סקר: רוב הציבור לא מבדיל בין ביצי חופש, מועשרות ואורגניות

מבדיקת "גלובס" עולה כי ברשתות השיווק מחירי הביצים המיוחדות גבוהים לעומת מחירי הביצים הרגילות שבפיקוח, אך מי שירכוש אותן בחנויות טבע ייהנה מחיסכון משמעותי

בין אם תצא לפועל הרפורמה בענף הביצים ובין אם לאו, הישראלים מוצפים במגוון סוגי ביצים, ולא תמיד הם יודעים מה ההבדל. לצד הביצים הרגילות, נמכרות ביצי חופש, ביצים אורגניות וביצים מועשרות באומגה 3, והמחירים כמובן משתנים ומתייקרים בהתאם להגדרה - בניגוד למחירי הביצים הרגילות, הנתונים לפיקוח משרד החקלאות (9.55 שקלים לקרטון של 12 ביצים בגודל מדיום, ו-12 שקל לגודל XL).

סקר "מכון שריד - שירותי מחקר" עבור "גלובס" מלמד כי מרבית הציבור (76%) אינו מכיר את ההבדלים בין ביצים "רגילות" (המופקות בלולי סוללה) לבין ביצי חופש (המוטלות בלולי חופש) וביצים אורגניות (המוטלות על-ידי תרנגולות הנהנות מגישה לחצר ומתרכובת מזון שאינה מכילה אנטיביוטיקה או חומרי הדברה).

עם זאת, נראה כי המותג "ביצי חופש" בנה לעצמו שם מספיק טוב, כך שמחצית הצרכנים מוכנים לשלם עליהן יותר.

גם המושג "אורגני" בתחום המזון חיזק את מעמדו בשנים האחרונות, ולראיה - 75% מהנשאלים ציינו כי היו מוכנים לרכוש ביצים אורגניות.

"ביצי חופש ואורגניות קונים יותר, אולי בגלל השם שלהן. ביצים מועשרות קונים אנשים מסוימים, אנשים שלא אוכלים דגים למשל. מדובר כנראה באנשים עם יותר מודעות לנושא", אומרת יוליה יולין, מנהלת החנות "ניצת הדובדבן" בתל-אביב.

ומה ההבדלים? בעוד שביצי חופש מוטלות בלולי מעוף, המאפשרים לתרנגולות לנוע בלול על פני קרקע מוצקה - ביצים רגילות מוטלות בכלובי סוללה. מדובר בשורות כלובים עשויים מתכת, שבכל אחד מהם מספר תרנגולות. בשל הצפיפות הרבה, התרנגולות אינן יכולות למתוח את כנפיהן או ללכת מספר צעדים בשטח הכלוב, ורצפת הכלוב עשויה רשת אלכסונית. רשת זו גורמת לעיתים לתרנגולות לעיוותים ברגליים ולסבל. בנוסף, כדי למנוע ניקור של התרנגולות אחת את השנייה חותכים את מקוריהן, דבר הגורם להן סבל נוסף.

לקנות בחנויות טבע

כאמור, מחירן של ביצים "רגילות", כאלה שמקורן בכלובי סוללה, נתון לפיקוח ואינו אמור להשתנות בין כל החנויות והרשתות: 12 ביצים בגודל מדיום (M) יעלו 9.55 שקלים, תריסר ביצי L יעלו 10.75 שקל ו-XL יעלו 12 שקל, אבל בדיקת המחירים ברשתות המזון הגדולות - מגה ושופרסל - מגלה פער גדול מאוד בין מחירי הביצים המיוחדות - שאינן נמצאות תחת פיקוח מחירים - לבין מחירי הביצים הרגילות, כאשר לעתים מדובר בפי שניים ויותר. 12 ביצי חופש של תנובה עולות בשופרסל 22.50 שקל, 12 ביצים אורגניות של תנובה יעלו 27 שקל, ובאתר מגה המיר דומה.

לכן, צרכנים שמקפידים לרכוש ביצים אורגניות או ביצי חופש בקביעות, ישמחו ודאי לדעת שיוכלו לחסוך כסף רב אם יקנו את הביצים המיוחדות ברשתות האורגניות. כך, למשל, נמכר קרטון של ביצים אורגניות ב"ניצת הדובדבן" בכ-17 שקל (לעומת כ-26 שקל ברשתות). תריסר ביצים מועשרות באומגה 3 נמכרות שם ב-25 שקל.

אגב, מסקר מכון שריד עולה כי חלק גדול מאוד מהישראלים - 75% - מוכנים לשלם יותר עבור ביצים אורגניות. על-פי סקר שנערך במארס 2009 על-ידי מכון "מאגר מוחות" עבור העמותה למען חיות משק, 67% מהציבור היו מעדיפים לרכוש ביצי חופש שלא הוטלו בתנאי התעללות, ואף היו מוכנים לשלם עבורן יותר.

המומלצות: ביצים מועשרות

"בעיקרון כדאי להמעיט בביצים בגלל כולסטרול ושומן, כדאי להסתפק בין 0 ל-4 בשבוע, כולל בבישולים", אומר ד"ר דן קרן, רופא ונטורופת. אגב, מסקר מכון שריד עולה כי מרבית הציבור (59%) אינו רוכש יותר מתבנית ביצים אחת לשבוע.

ד"ר קרן ממליץ דווקא על ביצים מועשרות, ומסביר למה הן מזינות יותר מביצה אורגנית או ביצת חופש: "מה שחשוב זה מה שהחיה אוכלת. היא יכולה לראות שמש, לראות את התרנגול, אבל אם היא ממשיכה לאכול תערובת דגנים - היא תמשיך לייצר אומגה 6, ואלה חומצות שומן פחות טובות. ככלל, התזונה שלנו מכילה יותר מדי אומגה 6. גם כשמדובר בביצים אורגניות התרנגולת אוכלת תערובות דגנים, אמנם בלי חומרי ריסוס. הן אמנם מסתובבות חופשי, אבל מבחינה בריאותית זה לא משמעותי לצרכן.

"אותו התהליך מתרחש גם עם בעלי חיים נוספים. גם הפרה שאוכלת עשב - החלב שלה יהיה הרבה יותר בריא והרבה פחות בעייתי מבחינה בריאותית. אבל מצב בו הפרה אוכלת עשב כבר לא קיים בארץ. באזורים מסוימים - בשוויץ למשל - הפרות ניזונות מעשב, והן למעשה מייצרות בריאות".

סכנות בדרך לצלחת

אך לא מדובר רק בתזונה נכונה שתשמור על הבריאות שלנו. בדרך שעושה הביצה מהלול אל הבטן שלנו טמונות סכנות רבות. בחודשים האחרונים הורדו מהמדפים בארה"ב כחצי מיליארד ביצים, לאחר שיותר מ-2,000 איש נדבקו בסלמונלה, שם משתמשים בעיקר בלולי ענק של כלובי סוללה.

גם אצלנו המצב אינו משביע-רצון, כפי שתיאר זאת אורי צוק בר, ראש תחום בעלי חיים במשרד החקלאות, במהלך דיון בכנסת: "איכות הביצה, איסופה ואיחסונה נמוך מהרמה הרצויה, מבחינת הנושא של אחסון בלולים, טמפרטורה וכו'. למרבית הלולים אין היתרי בנייה, והם נבנו עוד לפני שהוציאו היתרים. הצפיפות בין הלולים גבוהה, וקירבה לבתי מגורים מפריעה לאיכות החיים ביישובים הכפריים, ומצב הלולים מהווה גם כר פורה להתפרצות של בעיות, ומסכן אותנו בהתפרצות מגפות כמו שפעת עופות וכו'".

כיצד ניתן להימנע מאותן סכנות בדרך לארוחה? במשרד החקלאות ממליצים לשים לב למספר דברים כבר בעת הרכישה. תחילה יש לבדוק כי על הביצים מופיעים ההדפסים של שם המשווק או סימנו המסחרי, גודל הביצים, תאריך אחרון לשיווק (עד 16 יום מתאריך המיון) ותאריך אחרון לשימוש.

בנוסף, לאחר הרכישה אין להחזיק את הביצים בטמפרטורה העולה על 20 מעלות צלזיוס, ועדיף בקירור. אין לרחוץ ביצים טרם הכנסתן למקרר, ורצוי להחזיקן באריזה המקורית ולא על דופן דלת המקרר.

כשהחלטתם להשתמש בביצים לבישול, חלים איסורים נוספים. באם בחרתם לשטוף את הביצה לפני השימוש, יש לנגבה היטב בנייר נקי לפני פתיחתה. ברגע שהביצה נשטפה במים, אין להחזירה למקרר.

בנוסף, אין להפריד בין החלמון לחלבון על-ידי העברה בין שני חצאי הקליפה, כי הדבר עלול לזהם את תוכן הביצה.

איך יודעים שהביצה שברשותכם טרייה? ניתן להניח ביצה שלמה בקליפתה בכלי עם מים. ביצה טרייה תנוח מאוזנת בתחתית הכלי.

קרב תרנגולים: למי תועיל הרפורמה בענף הביצים?

אם אתם צרכנים מן השורה, ספק אם יצא לכם להרגיש בחודשים האחרונים את "המלחמה על כל ביצה" המתחוללת בענף הביצים ובכנסת. מדובר ברפורמה המקודמת על-ידי משרד החקלאות. המעורבים: שר החקלאות שלום שמחון, בעלי הלולים הקטנים, המשווקים הגדולים וארגונים ופעילים למען זכויות בעלי החיים.

משמעות הרפורמה, שעליה החליטה הממשלה ב-2007, היא כי עיקר הביצים בישראל ימשיכו להיות מופקות בכלובי סוללה, כאשר שטח המחייה לכל תרנגולת בכלוב יורחב ל-550 סמ"ר (פחות מדף A4), לעומת כ-350 סמ"ר כיום.

הארגונים למען זכויות בעלי החיים נאבקים ברפורמה, בטענה כי גם אחרי התיקון מדובר בהתעללות בבעלי חיים, כמו גם בבזבוז של כספי ציבור: 300 מיליון שקל יושקעו בכלובי סוללה, שכבר נאסרו לשימוש ב-31 מדינות.

במקביל מתנגדים גם חלק מהלולנים, הנדרשים להשקיע כספים בנוסף להשקעה של המדינה. לטענתם, הם ייאלצו למכור את מכסות הביצים שלהם לאלה שהממון בכיסם, ויאבדו חלק מפרנסתם.

הפתרון המוסכם הן על הלולנים הקטנים והן על פעילי הזכויות הוא מעבר הדרגתי ללולי מעוף (חופש), המאפשרים לתרנגולות לנוע בלול על פני קרקע מוצקה. החסרונות של פתרון זה הם צורך בשטחים גדולים יותר עבור הלולים, ועלות "ייצור" הביצים, שהינה יקרה בכ-20% (10-20 אגורות לביצה).

רווחת התרנגולות אכן משופרת בלולי מעוף, כפי שסיפר לנו ד', אחד ממגדלי ביצי החופש, שלאור המאבק ביקש שלא להזדהות: "התרנגולות מסתובבות בצורה חופשית, לפי תקן אירופאי מוגדר, הן ניזונות בצורה חופשית ולא עוברות הנשרה כמו בשיטות אחרות".

חום הקיץ הכבד הביא למותן של מאות אלפי תרנגולות, אך בלולי החופש הצליחו לשרוד את החמסינים טוב יותר: "כשהתרנגולות מסתובבות חופשיות, הן יכולות להתמודד יותר טוב עם החום, כי הן מחפשות את הנקודות היותר טובות בלול בכל שלב של היום. הן מצליחות להתקרר גם בפריסת הכנפיים. גם אצלנו היו מיתות, אבל הרבה פחות. מאחר שאנחנו לא עומדים בקריטריונים של משרד החקלאות, איננו מקבלים פיצויים, אז אנחנו סופגים את ההפסדים לבד".

הרפורמה של שמחון נתקעה

באפריל האחרון פרסם משה ליכטמן במגזין G של "גלובס" את כתבתו "השקשוקה של שלום שמחון", שבה גילה כי שר החקלאות שלום שמחון, המקדם את הרפורמה, עשוי להרוויח ממנה לא מעט, שכן הפיילוט אמור להתבצע במושב אבן-מנחם, שם מתגוררים השר שמחון ובני משפחתו. המשמעות היא פינוי של קרקע בעלת ערך לבנייה או להקמת צימרים במושבים בגליל העליון.

בדו"ח האחרון שפרסם מבקר המדינה נכתב כי "שמחון פעל שלא על-פי הכללים למניעת ניגוד עניינים. לשר יש עניין אישי בנושא הרפורמה, שכן גלומה בה טובת הנאה ממשית גם לבני משפחתו המתגוררים ביישובי המועצה האזורית מרום-הגליל, וגם לו עצמו כבן ממשיך בנחלה באבן-מנחם".

במקביל פנו ארגון אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד השר שמחון בנושא זה.

בדיון שנערך בכנסת ב-24 במאי 2010 תקף חבר הכנסת דב חנין את הרפורמה: "אתם מציעים לנו לאשר הקמת לולי כלובים, שבעצם לא יאפשרו לתרנגולות למתוח כנפיים... הדבר הזה הוא לא רק בלתי אנושי אלא גם בלתי חוקי... אני שואל אותך, נציג משרד החקלאות, תחשוב עליך ועליי. האם החזקתנו כבני אדם במקום שבו אנחנו לא יכולים לעמוד זקופים נראה לך סביר, זה לא נראה לך כהתעללות? למה את אותו דבר אנחנו יכולים לעשות לבעלי חיים?".

הרפורמה עדיין לא יוצאת לדרך, שכן בינתיים תלוי צו ביניים של בג"ץ לעכבה, בעקבות עתירת ארגונים למען זכויות בעלי חיים בדרישה להורות לשר להתקין תקנות בדבר תנאי החזקתן של מטילות.

ב-22 ביולי נדחתה שוב ההצבעה, ומשרד החקלאות נדרש לשוב ולהסביר לוועדה מדוע עליה להסכים לאשר תקנות המשמרות מצב של סבל לתרנגולות ואף פוגעות בלולנים הקטנים.

ביצים - מילון מונחים

* ביצי חופש: הוטלו בלולי מעוף. מקורן במשקים העומדים בדרישות רווחה מסוימות לתרנגולות. על "ביצי חופש" לא חלות חובות ייחודיות הקשורות לבריאות הצרכנים, ולכן הן זולות מן הביצים האורגניות. לא כל היצרנים מפוקחים, אבל חלקם, כמו טבע-גב ממושב יוגב, נתונים לפיקוח וולנטרי של עמותת חי משק.

* ביצים אורגניות: הגדרה של משרד החקלאות לביצים המופקות בלולים המאפשרים לתרנגולות יציאה לחצר. התרנגולות ניזונות מתערובת אורגנית ללא אנטיביוטיקה או חומרי הדברה.

* ביצים מועשרות באומגה 3: התרנגולות ניזונות מתערובת המועשרת באומגה 3.

11
 11