מיסוי הבכירים פוגע בשוויון

אין ממש הצדקה מבוססת למהלך הטלת מס גבוה במיוחד דווקא על מגזר מסוים במשק

לוועדת השרים בראשותו של פרופ' יעקב נאמן היושבת על מדוכת שכר הבכירים זה מספר חודשים, הוגש בשבוע החולף נייר עמדה של משרד המשפטים, שלפיו מוצע להילחם בתופעת השכר המופרז של בכירים בחברות הציבוריות בדרך של מיסוי.

אך פתרון המיסוי מחטיא את המטרה, אינו יעיל ופוגע בעיקרון השוויון העומד בבסיס חוקי המס. התערבות מערכת המס יכולה להתקיים במקרה כזה בשתי דרכים: אחת - הטלת מס גבוה ובלתי שוויוני על הכנסת הבכירים מעבר לסף מסוים; והשנייה - אי-הכרה לצורכי מס של הסכומים העולים על תקרה מסוימת.

יש להטיל ספק ביעילות שיטות אלה היוצרות קשיי ביצוע רבים, ואכן בשנים האחרונות הביעו ראשי מערכת המסים את התנגדותם לדרך זו של מלחמה בשכר הגבוה של הבכירים בחברות הציבוריות. נוסיף כי תמיד יימצאו חלופות שיהא בהן כדי להתגבר על גזירת המס, וגם מסיבה זו גישה אינה יעילה.

פגיעה בבעלי המניות

כל המצוי במשא-ומתן עם עובדים בכירים מודע לחישוב נטו שעושה העובד לגבי שכרו. אותו מעניין מה הסכום שבו יזוכה חשבונו בבנק, ואם הנטו יפחת, הוא ידרוש לקבל את הסכום בחישוב נטו תוך הגדלת הסכום ברוטו. ככול שיגדל שיעור מס, כן יגדל בצדו הברוטו, ומי שיישא בנטל הם בעלי המניות.

דין דומה יחול במקרה אי-הכרה בהוצאות. קופת החברה תדולל עקב הוצאות בלתי מוכרות, ועמה הפגיעות בכספים הפנויים להשקעות חדשות ובבעלי המניות. האבסורד הוא כי אותם בעלי מניות שעליהם מבקשים להגן מפני השכר המופרז, ישלמו בסופו של דבר את המחיר.

בנוסף להיבטים הפרקטיים מתעוררת שאלת ההצדקה להטלת מס גבוה במיוחד על מגזר מסוים במשק. הטלת מס מיוחד רק על קבוצה ספציפית יוצרת אפליה ופוגעת בזכויות חוקתיות לשוויון ובזכויות לקניין הפרטי ולחופש העיסוק.

לפני מספר שנים נזדמן לבית המשפט העליון לבחון נושאים אלה בעתירה שהוגשה לבג"ץ, כאשר בעקבות חוק הרפורמה של 2003 הוטל מס מוקטן על רווחי הון בבורסה. נטען כי האפליה בין מס מוקטן על רווחי הבורסה לעומת הרווח מעבודה פוגעת בעיקרון השוויון.

כישלון במבחן החוק

בית המשפט העליון, מפי נשיאו אהרון ברק, ניתח לעומקן את ההשלכות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק על המס המפלה, וקבע כי חוק מס אכן עשוי לפגוע בחופש העיסוק, "זאת הן לעניין חוק המטיל מס על כניסה למקצוע פלוני והן לעניין חוק המטיל מס על עיסוק באותו מקצוע, והן משום שהוא פוגע בחופש התחרות הנגזר מחופש העיסוק".

בנוסף, הטלת מס חייבת להיבחן גם בהיבט הפגיעה בזכות הקניין המוקנית לקניינו של אדם על-פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פגיעה בלתי שוויונית בקבוצה מסוימת או בסוג הכנסה מסוים לא תעמוד במבחן החוק.

בית המשפט העליון בחן את התפיסה כי שוויון במיסוי משמעו מיסוי שווה לבעלי יכולת שווה, ולכן הפער בין יחיד המפיק הכנסה מעבודה ובין יחיד שמפיק הכנסות מהון ומרווחי הון פוגע בעיקרון השוויון.

אם כך הם פני הדברים מדוע לא נפסל החוק המפלה? בית המשפט בחן את המקרה שהובא בפניו לאור פיסקת ההגבלה המופיעה בחוקים האמורים והמאפשרת פגיעה בהם, אם הם נעשו "לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש".

בניגוד להבטחות

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי התכלית הראויה של המס המיוחד על רווחי הון בבורסה, היא שמירה על התחרות של ישראל על השקעות בינלאומיות ושמירה על הבורסה ואי-פגיעה בה, כי השקעות בבורסה רצויות למשק, וכי המס המוקטן יגביר את ההשקעות בבורסה. הוא הדין באשר למבחן "שאינו עולה על הנדרש", כי בדרך זו של מס מוקטן על הבורסה אמצעי זה פוגע בצורה הפחותה ביותר בהשוואה לאמצעים אחרים המגשימים את התכלית.

הפגיעה בשוויון בולטת במקרה של מיסוי הבכירים, וספק אם עיקרון המידתיות והתכלית הראויה יעמדו למחוקק במקרה שיוטל מס מיוחד על מגזר מסוים. הפתרון הטבעי יהיה, אולי, הטלת מס על מכלול הנישומים במשק בעלי הכנסות גבוהות, כולל אנשי היי-טק, אך הדבר יעמוד בניגוד להבטחות ראש הממשלה ולמדיניות המס שהממשלה חרתה על דגלה.

לוועדה הוצעו שורה ארוכה של פתרונות, שרובן עדיפות על פני ניצול מערכת המס לביצוע משימה שאינה לפי מידתה ועומדת בסתירה למדיניות מסים נאורה.

הכותב היה חבר בוועדת רבינוביץ' (2003) שהמליצה על המס המיוחד על רווחי הון בורסה

צרו איתנו קשר *5988