חוזים רבים לקראת תחילת שנת הלימודים הכללית והאקדמית.

גם אם תעלה הריבית באחוז, זה לא ישנה דבר וחצי דבר למחיר שכר הדירה. הנגיד אומנם רמז כי אם לא יטופל צד היצע בניסיון לבלום את עליית מחירי הדיור, הוא ייאלץ להשתמש בכלי הריבית אולם אני מניח שהוא ייבחן את הדברים במשך מספר חודשים בטרם יפעל. לגבי שאר רכיבי המדד אני מסכים לגמרי עם ניתוחו של רונן מנחם שפורסם במדור זה אתמול. במחיר מוצרי הבסיס אין אינפלציה בישראל, בחודשים האחרונים אף נרשמת בהם דפלציה.ירידת הדולר ומחיר הנפט אמורה לגרור ירידה נוספת במחיר הדלק שתשפיע על סעיף האנרגיה במדד ותוריד אותו.

מה שהונח על כף המאזניים מצידן השני הרבה יותר משמעותי: בנק ישראל הצליח לשמור על שער דולר סביר ליצוא - כמעט 3.8 בממוצע. ההתאוששות העולמית עם שער הדולר וצעדי התייעלות שנקטו יצואנים בעסקיהם, סייעו ליצוא הישראלי לשמור על מעמדו ולסייע לצמיחה.

בנק ישראל מודע לכך שירידה מתחת לשער 3.8, עשויה לפגוע קשות ביצואנים ובצמיחה, ושגם לצעדי ההתייעלות (פיטורים, קיצוצי שכר, סגירת קווים, מציאת שווקים חדשים וכיוצא באלה) יש גבול. המשך התחזקות השקל תקטין באופן משמעותי את רווחיות היצוא ותפגע בצמיחה, שחייבים אותה כיום בעיקר להכנסות שמביאות אינטל וטבע.

באוצר מבינים זאת היטב וקוראים היום לנגיד בנק ישראל להימנע מהעלאת הריבית.

עם יד על הלב אני מרגיש מאד לא נוח עם הדלפה לתקשורת של מה שנאמר בדלתיים סגורות באוצר.

אחרי ששר האוצר הגדיר את מערכת היחסים בין האוצר ובנק ישראל ובמיוחד בין קודקודיו כטובה, מן הראוי שידון בנושא החשוב ויביע את דעתו בפגישה סגורה עם ראשי בנק ישראל ולא ישתמש בתקשורת כמקור להפעלת לחץ פיזי מתון.

אם תעלה הריבית הפעם ובין אם לאו, אני סבור שאנו עומדים לפני מהלך אשר לו יהיו שותפים האוצר ובנק ישראל ומטרתו להחליש את השקל כנגד הדולר. אם הריבית תעלה, זה יקרה יותר מהר.

1. יוסי פרנק יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פיננס
2. Rika40@012.net.il
3. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
4. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.