לא מכווננים

בימים אלה מנסים נציגי הלשכות המקצועיות (ובמיוחד נציגי לשכת רואי החשבון בישראל) לשכנע את קברניטי רשות המסים כי מוטב לנקוט בפרשנות מצמצמת, בבואם לקבוע על מי תוטל חובת הדיווח המקוון מיום 1.1.2011 ואילך, במסגרת הפעימה השנייה של יישום חובת הדיווח למס ערך מוסף.

בין היתר, לא ברור אם תוטל חובת הדיווח המקוון, מיום 1.1.2011 ואילך, על עוסקים שמנהלים בפועל את ספרי החשבונות שלהם לפי השיטה הכפולה, למרות שאינם חייבים בכך לפי הוראות מס הכנסה לניהול פנקסי חשבונות (עוסקים שמחזור העסקות השנתי שלהם, כולל מע"מ, יעלה על 4 מיליון שקל - יהיו חייבים בדיווח מקוון, מיום 1.1.2011 ואילך, בכל מקרה).

מקבלי ההחלטות אינם שואלים את עצמם את השאלה העקרונית היורדת לשורשי המהלך כולו, ועל כן נעשה זאת במקומם.

בהתאם למסורת רבת שנים, מסרב משרד האוצר לבחון כל שיטה אלטרנטיבית (הטלת מס מכירה על הצרכן הסופי בלבד; הטלת מס מחזור דיפרנציאלי) - ודבק בשיטה המיושנת והמסורבלת, לפיה מוטל המס על כל אחד מהשלבים, בדרך לצרכן סופי, תוך כדי ניכוי המס הגלום בתשומות שרכש העוסק המורשה (לשימוש בעסקה חייבת במס).

ישבו אפוא קברניטי משרד האוצר וטיכסו עצה, עד שמצאו פתרון מופלא:

1. יקבל כל עוסק מורשה, מבעוד מועד, הקצבה אלקטרונית לחשבוניות המס שיהיה רשאי להנפיק, דבר שיקל על בדיקתן בעתיד.

2. כל עסקה שתעשה על-ידי עוסק מורשה תלווה בדיווח אלקטרוני מקוון, הישר למחשבי רשות המסים בישראל.

3. בכל דיווח תקופתי יחויב המדווח (לרבות מוסדות כספיים ומלכ"רים) להמציא לרשות המסים פירוט מלא, באמצעים אלקטרוניים, לכל הרכישות שנעשו במהלך תקופת הדיווח.

בחזונם של הוגי הרעיון, כל מקרה "חשוד" (לפי הקריטריונים שיגבשו עובדי רשות המסים) יתגלה ויטופל להבא באמצעות התוכנה, ובא לקיצו נגע השימוש בחשבוניות פיקטיביות.

במלים אחרות - המערכת תשלול מראובן את הזכות לנכות מס תשומות - גם אם העסקה כשרה למהדרין מבחינתו - בשל חשבונית מס שהנפיק לו שמעון, אם שמעון לא שידרה תחילה כהלכה, או שלא שידרה כלל, למחשב רשות המסים.

בנוסף לכך, אם שמעון "סומן" על-ידי המערכת כעוסק בעייתי, לא יוכל ראובן לנכות את מס התשומות, הגלום בחשבונית המס שקיבל משמעון.

אמנם, רבים מהעוסקים אינם מסוגלים לבצע את המשימות שעומד משרד האוצר לכפות עליהם (שלא לדבר על הפגיעה בזכויות היסוד של העוסקים, שהאח הגדול החליט לעשותם ערבים זה לזה), אך מי עוסק בזוטות, שעה שהמטרה מקדשת את האמצעים?

אם יתבצעו בעתיד ההצלבות המתוכננות לכל העסקאות והחשבוניות במשק, "יצופו" בהכרח תקלות דיווח ואי-התאמה שונות, במספר בלתי ידוע, בנתונים שנאגרו במחשבי רשות המסים.

כתוצאה מכך, עלול כוח-האדם המקצועי למצוא את עצמו מטפל בעיקר בתקלות הדיווח, מבלי שיתפנה לעסוק בנושאים החשובים באמת.

לא נוכל שלא להתייחס לדילמה הקשה שמטרידה את מנוחתנו. האם נכון וראוי הדבר להטיל (בפועל) על ראובן את האחריות למחדליו של שמעון? הרי אם נתיר למנהל מע"מ למנוע מראובן את ניכוי מס התשומות, בשל מחדליו של שמעון, נעשה את ישראל ערבים בעל כרחם זה לזה.

יתרה מכך, לא זו בלבד שראובן יהפוך בעתיד לבן ערובה פסיבי לדיווחיו של שמעון, אלא שהוא אף עלול למצוא את עצמו נסחט על-ידי שמעון (שהרי אם ידווח שמעון על פרטים "שגויים", לא יקבל ראובן את מס התשומות שהוא זכאי לו).

לא נותר לנו אלא לקוות שקברניטי משרד האוצר יסכימו לשקול מחדש את עמדתם, וייבחנו חלופות יעילות יותר למשק (כגון ביטול מס ערך מוסף בין עוסקים או החלפתו במס מכירה, שיוטל על הצרכן הסופי).

* הכותב הוא ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.