הפנים למזרח: כתבת "גלובס" יצאה לנפאל ופגשה בנסיכה בת 6 וחצי

עם 26 נשים שעזבו הכול מאחוריהן כדי להשתתף במסע אקסטרים, היא עברה בכבישים שהילכו בהם קופים, נתקלה במצעד צבאי מאולתר ופגשה בילדות שיהפכו בבגרותן לאלות

שעת אחר צהריים סואנת בעיר קטמנדו בנפאל. חלפה כבר כמעט יממה של טיסות, ועניין לא מובן מאליו הוא לקחת חלק מקבוצה של 26 נשים שמתרוצצות בשעה הזאת בתוך רחוב תוסס, עמוס וצר.

נהר של הולכי רגל לצד מכוניות, לצד קופים, לצד כלבים משוטטים וסוחרי רחוב עקשניים וברקע רעש צפירות נשמע ללא הרף. נשים נפאליות הולכות ביננו ואנחנו ביניהם - הן לובשות סארי אדום וטיקה אדומה מעטרת את מצחן - סמל לנישואים באמונה המקומית, שהיא בעיקרה שילוב בין הדת הבודהיסטית להינדית. אנחנו לבושות בחולצות טי שחורות ומתרוצצות בין הנשים האדומות של קטמנדו, מחפשות את הרמז הבא.

הגמילה מהתקשורת

חברת הטיולים XTRIP הזמינה את גלובס להצטרף למסע מסקרן בנפאל. במסע זה משתתפות אך ורק נשים. הן השאירו מאחור בעלים וילדים וקריירות מפוארות והחליטו להרשות לעצמן להתרכז בעצמן.

נפאל
 נפאל

עד כמה שזאת נשמעת קלישאה חבוטה - ניתן ממש לראות את קשיי הגמילה של הנשים מהתקשורת עם הבית ומהמחשבות על ישראל, כשהן לאט לאט זולגות אל מציאות מקבילה עם ריחות ואתגרים לא מוכרים מבית כמו מסע חידות בין הרחובות הצבעוניים של קטמנדו בשעת אחר צהריים סואנת.

זהו שיאו של היום הראשון במסע בן 12 ימים שמצפה לנו ודרך מסע החידות הקצר הכרנו את קטמנדו ואת המקומיים מקרוב.

נסיכה אמיתית

אחת התחנות הראשונות היום הייתה בארמונה של הקומארי (KUMARI) בקטמנדו. מיהי אותה קומארי? היא ילדה, רק בת שש וחצי. על פי האמונה המקומית ישנם למעלה משלושים קריטריונים לפיהם יקבעו כי ילדה שנולדת היא למעשה גלגול של האלה קומארי ויכריזו עליה כעל אלה חיה. כשזה נקבע היא מורחקת ממשפחתה ומוכנסת למבנה מפואר ומרשים שהוא למעשה בית הכלא של מלכותה. המשפחה שלה מרוויחה יופי של כסף מהעניין והרבה כבוד, אבל היא מאבדת את הילדות.

בחגים, מספרים המקומיים, כמו בחג הדשיין המוקדש לאלה דורגה שמתרחש ממש בימים אלה בנפאל, יוצאת הקומארי מהחלון של הארמון ומנופפת למאמינים. אם תיפצע הילדה ותדמם ויהיה עד למקרה היא תאבד ממעמדה כאלה חיה ותוחזק במעין הסגר עד גיל 12 - אז תצא לחופשי.

מדריכת הקבוצה שלנו, סיגל יושע, מספרת שבשנים האחרונות נפאל עוברת שינויים ולמעשה מחפשת את זהותה מחדש, אחרי ההפיכה האחרונה שהפכה את נפאל לדמוקרטיה הצעירה בעולם אחרי 240 שלטון מלוכני. עוד אומרת יושע שאם נחשוב על זה, גם בתרבות שלנו יש דמויות קומארי. ילדות צעירות או נערות מתבגרות שהופכות נערצות, נכלאות בדמותם הפומבית.

הצבא חוגג ברחובות

לאחר הביקור בארמון ובמקדשים הרבים שמסביבו ובשיאו של מסע החידות נשמע פתאום, ללא כל התראה, רעש חזק וסוסים ועליהם שוטרים פינו את הרחוב הסואן מהולכי הרגל וכלי הרכב. במפתיע, החל לו מצעד ססגוני צבאי ורשמי לחגיגות הדשיין. במקרה היינו בפינה אידיאלית להתרשם מהמפגן. נדמה שהתושבים רגילים לחגיגות מסוג זה שכן לנפאלים חגים רבים בלוח השנה והם חזרו תוך מצמוץ לקלחת המוכרת.

בשעת ארוחת הערב יצאנו לביקור בבית ארגון 'צדק בתבל' שלו שני מוקדים: בהאיטי ובנפאל. שם בישלו לנו המתנדבים הצעירים ארוחת ערב שמשלבת בין החך הישראלי למטבח הנפאלי והתוודענו לפעילות של הארגון. בנפאל פעיל הארגון בשלושה מוקדים עיקריים, ביניהם שכונה קשת יום בקטמנדו וכפר המרוחק כמה שעות נסיעה מהעיר.

יש לציין, נפאל היא אחת מהמדינות העניות בעולם, למרות שפע נופי וקרקע פורייה, העדר היציבות השלטונית הוביל למציאות נחשלת שנגלית ברחובות קטמנדו: עוני, ילדים שעובדים בעבודות כפיים, אבטלה גואה, חוסר בתשתיות ראויות - דוגמת מים (למרות שנפאל היא המדינה השנייה בגודלה מבחינת כמות המים ביחס לשטחה, אחרי ברזיל).

ידו הארוכה של המתנדב הישראלי

הישראלים הצעירים שמגיעים להתנדב בארגון, המתקיים בעיקרו מתרומות, מנסים לתקן עולם כמה שהם יכולים. הם שמים דגש על חינוך לבריאות, לחקלאות ועוד, ומתייחסים לתהליך כאל תהליך הוליסטי. ניכר שהנפאלים מחבבים אותנו הישראלים, לא מן הנמנע שבזכות הפעילות של המתנדבים, שלאחרונה ביססו תאטרון נוער באחד האזורים הקשים בעיר.

נפרדנו לשלום מהמתנדבים הצעירים וחזרנו בשעת לילה מאוחרת דרך רחובות קטמנדו. הנסיעה בכביש מתנהלת במעין כאוס מאורגן, ופה ושם אפשר לראות נשים לבושות סארי שנבלעות לדירה בפינת רחוב.

הנשים הישראליות נבלעו אל בית המלון, אחרי יום עמוס ברחובות הבירה הנפאלית. הן הגיעו ברובן לבד להרפתקה, לכל אחת מוטיבציה שונה, וכך הן יוצרות פאזל של איכויות נשיות שונות זו מזו שוודאי עוד אלמד להכיר מקרוב בימים הקרובים. אם כך - מאחורינו קטמנדו, אך לפנינו מסע ג'יפים, רפטינג, התנדבות בכפר מקומי ועוד גילויים בנפאל. נמשיך לעדכן.