תופעה: מניות קטנות מזנקות ללא סיבה - ורק אחר-כך יוצא דיווח

בחדרי המסחר של בתי ההשקעות טוענים כי התרחבות תופעת השימוש במידע פנים נובעת מהרתעה לא אפקטיבית וענישה רכה

חמש ורבע לפנות בוקר, שעה בה מרבית המשקיעים רק חולמים על הרווחים שירשמו ביום המסחר הקרוב, זו השעה בה החליטו מנהלי השלד הבורסאי משאבי טבע לדווח לבורסה על כך שהחברה בוחנת אפשרות לרכוש מידי בעל השליטה, רועי סבג, זכויות במכרות זהב בארה"ב.

ביום המסחר שקדם לדיווח של משאבי טבע היו מספר משקיעים שכבר הפכו את החלומות למציאות: מניית החברה זינקה ב-64%, תוך שהיא מרכזת מחזור מסחר חריג של 3 מיליון שקל - לעומת ממוצע של עשרות אלפי שקלים בודדים ביום רגיל.

העלייה והמחזור החריגים שרשמה מניית משאבי טבע הם רק קצה קרחון של מה שנראה כגל הולך ומתגבר, במסגרתו מציגות מניות קטנות בבורסה המקומית זינוקי ערך עצומים של עשרות ומאות אחוזים, תוך שהן מרכזות מחזורי מסחר ערים טרם דיווח מהותי אודות עסקיהן.

עדכון לילי נוסף הגיע השבוע מכיוונה של חברת אורעד חי השקעות . באחת וחצי אחר חצות ביום שלישי דיווחה החברה של יששכר דניאל על משא-ומתן אותו היא מנהלת להכנסת פעילות הנדל"ן באירופה של אלעד תשובה (גיסו של דניאל ובנו של הטייקון) לתוכה.

בין מחזיקי המניות של אורעד חי היו כבר מי שהספיקו לחגוג עד אז זינוק של יותר מ-200% שהציגה המניה במהלך 3 ימי מסחר שקדמו לדיווח. גם את קפיצת הערך המרשימה של אורעד חי ליוו מחזורי מסחר של מיליוני שקלים, הגדולים בהרבה מהרגיל.

מסחר רדום בשגרה

זינוקי ערך שכאלה קודם לפרסום דיווח מהותי הם עניין המוכר בשוק ההון המקומי לא מאתמול. אבל לצערם של המשקיעים מן השורה, דוגמאות כמו אלה שהזכרנו הופכת לנפוצות יותר ויותר, ובתקופה האחרונה נראה שאפשר לדבר על תופעה שכמעט ואין שבוע מסחר שבו היא לא מתקיימת.

מרבית המניות המזנקות, אגב, הן של חברות בעלות היקפי פעילות קטנים יחסית, או ללא פעילות כלל (שלדים בורסאיים). בשגרה, המסחר במניות הקטנות הללו - שבמרבית המקרים אינן נכללות במדדי הבורסה - רדום ואיננו עולה על עשרות עד מאות אלפי שקלים ביום.

"צריך לטפל בזה מבחינת אכיפה"

רשות ניירות ערך איננה אדישה לתופעה. בשבועיים האחרונים דיווחו החברות ספן ואיזי אנרגיה כי חוקרי הרשות הגיעו למשרדיהן, ערכו חיפוש ולקחו מסמכים (זאת לאחר שמניות השתיים ריכזו עניין מיוחד על רקע כוונתן להיכנס לתחום חיפושי הגז והנפט). על-פי ההערכות, חקירות אלה נעשו בחשד לשימוש במידע פנים בשתי החברות, לאחר הזינוקים יוצאי הדופן שרשמו מניותיהן, שחלק ניכר מהם התרחש לפני שהשתיים עדכנו על כוונתן להיכנס לפעילות בתחום האנרגיה.

עם זאת, ל"גלובס" נודע כי בחלק מחדרי המסחר עולות בזמן האחרון טענות לגבי התרחבותה של התופעה. הטענה שעולה שם נוגעת לאוזלת-יד של רשות ניירות ערך בכל הנוגע לטיפול במקרים מסוג זה. לפי חלק מהסוחרים, שימוש במידע פנים במסחר הולך והופך לעניין שבשגרה, בשל הרתעה לא אפקטיבית וענישה רכה.

"פרצה קוראת לגנב", אמר היום (ה') ל"גלובס" אחד מהמנהלים בחדרי המסחר. "במקום שבמקרה בו נרשמת תנועה חריגה במניה הרשות תפנה לחבר הבורסה שביצע עסקאות במניה, תבדוק מי ביצע אותה ותחקור אותו, היא לא מגיבה. לכן לאותם סוחרים קטנים יש לגיטימציה לבצע מהלכים מסוג זה".

"במקרים האלה אין דיווחים של בעלי עניין הרוכשים מניות, מי שקונה אלה ספקולנטים הסוחרים בנייר, משקיעים פרטיים שמגלגלים את הכסף", אומר נתי נתן, מנהל תחום עשיית שוק בבית ההשקעות IBI. "אין ספק שמבחינת האכיפה צריך לטפל בזה. הפחד הגדול ביותר הוא שבסופו של דבר הציבור הוא זה שנכנס בשלב מאוחר יותר לאותן עסקאות, ואחר-כך מפסיד כסף".

"התופעה מעלה תהיות רבות"

"התופעה בה ניירות ערך עולים בצורה חדה לפני פרסום המידע לציבור מעלה תהיות רבות", מסכים ירון גולדברגר, מנהל תחום עשיית שוק בכלל פיננסים. "כעושי שוק אנו פועלים על מנת לספק נזילות לניירות ערך בכל תנאי שוק. במצבים מסוימים יוצא שאנו מספקים נזילות למישהו שייתכן שמחזיק במידע אשר אינו ידוע לנו או לכלל המשקיעים.

"ברור שהדבר אינו פשוט ומקשה מאוד על פעילות עשיית השוק. למרות הקושי הכרוך בכך, אנו ממשיכים לספק עשיית שוק ברמה הגבוהה ביותר גם לניירות ערך בהם מתרחשת התופעה. אנו מקווים כי רשות ניירות ערך תצליח לשרש את התופעה של שימוש במידע שאינו זמין לכלל המשקיעים".

הרשות נתונה רק עד דצמבר: מחכים לבית המשפט הכלכלי ולחקיקה

מסחר על סמך מידע פנים מהווה את אחת הבעיות החמורות עמה צריכה להתמודד רשות ניירות ערך באופן שוטף. מערכת ה-BI, מערכת טכנולוגית חדשה שפותחה על-ידי הרשות ונכנסה לפעולה השנה, מאפשרת לה היום לאסוף ולהצליב נתונים הקשורים למסחר בקצב מהיר יותר, ועל-ידי כך לזהות מוקדם יותר חשדות למסחר על סמך מידע פנים.

"המערכת נותנת למשתמש אפשרות לייצר כל דו"ח וחיתוך שהיא רוצה על פעולות חריגות", הסביר לפני מספר חודשים פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך. "המערכת מאתרת פעולות חריגות באמצעות אלגוריתמים שנבנו על בסיס מידע הקיים ברשות כ-20 שנה. היא יכולה לגלות שימוש במידע פנים וגם מעשי תרמית מורכבים יותר, כמו קרן נאמנות שמחלצת צד ג' מהחזקה במניות שהורצו". גושן הוסיף כי יכולת הרשות להגיע לכל שחקן השתפרה דרמטית.

בחודש האחרון אכן הראתה רשות ניירות ערך את היכולות שלה במקרים של מניות ספן ואיזי אנרגיה, שעל רקע ה'הייפ' במשק האנרגיה זינקו בשיעורים חדים, עוד בטרם דיווחו על הסכמים מהותיים בתחום. יומיים-שלושה לאחר הדיווחים חוקרי הרשות כבר ביקרו במשרדי החברות, אך עד שיגיעו שם למסקנות האם החשדות כלפי החברות יהפכו גם לאישומים, ששומרים ברשות על חשאיות מוחלטת בנושא.

גם בפרקליטות, שעד לפני מספר שנים עיכבה תיקים שהגיעו אליה לאחר חקירת הרשות, חל תהליך של התייעלות, והתגובה המשולבת של רשות ניירות ערך ושל הפרקליטות נחשבת למהירה במיוחד.

המכשול האחרון שעומד אם כן בפני ההרתעה הוא בתי המשפט, שעד היום פסקו במקרים כאלה עונשים קלים יחסית והתמהמהו בטיפול בתיקים, מה שגרם לאובדן של גורם ההרתעה.

אבל גם לכך צפויים לבוא בשנה הקרובה שני פתרונות. הראשון הוא בית המשפט הכלכלי, שיחל לפעול בדצמבר הקרוב, ויעסוק בבלעדיות גם במקרים של מסחר על סמך מידע פנים.

לצדו צפויה לקבל רשות ניירות ערך את האפשרות לנהל חלק מהתיקים, הקלים יותר, בדרך של אכיפה מינהלית. הנושא נמצא כרגע בחקיקה ונדרש לעבור בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, לאחר שאושר בשתי קריאות קודמות ובוועדת הכספים.

במסלול המינהלי תוכל הרשות להטיל קנסות על פעילים, להשעות אותם מהשוק ואף ליטול מהם את הרישיונות לעסוק בתחום. יכולות אלה צפויות לסייע לה להחזיר את כוח ההרתעה, ולהקטין את התופעה.