צונאמי מוניטרי: הקלה כמותית של ה'פד' תציף את אסיה בנזילות

פראסארן טרראטבוראקול ניסה לשמור על שיווי משקל כאשר המעבורת שאיתה חצינו את נהר בנגקוק נקלעה למים גועשים. "זה קצת כמו הכלכלה העולמית בימינו", הצטחק הנגיד של תאילנד כאשר הוא נדחף לכיווני על כסא המעבורת. "משהו שקשה מאוד לשלוט בו".

פראסאנד יודע זאת על בשרו. תאילנד היא אולי הדוגמה הטובה ביותר לתופעה משונה: שערי הריבית האפסיים של הפדרל ריזרב עוזרים לאסיה יותר מאשר לאמריקה. הנזילות המופרזת של הבנק המרכזי מסבירה את הנתק, שבו אסיה מקבלת הרבה ממנה בעוד שהנכסים האמריקניים מקבלים רק מעט נזילות.

הכסף החם עושה גלים באסיה. הוא מאיץ את הצמיחה, את הנדל"ן ואת המניות. אסיה להפכה לרשת ענקית שלוכדת את הכספים שזורמים מוושינגטון, פרנקפורט וטוקיו. התוצאה עלולה להיות בועות אדירות, שהגל הבא שלהן יהיה הנפקות פרועות של מניות.

"האיכות הממוצעת של ההנפקות החדשות מתחילה להישחק קצת בקצוות", אומר ג'ף קוגשל, מנהל קרן גידור בחברת טיברון פרטנרס מלונדון. "כמה עסקאות הוקדמו בצורה מסתורית", הוא אומר, "ובוודאי לא יחלוף זמן רב עד שכמה הנפקות מפחידות בהחלט יגיעו אל שולחננו".

אם יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, רוצה לדעת מי הכי נהנה מהמדיניות שלו, בנגקוק היא מקום טוב להתחיל לחפש בו. המניות בתאילנד עלו השנה ב-52%, בהשוואה לעלייה של 5% במדד 500 S&P.

תאילנד, שצומחת בקצב של 9.1%, לא לבד. סינגפור צומחת בקצב של 10.3%, מלזיה ב-8.9%, הפיליפינים ב-7.9%, דרום קוריאה ב-7.2% והונג קונג ב-6.5%. שוקי המניות האזוריים פורחים בעוד שהשוק האמריקני קודר ומשעמם.

עוד נזילות לאסיה

הסיבה היא שהמשקיעים יודעים שכל מהלך של הקלה כמותית נוספת של הפד האמריקני ישגר עוד יותר נזילות לאסיה. יש כאן הרבה אירוניה. ארה"ב מחפשת בייאוש דרכים לסייע לייצוא שלה, וכל מה שהיא עושה זה לייצא את התמריצים שנחוצים לה בבית.

אבל קובעי המדיניות באסיה רחוקים מלהיות מבסוטים. הם נלכדו בשיטפון הכספים של הכלכלות הגדולות בעולם, ובמלחמות המטבעות שלהן.

"אני מודאג", אומר פראסארן. "תאילנד אינה כלכלה גדולה, אבל אנחנו פתוחים מאוד לעולם. הפתגם אומר שכאשר הפילים נלחמים, העשב נרמס".

זהו אתגר גדול לפראסארן, שקיבל לידיו את הבנק המרכזי התאילנדי בתחילת החודש. הטריק המתבקש הוא לוודא שהכסף הזה מושקע בצורה פרודוקטיבית ולהימנע מבועות מסוכנות.

הטריק שברננקי צריך לבצע הוא לוודא שהכלכלה האמריקנית לוכדת יותר מהתמריצים של הבנק המרכזי שלה. קל יותר לומר זאת מאשר לבצע. פיקוח על ההון? מס על השקעות בחו"ל?

הצגתי את השאלות הללו בפני הכלכלנים הידועים בארי אייכנגרין מאוניברסיטת ברקלי, טקאטושי איטו מאוניברסיטת טוקיו ואסוור פרסאד מאוניברסיטת קורנל. כולם הסכימו שלא ברור איך ארה"ב יכולה לטפל בבעיית הדליפה המוניטרית שלה.

איך מצננים את ההתחממות?

התשובה מבחינת אסיה יכולה להיות פשוטה כמו הידוק של המדיניות הפיסקאלית, אומר אייכנגרין. הידוק כזה יצנן במידת מה את התחממות-היתר שנובעת מהכסף החם. אך גם כך, אי אפשר להתחמק מהעובדה שהמדיניות המוניטרית הרופפת מאוד ברחבי העולם יכולה לעקר מדיניות ברמה המקומית.

כמובן, הרשויות בבנגקוק או בסיאול יכולות להעלות ריביות, אבל זה לא ישנה הרבה אם הרשויות המוניטריות הגדולות בעולם ישאירו את סכריהן פתוחים. ייקור של עלויות המימון עלול גם להשיג תוצאה הפוכה, כלומר למשוך עוד יותר הון לאסיה, של משקיעים שרעבים לתשואות טובות יותר.

כדאי לעקוב אחרי פעילות ההנפקות הראשונות באסיה בחודשים הקרובים. סקרים אחרונים מצביעים על אמון גבוה של משקיעים. האם יותר מדי נזילות שרודפת אחרי פחות מדי הנפקות טובות תיצור ביקוש גם להנפקות חלשות יותר?

"יש כבר הרבה אנקדוטות", אומר קוגשל, "לכך שהמשקיעים מעדיפים כעת בבירור סיכונים. רמת הפעילות הפכה לבועתית במידה שגורמת לנו אי נוחות".

החדשות הטובות הן שקובעי המדיניות באסיה מודעים מאוד לכך שהם מצויים בחזית הצונאמי המוניטרי שכמותו טרם נראה בעולם. החדשות הרעות הן שכאשר ארה"ב, יפן ומרחב האירו מחזיקים את הריבית ברמה ששואפת לאפס וסין שומרת על מטבע נמוך, קל לכלכלות קטנות יותר להיפגע מהצונאמי הזה.

השיחה שלי עם פראסארן על המעבורת היתה מטפורה אידיאלית למקום שבו תאילנד מוצאת את עצמה - ניווט במים הסוערים של שוקי ההון העולמיים בימינו. בעוד שהם עושים עבודה טובה בלהישאר מעל המים, התאילנדים לעולם לא יודעים מתי והיכן יגיע הגל הענק הבא של ההון שיסחוף את הכלכלה שלהם. באמת מפחיד.