GE מצטרפת לפאזל של בטר פלייס

בהסכם שיתוף הפעולה בין "בטר פלייס" ל-GE, שעליו הוכרז בשבוע שעבר, יש יותר ממה שנראה לעין. הוא מרמז על חזרה אפשרית של GE קפיטל לשוק הליסינג הישראלי, על העלאת הילוך בפרויקט הרכב הסיני של החברה לישראל ועל פוטנציאל ל"אקזיט" נאה של המשקיעים בבטר פלייס.

ניסיון להבין את התמונה הכוללת של פרויקט הרכב החשמלי של "בטר פלייס" מזכיר הרכבת פאזל בן מאות חלקים, שפזורים וחבויים על פני ארבע יבשות ובעוד כמה איים.

החברה עצמה לא מסייעת במיוחד לעוסקים במשימה; מצד אחד, היא מפעילה קמפיין יחסי ציבור גלובלי רציני, שמכסה באפקטיביות את כל התקשורת המודפסת, המשודרת והאלקטרונית בעולם. מצד שני, היא נוטה לסגת לאלמוניות כאשר מפנים אליה שאלות עסקיות ספציפיות והתשובה הנפוצה שלה היא "אנחנו חברה פרטית שלא מחויבת בדיווח".

שיתוף הפעולה האסטרטגי עם קבוצת ג'נרל אלקטריק (GE), שעליו הכריזה החברה בערב החג בשבוע שעבר, הוא דוגמה טיפוסית למהלך עסקי ארוך טווח של בטר פלייס, שרב בו הנסתר על הגלוי.

עמדות ההטענה: חיבור עסקי "ירוק"

ברובד הגלוי מדובר בחיבור עסקי מתבקש, שמהווה הישג רציני עבור בטר פלייס. "ג'נרל אלקטריק" הוא שם שפותח הרבה דלתות בעולם העסקים הבינלאומי. הכנסת השם הזה לרשימת השותפויות האסטרטגיות שלה עתידה לסייע לחברה הצעירה להשיג דריסת רגל עסקית ופוליטית בשוקי מפתח בעולם ובמיוחד בשוק האמריקני.

בחיבור יש היגיון ברור גם מנקודת המבט של GE, שמחזיקה בבעלותה חטיבת אנרגיה אלטרנטיבית ומשקיעה כיום מיליארדי דולרים בחברות ובפרויקטים "ירוקים" ברחבי העולם - החל בהפקת אנרגיה טרמית וסולארית וכלה בסוללות לרכב (ולזה עוד נחזור). בין השאר, GE מריצה בשנתיים האחרונות "פרויקט דגל" מתוקשר בתחום עמדות הטעינה לרכב חשמלי והיברידי-נטען, שנושא את השם "WATTSTATION".

המיזם הושק רשמית הקיץ ו"בטר פלייס" יכולה להשתלב בו היטב הן כלקוחה פוטנציאלית לרכישה של מאות אלפי יחידות טעינה והן כשותפה למו"פ, שמחזיקה בפטנטים בתחום וצברה עד היום הרבה ניסיון מעשי עם עמדות כאלה.

שיתוף הפעולה עם שחקן כבד כמו GE בתחום הטעינה גם יכול להעניק תנופה רצינית למאמצים של "בטר פלייס" לגבש תקן טעינה בינלאומי אחיד ומשותף לרכב, שסביבו תתכנס תעשיית הרכב הבינלאומית. גיבוש תקן כזה יעניק יתרון תחרותי לא מבוטל ל"בטר פלייס" וייאלץ את המתחרים ליישר איתה קו.

קאמבק לשוק הישראלי?

מבחינת השוק הישראלי, הסוגיה המעניינת ביותר בטווח הקצר היא דווקא סוגיית המימון לסוללות הרכב החשמלי, שהוזכרה בהודעה הרשמית על שיתוף הפעולה.

את ה"פיילוט" למימון הסוללות אמורה לבצע חטיבת המימון "GE קפיטל", שהיא אחת השחקניות הגדולות בשוק המימון הבינלאומי.

החברה אמנם ספגה מהלומה לא קטנה במשבר האשראי של 2008, אבל היא עדיין מחזיקה בתיקי נכסים בשווי עשרות מיליארדי דולרים. לפיכך, מימון בהיקף משוער של כ-80 עד 100 מיליון דולר לרכישה והחכרה של כעשרת אלפים סוללות ליתיום לרכב בישראל ובדנמרק הוא "כסף קטן" מבחינתה.

השם "GE קפיטל" צלצל לנו צלצול מוכר. כשבדקנו מתי היתה הפעם האחרונה שבה GE קפיטל פעלה רשמית בישראל, גילינו שלחברה יש קרדיט כמקימה של ענף הליסינג התפעולי לרכב במתכונתו המודרנית, לא פחות.

בשנת 1998, כאשר הליסינג היחיד לרכב שהיה מוכר בישראל היה ליסינג מימוני, נכנסה GE קפיטל כשותפה-מקימה (26%) עם דסק"ש בחברת הליסינג הצעירה דאז "אלבר", חלוצת הליסינג התפעולי. השותפות הזו החזיקה עד שנת 2000, עת GE מכרה את חלקה בנזיד עדשים (בהשוואה לשוויו כמה שנים מאוחר יותר) ויצאה מהפעילות הרשמית בענף.

האם "פיילוט" המימון החדש לסוללות של "בטר פלייס" מסמן את חזרתה של GE קפיטל לשוק הליסינג התפעולי בישראל "בדלת האחורית"? לא הצלחנו לקבל על כך תשובה ברורה. אבל אין ספק, ש"בטר פלייס" תוכל להיעזר בשותף חיצוני כזה בשלב הראשון והרגיש של החדירה לשוק הישראלי, שאמור להתחיל בשנה הבאה.

רובם המוחלט של כ-100 ציי הרכב הישראליים, שחתמו עד כה על הסכם עקרוני לבחינה של הטמעת הרכב החשמלי של "בטר פלייס", הם כיום לקוחות של אחת מחברות הליסינג הגדולות. בהנחה שהציים הללו לא יוותרו באופן קולקטיבי על שיטת הליסינג התפעולי, תצטרך "בטר פלייס" לבחור באחת משתי דרכים: לשתף פעולה עם חברות הליסינג המקומיות או להקים אופרציה משלה.

עד כמה שניתן לשפוט, הדרך הראשונה לא נתקלת כרגע בתגובות נלהבות במיוחד מצד השחקנים המקומיים, לפחות עד שיוצגו פתרונות לבעיות סוגיות עסקיות כבדות משקל כמו "ערך הגרט" - כלומר מה יקרה לרכב המשומש בתום תקופת הליסינג.

בתחקיר שפרסמה החודש סוכנות הידיעות רויטרס על המודל של "בטר פלייס", נכתב כי "השחקנים הגדולים בשוק הליסינג, ובתוכם שניים מציי הליסינג הגדולים בישראל (הכוונה לניו קופל ואלדן), אימצו גישה של 'נחכה ונראה' ביחס לניסוי של בטר פלייס".

מנכ"ל חברת הליסינג אלדן אף מצוטט בתחקיר באומרו ש"אנחנו נמצאים במגעים קרובים עם בטר פלייס אבל לא נחתום עמה, עד שיגיעו כלי רכב מונעים בחשמל והתשתית תונח במקומה. כאשר זה יקרה נעריך את איכותה ונשקול בחיוב מערכת יחסים עם החברה".

גם אם המגעים בין שתי החברות לא יביאו להכנסת GE קפיטל כשותפה בחברת ליסינג ישראלית חדשה - אולי על-פי המתכונת שבה נכנסה חטיבת המימון "דביס" של דיימלר-קרייזלר לפעילות בישראל בשיתוף עם כלמוביל - מדובר ללא ספק באיום אפקטיבי, שימריץ את שיתוף הפעולה מצד השחקנים הקיימים.

הסוללות: סין נכנסת לתמונה

שיתוף הפעולה של בטר פלייס ו-GE גם מותח קו חיבור מרתק בין ישראל, ארה"ב וסין. מדובר ביצרנית הסוללות האמריקניתA123 סיסטמס, שלכל הצדדים יש בה נגיעה.

חטיבת האנרגיה האלטרנטיבית של GE היא אחת המשקיעות המרכזיות (כ-10%) בחברת A123, שמחזיקה בפטנטים ובמפעלים לייצור לסוללות ליתיום מתוחכמות לרכב חשמלי. רק באפריל אשתקד היא השקיעה ב-A123 סכום של 70 מיליון דולר.

משקיעה אחרת ב-A123, בהיקף קטן יותר, היא לא אחרת מאשר החברה לישראל של משפחת עופר, שהיא גם בעלת המניות הגדולה ביותר (30%) ב"בטר פלייס".

ללא קשר מוצהר ל"בטר פלייס" עתידה החברה לישראל להשקיע עד שנת 2013 מאות מיליוני דולרים בפרויקט ייצור הרכב "צ'רי קוואנטום" בסין, שיתמקד בייצור ובפיתוח של רכב חשמלי באיכות גבוהה, בדגש על יצוא לאירופה ולארה"ב.

החודש הונחה אבן הפינה למפעל החדש של הפרויקט בעיר צ'אנגשו, שאמור לייצר כ-150 אלף מכוניות בשנה החל מ-2012. העיתונות הסינית מציינת שהספקית העיקרית של הסוללות לפרויקט תהיה לא אחרת מאשר A123 האמריקנית.

בנפרד מאותו מיזם מפתחת צ'רי עצמה, בשיתוף "בטר פלייס", כלי רכב חשמליים המיועדים לשיווק בסין תחת שמה. גם כאן מוזכרת A123 בתור ספקית הסוללות.

האם מדובר בצירוף מקרים, או שמדובר בתוכנית מורכבת לשיתוף פעולה בינלאומי בין ספקים, מפתחים, לקוחות לעתיד ויזמים, שעתידה למנף את החדירה של "בטר פלייס" ושל החברה לישראל לסין, שהיא החזית העסקית המבטיחה ביותר בעולם הרכב החשמלי?

לא ברור. אבל בהחלט אפשר להמר שהשותפות עם GE עשויה להתפתח בעתיד להשקעת הון ישירה של GE ב"בטר פלייס", על-פי המתכונת שבה נוטה התאגיד האמריקני לפעול במקרים כאלה. אם וכאשר זה יקרה, הדבר עשוי להעניק "אקזיט" נאה ביותר למחזיקי המניות הנוכחיים בחברה, עוד בטרם תרשום בטר פלייס אפילו דולר אחד בשורת ההכנסות.