המנדט של הוועדה להגברת התחרותיות

1. "צעדים לחיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות"

המשמעות: חזרה לדו"ח המלא של ועדת גושן לממשל תאגידי (שמונתה וגיבשה המלצות לפני שגושן היה יו"ר הרשות).

הכיוון: הגברת הסמכות והאחריות של דירקטורים מהציבור ושל דירקטורים בכלל לטובת החברה וכלל בעלי מניותיה. זה יהיה המנדט האישי של זוהר גושן, חבר הוועדה, ושל ד"ר גיתית גור-גרשטיין, מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות. היא זו שהכינה את המחקר הגדול בנושא שכר בכירים, המשמש רקע מחקרי לוועדת שר המשפטים, יעקב נאמן, בעניין השכר, ויש לו קשר ישיר לעניין הריכוזיות. היא גם אחראית למחקר הגדול שנעשה בעיצומו של המשבר בשוק האג"ח, שהצביע על חברות וקבוצות העלולות להגיע לחדלות פירעון.

2. "סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות (בהמשך להמלצות ועדת ברודט מ-1995, שבחנה היבטים של אחזקות בנקים בתאגידים ריאליים)"

פצצה מתקתקת. המחלוקת תתחיל בתוך בנק ישראל. פישר שולח לוועדה את רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, ואת ד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר. שני בכירים - שתי דעות. המפקח, שיישאר חבר הוועדה עד סיומה, גם אחרי שיסיים את תפקיד המפקח, נחשב מתנגד להחלת הפרדה חוקית. פלוג היא ממובילי חוקרי מבנה הפירמידה. עם זאת, בדו"ח בנק ישראל מאפריל השנה, יש ביקורת על משק שאינו מגביל או מונע מקונצרן החולש על חלקים נרחבים במשק מלהחזיק בשליטה על בנק.

הרמז לפתרון: יחליטו אנשי העסקים הגדולים, ראשי הקבוצות, אם הם ריאליים או פיננסיים וימכרו את היתר.

האם תוכל הוועדה להגיע עד להחלטה כזו?

3. "תחולת מדיניות ההגבלים העסקיים"

המשמעות: שובו של הדיון על "קבוצות ריכוז" שהסתיים, לכאורה, רק לא מכבר. תיקון 11 לחוק ההגבלים העסקיים מרחיב את סמכות הממונה על ההגבלים להכריז על קיומן של קבוצות ריכוז ולתת הוראות לחברי הקבוצות הללו. הלחצים הפנימיים ממשלה-בנק ישראל החריגו מהתיקון את הבנקים ואת חברות הביטוח. האם מישהו יעז עכשיו להחזיר אותם ולהטיל עליהם גם את מרותה של הממונה על ההגבלים רונית קן, חברת הוועדה?

4. "סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידלי (לרבות באמצעות מסוי פעילות הנעשית בתוך הקבוצה העסקית והגברת הזיקה הישירה בין השליטה לאחזקה בחברה המסונפת) ושימוש בהחזקות צולבות"

הוויכוח בעיצומו. מזמן. שטייניץ מדבר על החלת מס על מעבר דיווידנדים בין חברות בנות, נכדות, נינים לבעל השליטה העליון היושב בחברת האחזקה. אחרים אומרים: בעולם גלובלי בלתי אפשרי שיוטל מס כזה, שבכל העולם אין כמותו. שטייניץ אגב טוען שיש. הטלת מס עלולה להביא את חברות האחזקה לתכנון מס שיביא לרשום חברות זרות וכך להימנע ממס.

5. "בחינת הקשחת התנאים עבור קבוצות עסקיות לרכישת נכסים ממשלתיים וקבלת רישיונות וזיכיונות"

כאן יכולה לבוא מהפכה גדולה. לא עוד מכירה לגרעין שליטה, למשפחה או לבעל בית, אלא פתיחת אפשרות שליטה לתאגידים המנהלים את נכסי הציבור. לקופות גמל, לקרנות פנסיה. שם שוכב הון עצום, ואפשר, בדרך של תיקוני חקיקה, לתת לו בעלות על נכסים "בטוחים", כמו למשל, תחנות כוח של חברת החשמל, ותחנות פרטיות.