הפיצוצייה של יצחק תשובה

ישראל מצ'פרת את חברות הדלק ב"עבודה מועדפת", והן מצידן מנצלות את העובדים

השבוע נודע לי כי חיילים משוחררים שעבדו בחנויות הנוחות "מנטה" של חברת דלק התבקשו להוציא מכיסם מאות שקלים בגין חוסרים לכאורה בקופה. שלא כמו בחברות דלק אחרות, שגם בהן תופעת הקנסות רווחת, הפעם מתברר כי הקנסות לא השתקפו בתלושי המשכורת של העובדים, ואלה נאלצו להחזיר כסף במזומן באופן רטרואקטיבי.

מה שבעיקר מקומם בסיפור הזה הוא התגובה של חברת דלק ישראל, שמסרה בנונשלנטיות: "למוכרנים בסניפי מנטה אחריות מלאה ובלעדית, הן על מלאי הסחורה והן על קופת הסניף בזמן המשמרת. במקרה של חוסרים במלאי או בכסף, על המוכרנים לשאת באחריות ובתשלום עבורם. מדובר על נוהל מקובל ולגיטימי בעולם הקמעונאות".

ובכן, איך נאמר זאת בעדינות, האמירה של חברת דלק ישראל לא מדויקת. אמנם בענף הזה מקובל להטיל קנסות בגין חוסרים, אבל בשום אופן לא מקובל לדרוש כסף מזומן אחרי שהמשכורת כבר ניתנה. בעולם הקמעונאות מקובל גם להחזיק בצמוד לקופה מכשיר או טוש מיוחד שבודק שטרות מזויפים, אבל במקרה של מנטה לא היה לא מכשיר ולא טוש. "צריך להסתכל על השטר ולבדוק אם רואים איש מאחורה", הסבירה לי מלי אור, צעירה שנאלצה להוציא מכיסה 600 שקל בגלל מחסור בקופה.

"אם לא זיהית שזה כסף מזויף, זו בעיה שלך ואתה נדרש להשלים את החוסר", היא מוסיפה. לדבריה, מהר מאוד התברר לה שיש שורה ארוכה של עובדים שנאלצו לשלם כמוה קנסות במזומן, ולכן תחלופת העובדים במקום היתה גבוהה באופן קיצוני. מלי פנתה בעניין אל עמותת "קו לעובד" בראשות חנה זוהר, שפנתה מצידה במכתב אזהרה חריף למנהלי החברה.

האינטרס של המנהל

הדרישה של חברת דלק, לפיה המוכרנים יישאו באחריות לכסף, נראית לגיטימית מאוד לכאורה. אחרת, הכסף בקופה יהיה להפקר. מצד שני, איפה האחריות של החברה עצמה? אותה מלי אור שהתבקשה להוציא מכיסה 600 שקל, טוענת כי באחד המקרים היא ספרה שלוש פעמים שבכל אחת מהמעטפות שהוכנסו לקופה היו 1,000 שקל, אבל מנהל התחנה בגבעת זאב אמר לה יום לאחר המשמרת שלה שבאחת המעטפות הוא מצא רק 900 שקל.

איפה האחריות של החברה להוכיח שמלי אור היא זו שטעתה בספירה, ולא מנהל התחנה? הרי ידוע שמנהלי התחנות נדרשים גם הם לשלם סכום מסוים על חוסרים מדי חודש או רבעון, אז לא יהיה זה מופרך לחשוב שלמנהל תחנה יהיה אינטרס לגלגל חלק מהחוסרים על העובדים שלו.

בכלל, האם לא ראוי שחברת דלק שמגלגלת מאות מיליוני שקלים תמצא שיטה ראויה יותר לחנך את העובדים שלה לאחריות פיננסית? אפשר למשל לתמרץ אותם על היעדר בחוסרים, או לבצע ספירת כספים בנוכחות המנהל בסיום כל משמרת. אבל כמו שאמרו בחברת דלק - לא הם המציאו את השיטה. זה לא הופך את זה לבסדר, זה רק מרגיז יותר.

אריאלה סיסו, יו"ר ועד העובדים של שופרסל, מספרת כי גם אצלה ברשת מנכים כספים לקופאיות בגין חוסרים. בשופרסל הואילו בטובם להתעלם מחוסר של עד 30 שקל בחודש, ולפרוס לתשלומים במקרה של חוסר גדול. "אני דרשתי שיבדקו באופן פרטני כל מקרה, ולפעמים גם מוותרים לקופאית", היא מציינת. מה קורה בבנקים? שם ספירת הכסף נעשית באמצעות מכשיר מיוחד, ובכל מקרה עובדי הבנק פטורים מהשלמת חוסרים. אלה שמועסקים באמצעות חברות כוח אדם, לעומת זאת, אינם פטורים.

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, הגיע אתמול (ג') לכנסת כחלק מהמאבק שלו נגד העלאת תמלוגי הגז. בזמן שהוא מנהל קרב על עשרות מיליוני שקלים, מנהלי התחנות שלו עסוקים בקיזוז משכורות המינימום של העובדים. כנראה ככה זה אצל עשירים: גם השקל האחרון קובע.

המשאב האנושי

את הסטנדרטים האלה ספק אם מישהו יצליח לשנות, אבל מדוע המדינה צריכה לצ'פר את חברות הדלק ולהעניק להן במתנה חיילים משוחררים ללא שום כושר מיקוח על תנאי העסקתם? אלה מגיעים אל תחנות הדלק כדי לקבל מענק בגובה כ-8,000 שקל, בגין מה שמכונה "עבודה מועדפת".

כן, מתברר שהמדינה מתגמלת את הקבוצות החזקות במשק, לא רק באוצרות טבע עבור נזיד עדשים ובמיסוי עלוב, אלא גם במשאב החשוב מכל - המשאב האנושי. המענק ניתן גם אם העובד מועסק בחנויות הנוחות של החברה, ולא כמתדלק.

חייל משוחרר לא יכול לקבל מענק אם הוא עובד בסתם פיצוצייה, אבל ב"פיצוצייה" של יצחק תשובה, צדיק בינו, דוד עזריאלי או דודי ויסמן, יקבל גם יקבל. תחשבו על זה.