החברה לישראל מתכננת: מכונית ישראלית-סינית כבר ב-2012

מיזם קוואנטום השאפתני, השותפות בין החברה לענקית הרכב הסינית צ'רי, חוזר לזנק בעלייה ■ האם ההימור ישתלם? הפוטנציאל - 4-5 מיליארד דולר

הפעם האחרונה שבה יזם ישראלי ניסה להותיר חותם על תעשיית הרכב הבינלאומית ולייצר רכב פרטי הייתה ב-1961, כאשר מפעל אוטוקאר של התעשיין יצחק שובינסקי - האבא הרוחני של הסוסיתא - החליט לפתח ולייצר מכונית ספורט דו-מושבית בשם סברה. המכונית יוצרה בישראל ובבריטניה במשך כשלוש שנים, ורוב תוצרתה יוצאה לארצות הברית בטרם נעלמה אל בין דפי ההיסטוריה לבלי שוב.

חמישים שנה חלפו מאז, ושוב מתהווה לנגד עינינו חברת ייצור רכב לתפארת בבעלות ישראלית. ולא סתם חברה, אלא מיזם בינלאומי שאפתני בהיקף של מאות מיליוני דולרים, שבמסגרתו מגויסים בכירים מצמרת תעשיית הרכב הגרמנית, נרתמים שותפים וספקים הנדסיים ועסקיים מסין ומאירופה, נבנה מפעל בהיקף של מאתיים אלף מכוניות בשנה, ומפותחים דגמי רכב חדשים עם טכנולוגיה חשמלית והיברידית, שאליה רבים מיצרני הרכב הממוסדים בעולם עדיין לא הגיעו.

המיזם הזה נושא את השם צ'רי קוואנטום, והוא לא ממוקם בדאון טאון בית שאן אלא על גדות הנהר יאנג צה בסין. ליזמית שלו קוראים החברה לישראל, והיא נסחרת בבורסה בתל אביב, אבל היעדים של המיזם הם גלובליים, ואין לו כמעט זיקה לשוק הרכב הישראלי. אל ה"כמעט" הזה נגיע בהמשך.

קוואנטום הרכב הסינית צ'רי / צלם: רויטרס
 קוואנטום הרכב הסינית צ'רי / צלם: רויטרס

מיזם קוואנטום צ'רי יצא רשמית לדרך בפברואר 2007 כשותפות בין קוואנטום, חברה-בת אמריקאית של החברה לישראל שהוקמה לצורך הפרויקט, לבין יצרנית הרכב הסינית הענקית צ'רי, שנהנית מחסות ממשלת סין ונחשבת לאחת המובילות במירוץ לייצוא למערב. הימים היו אז ימי תור הזהב של תעשיית הרכב העולמית. המעמד הבינוני הצומח במדינות המתפתחות בעולם הזרים ביקושי שיא לרכב חדש, והאמריקאים שדרגו את המכוניות הפרטיות שלהן בקצב, שנפל רק מהקצב שבו שדרגו את בתיהם בחסות משכנתאות הסאב-פריים. הבעיה הגדולה ביותר שניצבו בפניה באותם ימים היצרנים המערביים הגדולים הייתה איך לייצר מספיק מכוניות שיענו על עודפי הביקוש.

התוכנית העסקית המקורית, שעמה אמורה הייתה קוואנטום צ'רי לצאת לדרך, שיקפה היטב את האופוריה הכלכלית הזאת. בסיוע השקעה מתוכננת של כמיליארד דולרים, ואולי יותר, נועד המיזם לברוא מבראשית מותג רכבי פאר ויוקרה בסטנדרטים מערביים של תכנון ושל ייצור, מעין אאודי סינית. בקונטקסט רחב יותר הוא נועד למחוק את התדמית של "רכב זול במחיר וזול באיכות" שממנה סבלה תעשיית הרכב הסינית.

אם למישהו זה נשמע יותר כמו יעד לאומי ופחות כמו תוכנית עסקית נקודתית, כנראה זה לא במקרה. תעשיית הרכב הסינית נראית אולי כאוטית למתבונן מבחוץ, אבל בפועל היא נשלטת ומכוונת על-ידי המפלגה עד לרמת הדגם הבודד, השותפויות והיקפי הייצור. צ'רי, באופן ספציפי, היא בת טיפוחים ותיקה של הממשלה הסינית, שהעמידה לה עד כה ערבויות במיליארדים. לפיכך המיזם לא היה יכול לצאת לדרך ללא ברכת הממשל הסיני, ומן הסתם ללא מערכת הקשרים הענפה שיש לחברה לישראל בצמרת הכלכלה הסינית.

קוואנטום הרכב הסינית צ'רי / צלם: רויטרס
 קוואנטום הרכב הסינית צ'רי / צלם: רויטרס

התוכנית המקורית של 2007 דיברה על הקמת מערך יצוא ושיווק גלובלי עם רשת הפצה בארצות הברית ובאירופה, פיתוח של לימוזינות פאר עם מנועי V6, רכבי כביש-שטח גדולים ומפוארים, ומכוניות פרימיום בגודל בינוני, שיעוצבו במערב על בסיס פלטפורמות של צ'רי ושייצורן יחל ב-2009.

בפברואר 2008 הונחה אבן הפינה למפעל הייצור המיועד של קוואנטום בעיר Wuhu בסין, מחוז הבית של צ'רי. בטקס המפואר שנערך לרגל האירוע נכחו בין השאר יו"ר החברה לישראל עידן עופר, המנכ"ל ניר גלעד ויו"ר בנק לאומי דאז, איתן רף. באותו מעמד צוטט עופר, שאמר ל"ידיעות אחרונות" כי "המכוניות הסיניות יעשו בית ספר ליפניות. בתוך חמש שנים תהיה המכונית הסינית מתוצרת קוואנטום איכותית ובטוחה יותר ממכוניות יפניות". גם המנכ"ל גלעד הציב את המטרות גבוה: "הקמנו חברה חדשה כדי לבדל אותה מהישנה (צ'רי), כפי שעשתה טויוטה כשהשיקה את קו הייצור של לקסוס".

פניית פרסה אסטרטגית

בדיעבד, אותו אירוע היה הפעם האחרונה, עד לכתבה זו, שבה בכירי החברה לישראל התייחסו בפומבי לקוואנטום צ'רי. חודשים ספורים לאחר מכן נקלעה הכלכלה העולמית לתאונה חזיתית, וכריות האוויר שלה התנפחו אך בקושי. שוק הרכב האמריקאי, יעד הייצוא העיקרי של קוואנטום על-פי התכנון המקורי, קרס מיידית. אלפי סוכנויות רכב אמריקאיות נקלעו לקשיים, ושניים מתוך שלושת היצרנים האמריקאיים הענקים, GM וקרייזלר, הגיעו לשלב פשיטת הרגל.

גם תעשיית הרכב הבינלאומית, שעוד לפני כן ספגה מכות קשות בשל משבר הדלק, עצרה בחריקת בלמים על שפת התהום. ברחבי העולם נדרשו ממשלות להגיש תוכניות הצלה ליצרני הרכב שלהן כדי למנוע כדור שלג של אבטלה המונית, ואפילו טויוטה הכול יכולה הציגה לראשונה בתולדותיה הפסדים והכריזה על תוכנית הבראה קיצונית.

שוק הרכב הסיני דווקא המשיך לצמוח לתוך 2009 בקצב מכובד של כ-49%, אבל מאחורי המספרים הללו ניצבה תוכנית חילוץ ממשלתית יקרה מאוד, שכללה הטבות במס צריכה, סובסידיות לרכב עם זיהום מופחת, בונוסים לחקלאים, ועוד תמריצים שונים ומשונים. תעשיית הרכב הסינית שרדה, אבל המשבר הביא להתכנסות של יצרני הרכב הסינים "פנימה" ולדחייה של ההשקעות ושל תוכניות ההתרחבות למערב.

קוואנטום הרכב הסינית צ'רי / איור: עמית שני
 קוואנטום הרכב הסינית צ'רי / איור: עמית שני

למזלה, נקלעה קוואנטום צ'רי לעין הסערה בעודה בשלבים התחלתיים בלבד, בטרם הוקם מפעל הייצור. היא יצאה ממנו ללא נזק מהותי, אך המשבר הותיר חותם עמוק בתוכנית העסקית של המיזם ובייעודו.

בדצמבר 2009, לאחר שצ'רי ויתרה על השליטה במיזם ואחוזי הבעלות בו עודכנו ל-50:50, אימצה החברה המשותפת תוכנית אסטרטגית חדשה לגמרי. עד כמה חדה הייתה פניית הפרסה האסטרטגית אפשר ללמוד מהפרק שעוסק בקוואנטום, שמסתתר אי-שם בתוך 645 עמודי הדוח השנתי ל-2009 של החברה לישראל.

הדוח מגלה כי ההון הכולל שיועד להשקעה בפרויקט נחתך במחצית ונקבע על כ-428 מיליון דולרים, כאשר החברה לישראל העמידה מתוכו כ-200 מיליון דולרים. במסגרת השינוי, שני הצדדים למיזם לא חויבו להעמיד ערבויות נוספות לצורך קבלת מימון למיזם המשותף, וכפועל יוצא לא נדרשה קוואנטום להעמיד את חלקה המקורי בערבויות, בסך 180 מיליון דולרים, ולא נדרשה להעביר למיזם סכום נוסף מעבר ל-200 המיליון שכבר הועברו, עד סוף 2010.

גם הקונספט של "התמקדות בשוק היוקרה" נעלם כלא היה, והמוקד המוצהר עבר לפיתוח כלי רכב "ידידותיים לסביבה" ובראשם כלי רכב חשמליים. בהחלטה זו, מסרה החברה לישראל בדוח שלה, "הותאמה התוכנית העסקית לשינויים המרכזיים ולמגמות הקיימות בתעשיית הרכב העולמית, תוך עלייה במשקלו של הרכב החשמלי ובחשיבותו, ושילובו כחלק מהמיזם המשותף".

בתחום השיווק הוצבו יעדים צנועים יותר. את מקום עשירי סין, שבמקור היו אמורים לרכוש את רכבי קוואנטום צ'רי כתחליף לב.מ.וו ולמרצדס, תפס קהל יעד שכולל "צעירים בגילים 25 עד 35 בעלי רמת הכנסה ממוצעת גבוהה, עירוניים, שרוצים תמורה לכסף".

גם כיבוש ארצות הברית ירד מהפרק לעת עתה. שתי השותפות שינו מהותית את הערכתן לגבי הפוטנציאל הטמון בשוק הרכב הצפון אמריקאי וההשקעה הנדרשת לחדירה לתוכו, ובמקום הפצה בצפון אמריקה גובשה מתכונת חדירה "באופן שהמיזם צפוי לתפעול תחילה בשוק הסיני ובשלבים מאוחרים יותר גם בשווקים במזרח אירופה, במזרח התיכון וכן באיחוד האירופי".

צ'רי, אגב, לא נטשה את הרעיון של מותג יוקרה נפרד והחלה לקדם אותו באגרסיביות, אולם באופן בלעדי, ללא שותפים. בשנה שעברה היא השיקה בסין את מותג היוקרה העצמאי RIICH, ומי שיעניין בתוכנית הדגמים שלו יגלה שהוא כולל את רוב הדגמים שהיו אמורים להיכלל במקור במסגרת מיזם קוואנטום.

שידוך מחשמל

מי שיחפש סיבה נוספת לשינוי החד שחל בתוכנית העסקית של קוואנטום צ'רי עשוי למצוא אותה בקצה השני של העולם, בתוך התוכניות הגלובליות ארוכות הטווח של יזמית התשתית והרכב החשמלי בטר פלייס, שהחברה לישראל היא מחזיקת המניות הגדולה שלה.

בכירי החברה לישראל אמנם מעולם לא התבטאו פומבית ורשמית לגבי קשר ישיר בין "האסטרטגיה החשמלית" של מיזם קוואנטום צ'רי הסיני לבין בטר פלייס, אולם לא צריך מבצע בלשי כדי למצוא את הסינרגיה. סין נחשבת ל"גביע הקדוש" של יזמי ההנעה האלטרנטיבית לסוגיה ושל הרכב החשמלי בפרט. המדינה השקיעה בעשור האחרון משאבי מחקר ופיתוח רבים כדי לקדם את טכנולוגיית הרכב החשמלי על ענפיו השונים, והיא מריצה כיום תוכנית חומש שמטרתה להעלות על כבישי סין מיליוני מכוניות חשמליות מסובסדות עד 2015, ובמקביל לפרוס תשתית טעינה לאורכה של הארץ ולרוחבה.

יצרני הרכב הסינים עצמם רואים בטכנולוגיה החשמלית מעין קיצור דרך עסקי אסטרטגי, שיאפשר להם לעקוף בסיבוב את תקנות זיהום האוויר המחמירות של מדינות המערב, שיוצרות בשנים האחרונות מחסום סחר טכנולוגי כמעט בלתי עביר בפני יצרנים צעירים מהעולם השלישי. אם מוסיפים לכך את עלויות הייצור הנמוכות בסין מקבלים כר פורה לכל יזם גלובלי בתחום - משי אגסי ועד וורן באפט.

אגסי עצמו הציג לא פעם את סין בתור המקום שבו תתרחש "נקודת המהפך" המיסטית, שתסמל את המעבר של העולם מרכבי בנזין לרכב חשמלי. אמנם הטיעונים של אגסי נוטים להשתנות בהתאם לאופי הקהל המאזין להרצאותיו. באמריקאים, למשל, הוא מפציר להתעורר "בטרם הסינים יציבו את הסטנדרטים הבינלאומיים לרכב חשמלי ויכבשו את שוק הרכב העולמי והאמריקאי", ואילו לקהל המאזינים הסיני הוא מבטיח שותפות אמיצה ושיתוף פעולה להאצת הגיבוש של אותם סטנדרטים.

אבל אין זה משנה את העובדה שבטר פלייס פועלת בסין בפרופיל גבוה לקידום החזון שלה, שכולל מגעים נמרצים עם הממשל בסין ושיתוף פעולה בפיתוח רכב חשמלי ותשתית טעינה עם צ'רי. פירותיו הראשונים של שיתוף הפעולה הוצגו בתערוכת הרכב של בייג'ין בשנה שעברה, בדמות אב-טיפוס של משפחתית סדאן של צ'רי, שהוסבה להנעה חשמלית ושבתחתיתה הותקנה סוללה נשלפת, הנתמכת על-ידי מערכת החלפת הסוללה המהירה של בטר פלייס.

גם התצוגה הפומבית הזו עדיין לא "הוציאה מהארון" את מערכת היחסים בין בטר פלייס למיזם קוואנטום. לצ'רי יש תוכנית עצמאית לפיתוח רכב חשמלי והיברידי, שהחלה שנים לפני שנכנסה למיזם המשותף עם החברה לישראל ומתנהלת כיום במקביל. היא כבר פיתחה כמה דגמים חשמליים עצמאיים, ואף החלה השנה להחדיר אותם בצורה מוגבלת לציי רכב בסין. צ'רי גם חתמה לאחרונה על שיתוף פעולה עם חברת אייסר הטייוואנית לפיתוח עצמאי של סוללות ליתיום מתקדמות לרכב החשמלי העצמאי שלה. לפיכך הקשר נראה הגיוני, אך לא מוכח.

מי שחשף פומבית את הקשר בין קוואנטום לבין בטר פלייס הוא דווקא מנכ"ל צ'רי, יין טונגיאו. בראיון לעיתונות הכלכלית בסין, ביוני השנה, נשאל טונגיאו לגבי פרויקט הרכב החשמלי של קוואנטום, ונתן תשובה ישירה וברורה מאוד: "במוקד פיתוח המכונית החשמלית של קוואנטום נמצאת מערכת ההחלפה המהירה של הסוללות. קוואנטום היא בעלת מניות בחברה אמריקאית שנקראת בטר פלייס, הנחשבת למובילה בתחום אספקת התשתית הבסיסית לרכב חשמלי. בשיטה שלהם לוקח ארבעים שניות להחליף את הסוללה. מהר יותר מתדלוק. המודל שלהם שונה, ופותר את הבעיה של הטענת הסוללות ושל מחיר הסוללות הגבוה".

במילים אחרות, קוואנטום אמורה להפוך למעין ספק רכב In-House, שייצר מכוניות עבור בטר פלייס כחלק מתוכניותיה להתרחב לשוק הסיני ואולי גם לשווקים אחרים.

מדוע בטר פלייס לא ששה להדגיש פומבית את הקשר הישיר שלה למיזם קוואנטום הסיני, לא קשה להבין. לבטר פלייס יש כיום שותפה אסטרטגית בשם רנו ניסן, שהשקיעה עד כה מאות מיליוני אירו בפיתוח מכוניות, שיתמכו בקונספט החלפת הסוללות של בטר פלייס ובבניית פס ייצור עבורן. מערכת היחסים הזו אמנם מוגבלת לתחומים מוגדרים ומעוגנת היטב בחוזים, המותירים מרחב פעולה עצמאי לשני הצדדים. אבל גם כך ברור שאף חתן לא שמח לדעת שכלתו הטרייה מחפשת אלטרנטיבות לזוגיות ארוכת טווח עוד לפני שהסתיים ליל הכלולות.

"השקעתנו במיזם צ'רי קוואנטום היא דוגמה לערך הטמון בשילוב בין אסטרטגיית השקעות של החברה ליכולות הביצוע שלה ולעוצמתה הפיננסית", אומר ל-G אמיר אלשטיין, יו"ר החברה לישראל. "החברה זיהתה מבעוד מועד את הפוטנציאל הגלום בשוק הרכב הסיני, ידעה לחבור לשותף אסטרטגי בתחום ומסייעת בהקמתו ובפיתוחו של המיזם בסטנדרטים מערביים".

מפעל חדש מזרחית לשנחאי

עם כל הכבוד לחזון החשמלי, המיזם חייב גם "להביא אוכל הביתה", ובשנת 2010, לאחר תקופה ארוכה של קיפאון ושל גיבוש תוכניות אסטרטגיות, הוא החל לצבור תאוצה בשטח. אינדיקציה לכך סיפקה ביולי החברה לישראל, כשהודיעה כי שני הצדדים יגדילו את השקעתם ב-334 מיליון דולרים נוספים כל אחד, בשלושה תשלומים בין 2011 ל-2013, כאשר בתום התהליך יעמוד סך ההשקעה המשותפת על קרוב למיליארד דולרים. את הכסף צפוי המיזם לגייס בין השאר באמצעות מקורות מימון חיצוניים.

במונחים של תעשיית הרכב הסכום לא נשמע גבוה במיוחד, אבל במושגים של סין, שבה כוח הקנייה של הדולר הוא עדיין גדול מאוד, מדובר בסכומי עתק. חלק לא מבוטל מהסכום - כ-120 מיליון אירו - מוקצה להקמת מפעל חדש וסופר-מודרני, שממוקם ב"אזור הפיתוח הכלכלי של צ'אנגשו", כמאה קילומטרים מזרחית לשנחאי.

בחירת המיקום מעידה על השאיפות הגלובליות של המיזם. צ'אנגשו נמצאת על הדלתא הענקית של הנהר יאנג צה, ויש לה נמל בינלאומי משלה, שמתאים מאוד ליצוא רכב. בעיר יש מרכז טכנולוגי גדול ושלל קמפוסים, שמבטיחים זמינות של כוח אדם מיומן. היא ניצבת על תשתית כבישים בין-מדינתית מעולה, ומהווה מוקד גדול ליצרני חלקי חילוף לרכב ורכיבי אלקטרוניקה בינלאומיים, שיכולים להקל מאוד את הלוגיסטיקה ולייצר שרשרת אספקה קצרה ומהירה. בין ה"שכנות" באזור הכלכלי הזה ניתן למצוא את ספקיות חלפי הרכב דלפי ומאגנה וגם את קונטיננטל, שהיא, גם, אחת השותפות הטכנולוגיות של בטר פלייס.

המפעל של קוואנטום, כך מדווחים הסינים, יהיה עצמאי לחלוטין ויכלול את כל הרכיבים של יצרן עצמאי, כולל מפעל הטבעת חלקים (press shop), סדנת צביעה, רובוטיקה מתקדמת ועוד.

חזית נוספת שבה מתקדם כיום הפרויקט היא המיתוג, שהוא נושא קריטי לחברה צעירה בתחילת דרכה, עם שאיפות בינלאומיות מרחיקות לכת. קוואנטום שכרה לצורך העניין את שירותיה של חברת מיתוג בינלאומית ידועה, והעיתונות הסינית מדווחת כי בשנה שעברה היא רשמה כשם רשום את המותג Qoros בסין. חיפוש באינטרנט מגלה ששם המותג נרשם גם ברומניה, לצד קוואנטום צ'רי, ובלשכת הרישום הפדרלית של ארצות הברית.

במקביל בונה כיום קוואנטום צ'רי סגל רציני של אנשי מקצוע מרחבי העולם, בעלי ניסיון רב בתעשיית הרכב, ומנקודת מבטה של צ'רי, הידע שמביאים איתם אנשים אלה הוא אחד הבונוסים הגדולים בפרויקט.

בראיון שנערך בעיתונות הסינית עם יו"ר צ'רי בחודש יוני האחרון הוא התייחס לנושא בבירור: "אנחנו מכוונים גבוה מאוד עם הפרויקט הזה. הוא מנוהל כיום על-ידי אחד הצוותים הטובים ביותר בתעשיית הרכב, משתתפים בו כמעט תשעים מהנדסים ומנהלים זרים, רובם גרמנים ששימשו בתפקידים בכירים ויש להם ניסיון עשיר בתעשייה. הם מדריכים טובים מאוד עבורנו. לחלק גדול מחברי הסגל הסינים של קוואנטום יש אמנם ניסיון במיזמי רכב משותפים עם חברות זרות, אבל הם לא באמת פעלו עצמאית בתחום של פיתוח מוצרים ומיצוב. הפרויקט הזה יאפשר לנו ללמוד את מה שצריך על ניהול מותג רכב בינלאומי מאל"ף ועד תי"ו. זהו רווח גדול לצ'רי".

"אנו מאמינים כי נפלה לידינו הזדמנות ייחודית להימצא בשוק הרכב הסיני הצומח", מוסיף ל-G ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל. "אנו גאים על התקדמות המיזם ובראש ובראשונה על יכולתו למשוך מערך מקצועי של יוצאי חברות רכב בינלאומיות מובילות אשר הביעו אמון במיזם ובחרו לחבור אלינו ולהעתיק את מקום מגוריהם למזרח".

הפוטנציאל גדול כמו הסיכון

קשה שלא להשתאות אל מול התעוזה של החברה לישראל ונכונותה להיכנס למיזם כה מרחיק לכת, בתקופה שבה יצרני רכב גדולים ומבוססים בעולם סוגרים פסי ייצור ומבצעים תוכניות ייעול כואבות. אמנם קוואנטום תופסת כיום "רק" כ-2% מכלל השקעותיה הגלובליות של החברה לישראל, אולם לאחר הרחבת ההשקעה בעתיד השיעור עשוי לצמוח לכ-5%-6% - יותר מהשקעותיה בטאואר או בבז"ן.

הסיכונים רבים וגדולים. תעשיית הרכב העולמית עדיין רחוקה מימי הזוהר שלה, ותלויה באופן לא מבוטל בתמריצים ממשלתיים ובתוכניות עידוד, שממומנים מכספי משלמי המסים. תעשיית הרכב הסינית עצמה תלויה גם היא בחסדי הממשלה, שלוחצת כל הזמן לבצע שינויים פנימיים ומעודדת מיזוגים ובליעת חברות. צ'רי נחשבת אמנם לאחת החברות הסיניות הגדולות והיציבות, אך גם היא עשויה למזג או להתמזג עם ענקיות אחרות, כגון JAC, שהוזכרה לאחרונה כמועמדת למיזוג איתה.

כדאי לזכור שצ'רי תצטרך להביא בשנים הקרובות לפרויקט קוואנטום הרבה מאוד מזומנים "מהבית", ואנליסטים בסין מעריכים שהיא תתקשה לעשות זאת לפני שתצא להנפקה פומבית רחבת היקף - צעד מורכב מאוד לחברה, שכבר היום סוחבת על עצמה מינוף כבד מאוד. ועוד לא הזכרנו את האפשרות שהממשל הסיני עלול סתם להחליט יום אחד להלאים את הפרויקט או לשנות באופן דרמטי את הרגולציה, שנוגעת לשותפויות עם חברות רכב זרות. גם דברים כאלה כבר קרו.

מנגד, אם תתממש תוכנית החומש החשמלית של ממשלת סין ו/או אם יתממש "חזון אחרית הימים" של שי אגסי, שצופה בשנים הקרובות זינוק דרמטי במחירי הדלק בעולם והחמרה קשה בהתחממות הגלובלית, בליווי פגיעה קשה בתעשיית הרכב הקונבנציונלית, עשוי ההימור על קוואנטום להעניק לחברה לישראל תשואות דמיוניות.

בתוך שלוש-ארבע שנים היא עשויה למצוא את עצמה בזמן הנכון ובמקום הנכון עם שליטה על חברת רכב עצמאית, שמתמחה בייצור כלי רכב חסכוניים, נקיים, איכותיים וזולים יחסית לייצור, ועם רשימה של לקוחות בינלאומיים שלפחות אחד מהם - בטר פלייס - נמצא בשליטתה. היא תמצא את עצמה עם מוצר שכל יצרן רכב מערבי עם כיסים עמוקים ועם פיגור טכנולוגי בתחום החשמלי ישמח לשלם עבורו ארבעה-חמישה מיליארד דולרים.

האם ההימור על כלי רכב אלטרנטיביים ועל השוק הסיני יתממש? וורן באפט, לפחות, סבור שכן.

בקצב היורו: מתי יגיעו רכבי קוואנטום לארץ?

כדי שקוואנטום תוכל לייצא מכוניות לישראל בעתיד הן יהיו אמורות לעמוד בדרישות התקינה העדכניות של אירופה, שכיום הן יורו 5, ועד הגעת המכוניות - אולי בשלהי 2013 הן כבר יתחלפו ליורו 6. נכון להיום אפילו יצרן סיני אחד, כולל צ'רי בעצמה, עדיין לא חצה את המשוכה הטכנולוגית המאוד גבוהה של הכנת מכוניות לתקנות יורו 5.

לצ'רי יש אמנם יתרון של חברה שמתחילה מ"דף חלק", אולם רבים מרכיביה יתבססו על חלפים קיימים והיא תצטרך להשקיע רבות כדי לקבל את האישורים הנכספים. התשובה לשאלה "מי יביא אותן" קלה יותר.

במסגרת המיזם קיבלה החברה לישראל זכויות מלאות על בניית מערך הפצה בינלאומי לרכבי קוואנטום מחוץ לסין, כך שהדילרים ה"ישראליים" הנוכחיים של צ'רי - החברה המשותפת של דני ברנר והאחים כדורי בישראל ושל שלמה שמלצר ברומניה - עלולים להישאר מחוץ לתמונה. מי שנמצא בתמונה לבטח, לפחות בכל הנוגע לדגמים החשמליים, היא בטר פלייס, שקיבלה השנה רישיון רשמי של יבואנית רכב לכל דבר.