אל דאגה, השקל ימשיך ויתחזק

אוגוסט הוא חודש בעייתי לעורכי מדורים כלכליים ולעיתונות הכלכלית בכלל. לא רק שכתבים רבים יוצאים לחופשה, אלא שגם העולם, לפחות החצי הצפוני שלו, מייצר פחות חדשות. ואולם, אוגוסט השנה היה שונה מהרגיל וחריג, וחדשות לא חסרו בו. את מקום ידיעות ימי הקיץ המסורתיות במדורי הכלכלה, תפסו חדשות ופרשנויות על מה שמכונה "צלילה כפולה", או חזרתו של המשק העולמי למיתון ואף למשבר.

חודש חלף, נתונים חדשים פורסמו, נביאי הזעם קצת התעייפו, ובשווקים הפיננסיים נרשמת תמונה הפוכה מזו של אוגוסט. אם אוגוסט היה חודש של ירידות בולטות במחירי המניות בעולם כולו, חודש של חולשה של האירו ובריחה אל הביטחון היחסי של הדולר, ובעיקר אל הזהב, הרי ספטמבר הסתיים בסך הכול בראלי בבורסות בעולם כולו ועם דולר שנופל במהירות, בעולם כולו וגם בישראל.

העולם נוכח לדעת שאמנם המצב של המשק הגלובלי עדיין רעוע, אך משבר מחודש לא יהיה בקרוב, וגם צלילה למיתון חוזר לא נראית סבירה. ארה"ב נמצאת בתוואי צמיחה שנתית נמוכה מ-3%, לא מספיק כדי להביא לירידה באבטלה, אך לא ממש תנאים של מיתון. אירופה מגלה סימני התאוששות, עם עלייה במדד האמון של הסקטור העסקי הגרמני והתרחבות בפעילות בבריטניה.

אלא שלצד הנתונים החיוביים יש גם סימנים אחרים. קרבות התקציב רחוקים מלהסתיים באירופה, ומספר הבנקים השרויים בצרות בארה"ב הגיע בספטמבר לשיא חדש. לכן, לאמיתו של דבר, איש אינו יודע אם ההתאוששות קורסת, או שמא המגמה היא של צמיחה עם נסיגות קצרות טווח.

למרות הבלבול, מי שמשקיע כסף צריך להחליט מה לעשות בו , וכרגע ההימור נוטה לצד האופטימי יותר. בחודש שעבר הספיקה הודעה רשמית על התרחבות גדולה מהצפוי בהוצאות של המגזר העסקי האזרחי בארה"ב כדי לשלוח את השווקים לעליות, למרות נתונים מאכזבים בשוק הדיור ובשוק העבודה.

ברננקי לא סייע לדולר

יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, הודה בחודש שעבר כי ההתאוששות במשק האמריקני איטית מהצפוי, וגם האבטלה נותרה ברמה קרובה ל-10% (ראו ידיעה נפרדת בעמ' 4). ברננקי גם הודיע כי ימשיך במדיניות מרחיבה, גם אם הריבית בארה"ב כמעט אפסית. ההצהרה הזו לא ממש סייעה לדולר להתאושש.

מה שמונע מהמטבע האמריקני לאבד מערכו במהירות גדולה יותר היא העובדה שכללי המשחק בשוק המט"ח השתנו: בנקים מרכזיים לא מסתירים שהם יתערבו אם יראו לנכון למנוע פגיעה במגזר העסקי. בעניין זה, הבנק המרכזי של יפן אינו שונה מבנק ישראל.

שחקני המט"ח מכירים את הכללים

למעשה, השחקנים בשוק המט"ח המקומי כבר מכירים את כללי המשחק החדשים שהנהיג הבנק המרכזי, ובהתאם לכך מקבלים החלטות. בנק ישראל לא יתערב כדי למנוע התחזקות של השקל, כל זמן שהדבר תואם את התמונה המאקרו-כלכלית. לעומת זאת, הבנק יתערב אם יגיע למסקנה שייסוף השקל חורג ממה שגורמי המאקרו מחייבים. אלא שתמונת המאקרו ממשיכה להצביע על התחזקות לאורך זמן של המטבע הישראלי.

כדי להבין את הכוחות הפועלים במשק, ובשווקים הפיננסיים, רצוי להביט בנתוני בנק ישראל על התרחבות אמצעי התשלום במשק. בשנה שהסתיימה באוגוסט גדלה כמות הכסף בשיעור זעיר של 1.4%, הרבה מתחת להתרחבות התוצר. במילים אחרות, בנק ישראל מנהל זה חודשים מדיניות מוניטארית מצמצמת, והריבית במשק תגיע עד סוף השנה לרמה של לפחות 2% בשנה (החלטת הריבית לחודש אוקטובר תתקבל מחר), זאת כאשר המדיניות הפיסקלית אינה מרחיבה, ושואפת לצמצם במהירות את הגירעון בתקציב.

פישר יכול להרשות לעצמו לנהל מדיניות מרסנת בגלל צמיחה בשיעור שנתי של כ-4% המאפיינת את המשק הישראלי, כאשר, במקביל, שיעור החיסכון ממשיך להיות בין הגבוהים בין מדינות ה-OECD, כ-10% מההכנסה הפנויה. פישר גם יכול להיות רגוע בכל הקשור למאזן התשלומים, שכן החשבון השוטף ממשיך להניב עודפים. אם מסכמים את כל הנתונים האלה, התמונה ברורה מאוד, לפחות בכל הקשור לשער החליפין. התחזקות של השקל תהיה, אך בנק ישראל מקווה ודורש שזו תהיה התחזקות "מסודרת", בלי תנועות חריגות של שער החליפין. אלה הם הכללים, ובינתיים הבנק הוא הקובע.