המחוזי: בנק מזרחי-טפחות פעל בניגוד לדין ממניעים פסולים

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל היום (ב') תביעה שהגישה עובדת ניקיון נגד בנק מזרחי-טפחות, וקבע כי הבנק פעל בניגוד לדין כשהחתים אותה כ"לווה נוספת" על הלוואת משכנתא שלקחו בתה ובן-זוגה מהבנק למימון רכישת דירה בבת-ים.

השופט איתן אורנשטיין קבע כי האם, שושנה חיים, הוחתמה כלווה, למרות שלא היתה לה כל זיקה לנכס, פטר אותה מהחוב והורה על מחיקת המשכנתא שנרשמה על שמה.

"הבנק פעל בניגוד לדין, שעה שהחתים את חיים כ'לווה נוספת' להלוואת בתה ובעלה, הזוג דליה ונתי בוקר. מעמדה הנכון של חיים הוא של 'ערבה' להלוואה האמורה, הזכאית ככזאת להגנות הניתנות לערב על-פי דין", כתב אורנשטיין, שמתח ביקורת קשה על התנהגות הבנק.

"מניעים פסולים הניעו את הבנק בהתנהלותו, ובכללם שיפור הביטחונות שבידו, נוכח הסיכונים הצפויים בפירעון ההלוואה. ניתן לאפיין את התנהגות הבנק באימרת חז"ל: 'תפסת מרובה לא תפסת'", קבע השופט.

הבת ובעלה לקחו ב-1999 משכנתא על מלוא סכום הרכישה בסך 615 אלף שקל מבנק טפחות. הבנק דרש כי בנוסף לשיעבוד הדירה הנרכשת, כביטחון להחזר המימון, תצורף האם כלווה נוספת להסכם המשכנתא ותשעבד את דירתה לזכות הבנק. בנוסף, הבנק העניק את ההלוואה לבת ובעלה בצורה של שתי הלוואות נפרדות.

הבת ובעלה התקשו לעמוד בהחזר ההלוואה, וברבות השנים נמכרה הדירה במסגרת הליך של כינוס נכסים. בחלוף 8 שנים ממתן ההלוואה הודיע הבנק לאם כי היא נדרשת לפרוע חוב של כ-280 אלף שקל בגין המשכנתא, הכולל חוב פיגורים בגין אי-פרעון ההלוואה, בתוך שבוע - ולא, תמומש דירתה.

האם פנתה לבית המשפט וטענה כי היא אינה חייבת לבנק דבר, כיוון שלא ידעה שהיא חותמת על המשכנתא כ"לווה" ולא כ"ערבה". לדבריה, ההסכם ההלוואה עליו חתמה הינו "פיקציה" שיצר הבנק.

כשלים בהתנהלות

בית המשפט קבע כי הבנק בחר להחתים את חיים כלווה, ולא כערבה, באופן פסול, מכיוון שידע כי בהלוואה שנתן לבתה ולבעלה היו סיכונים וכי היא ניתנה מבלי שהיה להם הון עצמי מספק.

"הבנק החתים את חיים כלווה ולא כערבה, על מנת לשלול ממנה את ההגנות של ערב, דבר שהיה חריג. מטעם זה גם הקים הבנק שתי הלוואות נפרדות לאותה מטרה, ללא סיבה נראית לעין", כתב.

עוד ציין השופט כי "מסמכי ההלוואה והשיעבודים של הבנק מעוררים תהיות, המעיבות על תום-לבו. טעם נוסף באשר להתנהלות הבלתי מובנת של הבנק הינו שהוא כלל לא טרח לבדוק את דירת האם, שוויה והיותה בטוחה למתן ההלוואה. הבנק, באופן תמוה, לא טרח לבדוק את שווי דירת האם בטרם יאשר את היותה בטוחה ראויה להלוואה, ואף לא בדק את זכויותיה בה. התנהגות זו מתווספת למסכת הממצאים באשר לכשלים בהתנהלות הבנק". (ה"פ 19136-01-10).